לא לקחת ללב --דאגה
אשר למצב בריאותו – לא לקחת ללב, אולם שמירת הבריאות היא מדרכי ה' וחייבים בזה – וגם זה נוגע לעבודה ולשם העבודה צריכים לשמור על הבריאות.
(אג"ק חכ"ז, אג' י'שצח)
***
חשש מבית רפואה --אשפוז
[= במענה על מכתבו בלי הוראת הזמן בו כותב כי זוגתו תחי' אמר לה הרופא שצריכה להיות איזה ימים בבית רפואה כדי לעשות חקירה ודרישה, וזוג' תחי' יראה וחרדה מבית רפואה מפני חששות שונות (שאין להם יסוד),
הנה עליו להסביר לה באותיות המתאימות לפי מצב רוחה עתה, אשר -
ה' ברא את העולם והוא מנהיג את העולם, הן בחצי כדור התחתון היכן שאנו נמצאים, הן בחצי כדור העליון היכן ש… ואתם נמצאים. והוא אמר ויהי, הוא ציוה ויעמוד, שכל מה שנעשה בעולם לא נעשה ללא ה', וכל מה שהוא רוצה - נעשה. אלא שה' רוצה שיעשו כלי בטבע, היינו שענינים ייעשו בדרך הטבע.
כאשר יהודי, איש או אשה, חש לא טוב ויש לקרוא לרופא, אין הכוונה שהרופא יעשה כפי שיעלה ברצונו, אלא תוכן הדבר הוא, שהשי"ת בחר ברופא זה כשלוחו לבצע דרכו שליחות זו.
וכאשר יש בטחון בה', בלי ספיקות, שהוא מנהיג את העולם, זוכים את שרואים זאת גם בעיני בשר על כל צעד ושעל: כיצד ה' מחזיק אותנו, כל אחד, ביד, ומוביל אותנו באופן יותר טוב עבורנו, הן בגשמיות והן ברוחניות.
במילא, אם היא תלך לבית הרפואה לפי הוראות הרופא, היא עדיין נשארת ברשות ה'. וה' ישמור אותה ויראה שזה 'ילך' כפי שיותר טוב לה הן לבריאות הגוף והן לבריאות הנפש.
היא רק צריכה להיות חזקה באמונה ובטחון, שודאי תקויים הברכה שהרבי, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בירך אותה, מברך כעת ויברך גם הלאה שתהי' לה רפואה, והוא והיא יוכלו בקרוב לבשר בשורות טובות, שהיא מרגישה את עצמה בריאה.
מסתמא היא נותנת לצדקה בקופת רבינו מאיר בעל הנס בערב שבת ויום-טוב לפני הדלקת הנרות, והוא ודאי אומר את פרק התהלים של הרבי שהוא עתה פרק ע"א לכל הפחות עד יו"ד שבט ה'תשי"א. כמובן כל זה בלי נדר.
בברכת כתיבה וחתימה טובה, המחכה לבשורות טובות]
(אג"ק ח"ג, אג' תשלד)
***
בריאות ולימודים --כללי
במענה על מכתבו מיום הבהיר ל"ג בעומר הילולא דרשב"י, בו כותב אודות מצב בריאותו וכן בהתוצאות מזה בנוגע ללימודו. וכיון שנמצא בטיפול רופאים מומחים המתייעצים כפי כתבו איש עם רעהו יש לשמוע להוראתם, ויה"ר שיקוים בו מאמר רז"ל התורה נתנה רשות לרופא לרפאות שאז היא רפואה מתאימה ופעילה. ובהנוגע ללימוד, הרי יכול הוא לקבוע לימוד לגירסא למשך זמן ולראות איך זה ישפיע עליו...
(אג"ק חי"ג, אג' ד'שעג)
***
גודל ערך הגוף ושמירה על הבריאות --שמיעה להוראות הרופאים
הנה סוף-סוף - אחרי שתיקתו הארוכה - נתקבל מכתבו מט"ו תמוז בו כותב ע"ד ביקורו אצל הרופא ומה שאמר לו.
והנה ידוע עד כמה שיקר בעיני ה' בריאותו של גוף ישראל, ועל פי מה ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שפעם הנה אביו כ"ק אדמו"ר גליא לדרעא ואמר לו, ראה גודל ערך הגוף שבשבילו הנה יצקו געגאסען כמה תורה ומצות, ובמילא פשוט שצריך הוא לשמור על בריאות גופו, וכיון שזהו מהענינים שהתורה מסרה לרופא להורות הסדרים באכילה ושתי' וכו' צריך לעשות כהוראתם,
ואינו מובן מה שכותב שמפני זה אינו יכול לעסוק בעבודת תפלה, ואם כוונתו שאינו אוכל וטועם קודם התפלה, הרי ידוע באחרונים וכן פסקו נשיאינו הק' שבמקום הנצרך לבריאות הגוף מותר לטעום קודם התפלה, ואדרבה מצוה וחובה הדבר, ובפרט ע"פ פתגם הצמח צדק, שטוב לאכול בשביל התפלה מאשר תפלה בשביל האכילה, ובפרטי האכילה ידבר בזה עם המשפיע שי' ויעשה כהוראתו ובהתאם להוראת הרופאים.
(אג"ק ח"ז, אג' ב'קעח)
***
עצה לעצבים --עצבים
...וה"ה למה שכותב אודות עצבין, שבטח גם זה יכול לתקן בקל ע"י טיול לעתים קרובים וכיו"ב, והעיקר ע"י בטחון גמור בהשי"ת שמוליך את כאו"א מאתנו וגם הוא בכלל במסילה העולה בית א-ל, אלא שצריך לחזק הקשרים בה' ותורתו על ידי אהבת השם אהבת התורה ואהבת ישראל, וכלך מענין המרה שחורה שזהו מעצת היצר לבלבלו מתורה ועבודה ובעיקר מהענין דבכל דרכיך דעהו.
(אג"ק ח"ז, אג' ב'קעח)
***
ניסים לאנשים פרטיים --ניסים
במענה על מכתבו מי"ז סיון, הנה נבהלתי לקרות התחלתו אשר קשה לו מאוד כו' וכו' ובהדי כבשי דרחמנא למה לך. ובמה שמעתיק דברי הרמב"ם אשר אין הקב"ה עושה נס יוצא מדרך הטבע לאיש פרטי, הנה במוחש ראינו נסים יוצאים מדרך הטבע גם לאנשים פרטיים ובפרט בשנים האחרונות. ובפרט בהעניינים התלויים בחלל הגוף שכמה וכמה פעמים טעו בזה לאחרי כל הבדיקות. וכ"ז נוסף על זה שמיום ליום מתחדשים תרופות חדשות.
אלא שמוכרח הדבר ואי-אפשר בלאו-הכי לחזק ההתקשרות עם השי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות ואין "המקרא" יוצא מידי פשוטו שהוא מפליא לעשות בפו"מ לאדם פרטי והראי' ע"ז כיון שכל אחד בפרט מברך ברכה זו. והאריכות בזה אך למותר.
והלואי שלא היו מקיימים הענין דיוסיף דעת גו' בכיו"ב וטוב יותר לקיים מרז"ל שאין בעל הנס מכיר בניסו. מובן שכל הנ"ל אינו שולל כלל הסברא שצריך לדעת חוו"ד עכ"פ של שני רופאים במקצוע זה וחוו"ד בנוגע לפעולות, וכידוע מאמר הצ"צ שהתורה אומרת שיש רשות לרופא לרפאות, אבל לא ח"ו לגרום מרה שחורה כו'...
בברכה שהשי"ת יזכהו לבשר תמיד טובות בענייניו הפרטיים ובעניינים הכלליים...
(אג"ק ח"ז, אג' ב'קמ)
***
מצב רוח מדוכדך --דיכאון
… [= ודאי הוא שהשם יתברך ישלם לו כמדתו כמה פעמים ככה, בכל הענינים שהוא ובני ביתו זקוקים, אבל הודאגתי מקריאת מכתבו שאינו מרוצה ומצב רוחו שפוף, דבר שמאוד מפליא אותי, כי כשעושים צדקה ותומכים במוסדות הכשרים של הקב"ה וכיו"ב נעשים שותף עם הקב"ה, ומה יכולה להיות שמחה גדולה יותר מזה שמתקשרים עם הקב"ה? ובמה עוד, יותר חזק, יכולים להיות יותר בבטחון שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, מכיון שקשורים עם הקב"ה, וכפי שרבנו הזקן כותב בתניא, שע"י שהאדם נותן צדקה, מתעלה גם כל הכסף והרכוש שנשאר אצלו, וכפי שרבנו הזקן כותב בתניא, שע"י מצות צדקה, הקב"ה משפיע טוב בענינים גשמיים, בבריאות ושאר הענינים הגשמיים שאדם צריך.
חמי כ"ק אדמו"ר, אמר פעם, שהסימן שאדם בריא, הוא שאינו מרגיש את האברים שלו, כאשר הוא מתחיל להרגיש את הראש או את הלב, הרי זה סימן שזה לא בסדר (ובאמת זה מרומז בפסוק - מלכים ב' ד, יט: ויאמר אל אביו ראשי ראשי וגו') - ומכך גם לומדים על הפחיתות של מדת הגאוה, שהוא חש את מעלותיו - אפילו כאשר הן באמת קיימות - כי זה גופא שמרגיש את המעלות, מהוה הוכחה שהוא לא בסדר, וכאשר לא מרגישים את המעלות הרוחניות, הרי זה על פי רוב, אדם בריא ברוחניות. וכך גם בנוגע לבריאות גשמית, שאין צורך להתבונן במצב הבריאות, כמובן צריך להיות זהיר ולמלא אחר הוראות הרופאים, אבל לא להתבונן בזה, אלא להיות בטוח, שהשי"ת המנהיג את העולם הגדול, בודאי ינהיג גם את עולמו - של האדם - לטובה, והוא ב"ה ידאג גם לכל הדרוש לבריאות, ומה שנדרש מהאדם הוא, שיהי' ואתם הדבקים בה' אלקיכם, שאלו הם הענינים של תורה ומצוות, וכשזה מה שנמצא במחשבה, ישנה בריאות ואין כל דאגות וזוכים להצלחה גדולה לא רק בענינים רוחניים אלא גם בענינים גשמיים כעסק וכד'.
אקוה לשמוע ממנו בשורות טובות, ושאת דאגת הבריאות הטיל על הרבונו של עולם, והוא לוקח על עצמו את הדאגה לענינים של תורה ומצוות בעצמו ובסביבתו.
והנני מברכו בבריאות הנכונה וטוב גשמי ורוחני, המחכה לבשו"ט.]
(אג"ק ח"ה, אג' א'שסח)
***
השגחה פראטית על עניינים אפורים וקטנטנים? --דאגה
…ונצטערתי לקבל זה עתה ידיעה ממנו שאין בריאותו כדבעי… וכמדומה שבעת שיחתנו נגענו גם בנקודה שהיא אחת היסודות בשיטת הבעש"ט עבדו את ה' בשמחה, וכבר ידוע מאמר המורה הגדול רבנו הרמב"ם בהלכות דעות, אשר עובדים את השם לא רק בעת התפלה או בעת לימוד התורה אלא גם בעניני העולם, ובמילא דרושה עבודה זו גם בעת האכילה ועם האכילה, בעת הטיול ועם הטיול וכו', וכין שאין מבקשים מן האדם אלא לפי כחו, הרי בטוח כל אחד ואחת מאיתנו שמקדימים לתת לו את הכחות לעבוד עבודה קדושה ועבודה נעימה זו במילואה.
ובהתבוננות על זה, אשר לא כהשקפת עובדי ע"ז אשר רק על השמים כבודו ורם על כל גוים, כ"א משגיח הוא ית' על כל אחד ואחת, ובחיי היום יומים, אפילו בפרטים אלו הנקראים בלשון העולם אפורים וקטנטנים, הרי אין כל יסוד לאיזה דאגה שתהי', ובדוגמת דבר התינוק הנמצא על יד אביו, אף שבהנוגע לתינוק, האב הוא כל יכול רק בדמיונו, ולא כן הוא בהנמשל, אשר האב, הוא אבינו שבשמים, כל יכול בפועל וכמובן.
(אג"ק חי"א, אג' ג'תנא)
***
העצה לבריאות הלב --לב
…במענה על מכתבו מיום השלישי, בו כותב אודות מצב בריאותו ובהנוגע למצב בריאות לבו.
והנה ידוע מאמר רז"ל רמ"ח מ"ע כנגד רמ"ח אברים ושס"ה מצות לא תעשה כנגד שס"ה גידים, שתוכנו - שגוף הגשמי של איש הישראלי עניניו ובריאותו בכלל, תלוים בגופן הרוחני, היינו במעמדו ומצבו בעשיית מצות עשה ושמירת מצות לא תעשה, אלא שמפני שנמצאים אנו בעולם, שברצון בורא העולם נברא במדרגה תחתונה, היינו בצורה גשמית והנהגתו בחיצוניות נראה לעיני בשר שהוא טבעית, הרי לכמה דברים ועניינים צריך להיות אחיזה בטבע.
מזה מובן שאף, שבכלל, צריך לקיים הוראת הרופא, מתאים למאמר רז"ל התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, הנה ביחד עם זה צריך להיות נגד עיניו תמיד האמת, שבורא העולם הוא המהווה מקים ומחי' את כל אחד ואחד מהנבראים, ובפרט בני אברהם יצחק ויעקב אשר עליהם נאמר בנים אתם לה' אלקיכם, ובהיותו - השי"ת - עצם הטוב הרי מטבע הטוב להיטיב, ואין כל מקום לדאגה ח"ו, והעבודה יכולה להיות בשמחה גדולה וגם אמיתית.
וככל הדברים האלה הוא בהנוגע גם אליו, שנכון יהי' לבו בטוח אשר לבו ער הוא לד' לתורתו ולמצותיו ובמילא יאריך ימים ושנים בנעימים, אלא שכדי להרבות בברכות השי"ת והצלחתו צריך להרבות בצדקה אל הזולת, בצדקה כפשוטו בממונו, ובצדקה כמשמעו - בטרחת הגוף ובהשפעה על הזולת לקרבו לתורה ומצותי'. ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
מובן שיכול לכתוב אלי בכל עת מצוא והצורך. והשי"ת יזכהו ויצליחו שיהי' תוכן מכתביו שמח הן ברוחניות והן בגשמיות.
(אג"ק חי"ב, אג' ד'קסח)
***
עצה לפרי בטן --הריון
…במענה למכתבו מכ"ב אייר, בו כותב עוד הפעם שעדיין לא נתברכו בפרי הבטן.
וכיון שכמה טפולים חדשים חדשו בשנים האחרונות, מהנכון שיפנו עוד הפעם לרופא מומחה במקצוע זה, ולשאלו ביחוד להטפולים החדשים.
במ"ש אודות ניתוח על הריאות - אין נראה לי כלל וכלל כמובן.
(אג"ק חי"ז, אג' ו'רפב)
***
עצות מעשיות לקשיים בדיבור --דיבור
…במענה למכתבו מיום 81/11, בו כותב על דבר הקישוים שיש לו בדבורו.
והנה בכלל בא זה ממצב העצבים (ניערווען) לכן כדאי שישאל דעת רופא מומחה בזה, ולמלא הוראותיו. ומהנ"ל מובן שככל שיתחזק בבטחונו בבורא עולם ומנהיגו, אשר משגיח הוא על כל אחד בהשגחה פרטית, ולכן אין מקום לדאגה והתרגשות וכו' שהרי ה' נצב עליו ושומר עליו, וה' הוא עצם הטוב, שמטבע הטוב להטיב, יתמעטו ההתרגשות והפחד, ועי"ז גם יוטב אופן דבורו.
כן מהעצות הטכניות לזה הוא גם כן, שבאם מרגיש שתיבה בה עומד, קשה עליו לבטאה, לא ירצה לכפות על עצמו לבטאה דוקא עתה, כי אם יתחיל מהתיבה או שתים שלפני', או ידבר בענין אחר, וכשנשמטים מהמתיחות, אז בדרך ממילא חלה הטבה.
ובהיות אשר לכל ענין צריכים לסייעתא דשמיא, הנה ישמור על התקנה דאמירת שיעור תהלים חדשי - כמו שנחלק התהלים לימי החדש - בכל יום אחר תפלת הבקר, ובכל יום חול קודם תפלת הבקר, יפריש איזה פרוטות לצדקה, וכן יבדקו את התפילין שלו, שתהינה כשרות כדין.
(אג"ק חי"ח, אג' ו'תקצד)
***
השגחה פרטית כשיש ספקות --אמונה או השגחה פרטית
… במה שכותבת אודות מצב נפשה, ואשר קשה עלי' להחליט באיזה ענין שיהי', וספק אצלה אם עושה כהוגן וכיו"ב.
בודאי על פי החינוך שקיבלה, שמזכירה אודותו במכתבה, אין צורך הדגשה מיוחדת על ענין השגחה פרטית, שיסוד הוא באמונתנו ובתורתנו תורת חיים, והשגחה פרטית תוכנה כפשוטה, אשר השם יתברך בורא עולם ומנהיגו, משגיח על כל אחד ואחת, ולא רק בעניינים הכללים, אלא גם בעניינים הפרטים שלו, שמזה מובן ענין הבטחון במנהיג העולם שהוא עצם הטוב, שבודאי שכל הענינים הם גם כן לטובה כפשוטה, ומובן גם בשכל לכל מאמין, שמזה התוצאה הכי ראשונה, העדר הדאגה, והעדר המבוכה, שהרי גם בשעה שדנים בשכל, איך להחליט ולעשות, גם אז השם יתברך משגיח ועוזר, לכל החפצים בטוב וביושר, וכשמתנהגים על פי הוראת התורה, הרי זוהי הדרך הטובה, והנהגה זו עצמה מסייעת את האדם להמשיך בכל עניניו, באופן הטוב לפניו.
וכמו בכל עניני אמונה, גם נקודה האמורה, אינה דורשת פלפול בשכל והבאת ראיות מסובכות פילוסופיות ועמוקות, כיון שכל אחד מבני ישראל, הן איש והן אשה, חש בנפשו, אשר מאמין הוא באמת, אפילו באותה שעה, שאינו חושב על דבר זה, באם נכון הדבר ומוכרח על פי השכל או לא, וכהודעת חז"ל, אשר כל ישראל הם מאמינים בני מאמינים, ז. א. אשר ענין האמונה בהם, בכח עצמם וגם ירושה מאבותיהם שהיו מאמינים, וכל תכונות הבאות מצד האדם עצמו וגם מצד הירושה, חזקים הם בכל ובתכלית, וק"ל.
תקותי אשר שורותי המעטות בכמות, תספיקנה לעורר מחשבתה ולכוונה לנקודה האמיתית והפנימית שלה בעצמה, והיא, אשר בפנימיות נפשה, בוטחת בהחלט, אשר השם יתברך משגיח עלי', ועלי' רק להוציא מחשבה זו מפנימית הנפש לעניני' בחיי היום יומים, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, וכנ"ל הדרך לזה הוא, לא על ידי דיון והעמקה בשכל, כי אם לסמוך על הרגש הפנימי שלה, שבוטחת בהשם יתברך, ולא לחפש ספיקות ולברוא קושיות, שאינן קושיות כלל, ובאמת גם אין מבלבלות אותה, והיסח הדעת מכל הענין, בודאי שיעזור לה להפטר בקל מהבלבולים האמורים.
מהנכון אשר איזו פעמים בשבוע, בימות החול, קודם תפלת הבקר, תפריש סענט אחדים לצדקה, ומה טוב ביום השני וחמישי בשבוע ובערב שבת קדש - מובן שצריך להיות בלי נדר.
(אג"ק חי"ח, אג' ו'תתצג)
***
מנוחה פנימית מדאגות --דאגה
בהכתוב במברק שלי ע"ד מנוחה, הוא כפשוטו, על דרך הרגיל מהענינים הכי חשובים ומועילים בכגון דא, הוא ענין מנוחה כפשוטו, מנוחת הגוף ומנוחה פנימית מדאגות וכיו"ב, אף שלכאורה על הענין הזה נצטווה כאו"א בתכ"י, שהרי הבטחון בבורא עולם ומנהיגו וכידוע ביאור הבעש"ט בהשגחה פרטית ועד לפרטי פרטים - פועל ושולל שאין כל מקום לדאגה איזה שתהי' ולא עוד אלא שיסוד הוא באמונה, וק"ל…
נ.ב. אין סתירה להנ"ל ממש"כ בהנוגע לדאגה בעניני תורה ומצות כי הרי מבואר בס' תניא קדישא אשר זמנים מיוחדים לזה וגם בשעת הדאגה הרי שמחה תקיעא בליבאי מסטרא דא, וק"ל.
(אג"ק חי"ט, אג' ז'עז)
***
טיפול רפואי --כללי או ברכות
לאחרי הפסק ארוך, אשר כבר גרם לדאגה, נתקבל מכתבם מיום השלישי שהוכפל בו כי טוב, מבשר טוב מהצלחת טפול הרפואי שלה...
ויהי רצון אשר ילך מצב בריאותה הלוך וטוב, ובודאי זוכרת מה שכתבתי לה כמה פעמים, תוכן פתגם רבותינו נשיאינו, טראכט גוט וועט זיין גוט [=תחשוב טוב יהיה טוב], ובפרט לאחרי שראתה חסדי השי"ת בעיני בשר שאז גם השכל אנושי ואפילו השכל דנפש הבהמית, מכריחים, צו טראכטען גוט [=לחשוב טוב].
(אג"ק ב' כסלו, תש"כ)
***
עצה להטבת טיפול רפואי --כללי
להטבת מצב בריאותו ולהצלחת טפול הרפואי עליו מסכים. ובכל אופן - ודאי הסבירו הרופא שהתייעץ אתו, שחוזק הביטחון בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות זהו מרבה במנוחת הנפש וממעט בדאגה ובודאי שישפיע להטבת הבריאות ולתוספת הצלחה בהטפול הרפואי. ואם בכלל הודיעונו חז"ל דהמוח שליט על הלב בטבעו, עאכו"כ לאחרי ההתבוננות בדברי תורתנו תורת חיים, ה' לי לא אירא, ה' רועי לא אחסר, ובפרט ע"פ המבואר בתורת החסידות בענין דהשגחה פרטית.
(אג"ק ח"כ, אג' ז'תרלז)
***
מחשבות מבלבלות --מצבי רוח
…בעתו קבלתי מכתבה, ומפני כמה סיבות נתעכב המענה עד עתה, ותקותי אשר לעת קבלת מכתבי זה כבר הוטב מצב רוחה.
ומכוון הנני המענה לסיום וחותם חדש ניסן, הוא חדש החירות וגאולה, כולל כמובן ופשוט גם גאולה פרטית מכל מחשבות וענינים המבלבלים, והכנה לחדש אייר הוא חדש זיו, אשר כפירוש חכמנו ז"ל מתגבר הזיו והאור בעולמנו זה.
ומובן אשר כוונתי בהאמור בנוגע אלי', ששעת הכושר עתה הוא להוספה בברכת השם להצלחתה בכל עניני' מתחיל מחיזוק הבריאות כפשוטה, ועל ידי פעולה בזה (אפילו קלה) מצד האדם, נותנים לו ומוסיפים כמה פעמים ככה בהברכה מלמעלה, ופעולת האדם הרי לכל לראש היא - התחזקות בהבטחון בהשם והתבוננות בענין השגחתו, השגחה פרטית על כל פרט מבני אדם ועל כל פרטי חייהם, שמסקנא המידית מזה, לא לשים לב למחשבות המעוררות איזה דאגה או עצב ח"ו, ובפרט ע"פ המבואר בתורת רבותינו נשיאינו תורת החסידות, איך שענין העצבות מושלל בהחלט הוא, והשלילה הרי צריכה להיות לא ע"י שקלא וטריא עם עצמו והבאת ראיות וכו' - כי אם על ידי היסח הדעת והעדר שימת לב למחשבות אלו, ובאם לא קל להפטר מהם, הרי מהעצות היעוצות - להעסיק המחשבה בענינים שאין להם כל שייכות כלל למחשבה הקודמת, אפילו לא לשלילת המחשבה, כי אם בענין שונה לגמרי.
ועוד להוסיף, אשר כיון שלכל דבר צריכה להיות איזו אחיזה בדרכי הטבע, מהנכון שתשאל דעת רופא ותמלא הוראותיו, ולאיזה רופא לפנות, תתייעץ עם הרופא המשפחתי שלהם, ותעשה כל האמור מתוך בטחון חזק, ובסגנון דוד המלך נעים זמירות ישראל בשם כל אחד ואחת מישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא, ומתוך בריאות וטוב לבב.
בברכה למצב רוח טוב ולבשורות טובות בכל האמור ובפ"ש הורי' שי'.
נ.ב. ברצוני שיתקבל המכתב עוד בימי חדש ניסן עכ"פ בראש חדש זיו - נשלח המכתב מהיר דחוף...
(אג"ק חכ"ג, אג' ח'תתד)
***
מנוחת הנפש --דאגה
[= נמסר לי, אודות מצב בריאותכם, ועל חוסר ??מנוחת הנפש??.
בעת רצון אזכירכם על ציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לבשר בשורות הנכתב לעיל.]
[= ובהכירי אתכם ומשפחתכם בכלל, מיותר לטעון, שהפליא אותי על הקטנות בביטחון בהשם יתברך, שהוא [זה] משגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחד עד הפרט הקטן ביותר, ובפרט במקרה שלכם, שראיתם חסדי השם יתברך הרבה פעמים, שהרי הגיוני שזה מוכרח להביא להתחזקות בביטחון בהשם יתברך, ופחות דאגה, ושיהיה קביעות עתים בתורה, ולקיים מצוות בשמחה, וטוב לבב, ולא לשים לב, שהיצר הרע מנסה לשכנע אחרת, ולא לחינם הרי היצא הרע - נקרא, זקן וכסיל]
[= אני מקווה שבזמן קבלת מכתבי, כבר ישנה השתפרות, ותוכלו לבשר בשורות טובות בכל.]
בברכה לרפואה ולבשו"ט.]
(אג"ק חכ"ד, אג' ט'רסד)
***
נדרים --נדרים
לכתבה בנוגע נדרים, בודאי להבא תחדל מלנדור. ובנוגע לאלו שבעבר תבקש התרה על הנדרים ויתירוה, ואין כל מקום לחשש או לדאגה ח"ו. והרב ר' חיים יעקב שי' שלאַממע בודאי יוכל לסדר לה בענין הנדרים ותסיח דעתה מהם.
כיון שתורתנו אומרת "ורפא ירפא", בודאי ממלאה הוראות הרופא ככל אשר מצוה עלי'. ויהי רצון שתהי' רפואתה שלימה וקרובה.
(אג"ק חכ"ו, אג' ט'תתנא)
***
אין מקום לדאגה --כללי או ברכות או דאגה
…כיון שנכנסנו לחודש סיון, שנקודתו קבלת התורה, שהתורה היא רפואה לעולם, אכפול איחולי שיתברך מאת השי"ת בכל המצטרך בבריאות הגוף ובריאות הנפש גם יחד.
ועל פי מכתבי הקודם בודאי ממלא הוראות הרופא, שגם זה מציוויי התורה, ויהי רצון שיהי' בהצלחה.
תקותי חזקה שמתחזק בבטחונו בהשי"ת, שהוא רופא כל בשר ומפליא לעשות, שהרופאים הם שלוחיו, במילא אין מקום לדאגה וכו'. והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל האמור.
בברכה לחג שמח ולבשורות טובות. ...
(אג"ק חכ"ז, אג' י'קנט)
***
עצה לחזרה לבריאות איתנה --כללי
…ובמענה על הטלגרמה אודות בריאותו, הנה לפי דעתי אין כלל מה להתרגש מזה, וצריך לעשות כפי הוראות הרופאים כיון שהתורה נתנה רשות (כח) לרופא לרפאות, ובטח ימלא אחרי הוראותיהם. אלא שלפי דעתי צריך להיות זהיר טפי בשמירת ג' השיעורים השוים לכל נפש שקבע כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ והם: פרשת חומש עם רש"י בכל יום, תהלים כפי שנחלק לימות החדש ותניא כפי שנחלק לימות השנה וכמובא ב"מורה שיעור" וב"היום יום". ולפני השינה ילמד למיגרס, לא לעיוני, באחד ממאמרי ושיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואין נוגע הכמות ובלבד שיהי' סליק ענינא. ובטחוני שאחרי כל זה יודיע בקרוב ממש אשר חזר לאיתנו ועוסק בעניניו במנוחת הנפש ומנוחת הגוף.
(אג"ק ח"ד, אג' תתנו)
***
התבוננות בספרי רפואה --ניתוח או מחקר
…במענה על מכתבו מיום ה' לסדר ויחי, המודיע שעשו לו איזה פעמים ניתוח וכו'.
הנה בכלל חבל על אשר התענין ומתבונן בספרי הרפואה בענין מה שנדמה לו שזהו מחלתו, ולפי דעתי, הוא אין לו אלא לעשות מה שציותה התורה, היינו לעשות בפועל כפי הוראת הרופאים, ולהעסיק מוחו ולבו, היינו כח המחשבה שלו בנוגע למצבו בבטחון חזק בהשי"ת שהוא רופא כל חולים ומפליא לעשות, ואין לו להתערב בעניני חכמת הרפואה, כי אין זה שייך אליו, ובפרט אם זהו מבלבל למנוחת הנפש שלו ומעורר בו ענינים של מרה שחורה. וידוע המאמר שאמרו כמה מנשיאי חב"ד, ואמרו זה כמה פעמים, טראכט גוט וועט זיין גוט [=תחשוב טוב יהיה טוב].
(אג"ק ח"ד, אג' תתעב)
***
עצות לרפואה --כללי
ובנוגע לרפואתו, הנה (א) בטח ממלא אחרי הוראת הרופאים, (ב) יסיח דעתו כפי האפשרי מהתעמקות בענין בריאותו, (ג) יהי' בטחונו חזק בהשי"ת אשר אין מעצור לפניו ומי יאמר לו מה תעשה, (ד) יתקשר בתוספות התקשרות לאילנא דחיי היא תורת החסידות, דברי אלקים חיים, היינו: בנוגע לו לעצמו, יקבע עתים ללימוד תורת החסידות וירבה בזה כפי האפשרי נוסף על הקביעות עתים שלו; ובנוגע לביהכ"נ שלו: ישתדל שיהי' ביהכנ"ס א חסידישע שול על ידי שיעורים בלימוד החסידות, התועדות - חסידישע פארבריינגען - לעתים תכופות, וגם הוא יהי' מראשי המשתתפים; ובנוגע לסביבה הרחבה שלו: היינו בני ישראל, שכל ישראל ערבים - צוזאמענגעמישט - זה בזה, ואם כן מה שחסר לאחד יוכל להתמלאות על ידי זה שיקבל זה מהשני, וכנראה גם בגוף האדם, שאם על ידי איזה סיבה נחלש אבר אחד, הרי נמשך לו חיות וחוזק להתגבר על החולשה שלו מחיות שאר האברים, הנה גם הוא ידפיס על חשבונו ספר - לא קונטרס - ממאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר על ידי זה ישפיע בלבות כמה מבני ישראל חיות רוחני והם ישפיעו לו תוספות חיות גשמי. ואל יתבהל מההוצאות הכרוכות בהדפסת ספר כזה, כי השי"ת יתן לו חיים ארוכים ויתן לו היכולת להספיק הוצאת ההדפסה הנ"ל.
והשי"ת יאריך ימיו ושנותיו בטוב ויוסיף כח ועצמה בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור ויבשר בשורות טובות בכל הנ"ל.
(אג"ק ח"ד, אג' תתעב)
***
בריאות ושמחה --כללי
[= לפי בקשתו, הזכרתי אותו ואת זוגתו שתי' להמצטרך להם על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר. ובטח כבר עורר וגם הלאה יעורר רחמים למעלה, עבור שניכם לבריאות הנכונה ולמנוחת הנפש והגוף, וגם שתהיו יותר שמחים. ובפרט כעת, שקיבל ולקח על עצמו את הזכות של הדפסת ספר ממאמריו או שיחותיו, ועי"ז להאיר בכמה וכמה בתים יהודיים בכל קצוי תבל, בטח הרויח שזה ימשיך אור וחמימות אצל עצמו. צריך רק לפתוח את הדלתות והחלונות כדי שזה יכנס פנימה, וזהו ע"י תהלים, תורה (חומש עם רש"י, תניא, שיעור במאמרים או שיחות של הרבי וכיו"ב) שזה פותח את הלב ואת הראש. …
אקוה שבמכתב הבא יכתוב גם על שיפור במצב רוחו, ומבריאות שניהם.
בברכה, המחכה לבשורות טובות.]
(אג"ק ח"ד, אג' תתקיט)
***
מחשבה שתבוא התקפת לב - לב
…במענה על הפ"נ ששלח לי, הנה כשהייתי על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הזכרתיו להמצטרך לו ובטח מעורר ר"ר עליו ועל זוגתו שיהי' בריא אולם ובמנוחת הנפש ומנוחת הגוף, ובפרט שכפי שכותב הנה יש בידו מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בברכתו הק' להסתדר בסדר חיים טובים.
במכתבו כותב כי סובל ממיחוש - ואינו כותב מה המיחוש - אבל עלול הוא בכל רגע להתקפת לב רצינית כו' ח"ו (לדעתי הנה אין הדבר כן ומגזם ביותר - אחרי בקשת סליחתו -) ואשר מחיצה של ברזל מפסקת והתפלה והצדקה שלו לא פעלו וכו'.
בטח מבין גם הוא בעצמו שאין זה אלא דמיונות בלבד, כי אפילו אם היתה מחיצה של ברזל, הרי הובטחנו מרז"ל בפשיטות שאין אפילו מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, וכן מה שכותב שהתפלה והעיקר הצדקה שמחלק לא פעלו, הנה ראיתי בספר קטן ותנ"ך שמו וכתוב שם (מלאכי ג, י) אשר הקב"ה אומר, בחנוני נא בזאת - במצות צדקה, שבאם רק יתנו צדקה, אזי והריקותי לכם ברכה וגו' וכן הוא גם בנוגע לתפלה, כמבואר במקומות הרבה בדברי רז"ל.
ועיקר הדבר הוא כמבואר בספרי החסידות, אשר זהו אחת מעצת היצה"ר להפיל את האדם בענין של עצבות, ומה אם בעצבות שהיא ממילי דשמיא צריך להזהר ביותר ובפרט - עצבות הבאה ממקום אחר שאין דבר גרוע מזה.
יחזק בטחונו בתוקף במה שמאמינים כל בני ישראל אפילו הקל שבקלים אשר הקב"ה הוא לא רק בורא העולם אלא גם מנהיגו ולא רק באז ומקדם אלא מנהיגו בכל יום ובכל עת ושעה, ולא רק את העולם גדול אלא גם את כל עניניו של העולם קטן הוא האדם, והקב"ה שהוא תכלית הטוב, בטח סוכ"ס יראה גם לעיני בשר שיהי' הכל לטוב גם בטוב הנגלה, אלא שצריך לחיזוק ההתקשרות באלקים חיים ע"י קביעות עתים בתורת חיים ע"י עבודת התפלה שבזה הוא גומל חסד לנפש חי' וחיזוק בקיום המצות וכללותה מצות הצדקה כן צדקה לחיים.
אקוה אשר בעתיד הקרוב יודיעני מהטבת מצבו בגשמיות וכן מהטבת מצבו ברוחניות והיינו שבטלו כל המחשבות מן הפסק המחיצה כו' וכו' וישתדל ויתחזק בקיום ציווי הקב"ה עבדו את ה' בשמחה.
(אג"ק חכ"ד, אג' א'יט)
***
אריכות ימים של יהודי --כללי או ברכות
[= בקשר לביקורו אצלי, רצוני להביע ברכתי שנית שהוא וזג' שתי' יאריכו ימים ושנים טובות.
שנים ארוכות וטובות באמת, משמען אצל יהודים כאשר ממלאים אותן, מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף, בפעולות טובות; דהיינו כאשר ממלאים את הימים והשנים בפעולות הקשורות בתורה ומצוות, המבטאים במעשים בפועל את שלושת האהבות, אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל. חיים כאלו מביאים הצלחה וברכה הן בבית הפרטי, והן בביתם של הילדים והנכדים שי'.
לפי מה שאמרתי לו בעל-פה, הרבי חמי זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מסר פעמים רבות פתגם של הבעל-שם-טוב, שמכל דבר שיהודי רואה או שומע, עליו ללמוד מוסר השכל איך לעבוד את ה'. מובן מאליו שגם מעיסוק תמידי יש ללמוד.
כביסה או בגד לפני לבישתו הוא נקי לחלוטין ומגוהץ למשעי, והכל נמצא במקום המתאים. אבל כאשר לובשים אותו במשך זמן, זה [הבגד] נהי' מקומט, או מאובק או מוכתם. אעפ"כ, לא צריך לזרוק כביסה או בגד כזה, אלא מוסרים אותו למכבסה או לניקוי [יבש]. בעל המכבסה מכניס את הבגד לכלי או למכונה, שם יש מים בטמפרטורה חמה או לוהטת, מים חמים, וכן כימיקלים או סבון, שכל זה מסיר את האבק ואת הכתמים, ואחר מגהצים אותם ע"י שמניחים עליהם משא או מכבש, או אז אפשר שוב ללבוש את הבגד.
אותו דבר הוא עם נשמה יהודית. כאשר הקב"ה נותן ליהודי את נשמתו, הן איש הן אשה באופן זהה, הנשמה נקי', מגוהצת ומתאימה לכל אחד, כפי שאנו אומרים בברכות השחר: נשמה שנתת בי טהורה היא.
אך במשך הזמן, כיון שמשתמשים בה גם לעניני העולם, היא מתקמטת כשמשתמשים בה לא למה שהקב"ה רוצה, ויתכן שנדבק בה אבק או כתם, כשלא עושים ח"ו מצוה שצריך לעשות, או שח"ו עוברים עבירה שאסור לעשות.
מלמדת אותנו התורה, שאף על פי כן, ח"ו לא יאבדו את התקוה לנקיון הנשמה והתאמתה לחיי האדם היהודיים. אלא יש להביא אותה לטמפרטורה חמה, כלומר לחמם אותה בחום התורה ומצוות, ש'תתבשל' בזה ותהי' לה בזה חיות. [יחד עם] החום צריך להיות לח, שתהי' לה לחלוחית ודביקות לכל הדברים שבקדושה, שאת זה ניתן לפעול בעצמו ע"י תפילה לבבית, שעל כך נאמר: שפכי כמים לבך; וע"י לימוד לבבי, כמו שכתוב: הוי כל צמא לכו למים, אין מים אלא תורה.
לכך יש [להוסיף] לערב דברים שונים: לתת צדקה, לשמור כשרות ומצוות אחרות, שע"י זה הנשמה חוזרת ונעשית נקי' לחלוטין. ואם מניחים עלי' משא של תורה, אף שנדמה שזה נטל, הרי לא זו בלבד שאינו פוגע בדבר, אלא מגהץ אותו, כך דבר במקומו, בצורתו ותבניתו המתאימה. כלומר, שע"י תורה ומצוות הנשמה נעשית מה שהיא צריכה להיות.
אסיים בברכה לאריכות ימים ושנים טובות לו ולזוגתו תחי', שיהי' לכם הרבה נחת יהודי מכל ילדיכם שיחיו.
בברכה.]
(אג"ק ח"ד, אג' א'נה)
***
כתיבת צוואה --סגולות
…קבלתי מכתביו מט' סיון וד' קרח בצירוף נוסח הצואה לאחר אריכות ימים ושנים, ופעם אמרו, אשר כתיבת צוואה היא עצמה סגולה לאריכות ימים ושנים,
ובנוגע לעצם הדבר, הנה בכדי שיהי' לה יפוי כח הדרוש, צריכה להעשות ע"י לאייער, והנני מעוררו על זה.
אתענין אם יש לו תועלת מהנסיעות ואקוה לשמוע בשו"ט בזה.
ובהיות לא אדע אי' יהי' בי"ב וי"ג תמוז הבע"ל, הנני מסגיר בזה הקונטרס לי"ב וי"ג תמוז הבע"ל ובטח ימצא בו רוב ענין.
בברכה למנוחת הנפש, ובמילא גם למנוחת הגוף.
(אג"ק ח"ד, אג' א'צא)
***
התעמקות בדו"ח הרופא וציור העתיד --מחקר
[= קבלתי את מכתבו מכ"ד טבת בו מתאר מצבו, ואשר ראה את הדו"ח של הרופא וכיצד זה השפיע עליו, ואיך שמדמיין את העתיד, ולכן אומר תהלים ומבקש מהשי"ת, ושואל דעתי:
מענה:
זה שאומר תהלים ומבקש מרבונו של עולם, זה ודאי טוב, כי הוא ברוך הוא בעל הבית על כל העולם ועל כל אדם עם כל הפרטים שלו, אבל מה שכותב שהתבונן בדו"ח של הרופא, ומדמיין את העתיד, אינני בדעת אחת אתו, כי הדבר בהחלט אינו שייך אליו, ולא לכך נברא.
הרה"ג וכו' מוה"ר דוב יהודא שי' שחט, כותב לי, שהוא יהודי בעל תורה ומצוות, במילא ודאי שהוא מאמין שהשם יתברך הוא אדון העולם - בעל הבית של העולם - ואנו רואים אפילו בהנהגה אנושית, שאצל מנהיג טוב הכח מחולק אצלו [באופן] שאחד לא יפריע לשאר, וכל פרט בהנהגה ישמש את המטרה שלשמה נעשה. ואם הדבר נכון באדם שמוגבל בכל עניניו, ולכן עלול גם לטעות לפעמים, מכל שכן וקל וחומר שזה ודאי כך בהנהגה של הרבש"ע, שכל דבר שנמצא צריך למלא את המטרה שלשמה נעשה. ואם הדבר נכון באדם שמוגבל בכל עניניו, ולכן עלול גם לטעות לפעמים, מכל שכן וקל וחומר שזה ודאי כך בהנהגת הרבש"ע, שכל דבר שנמצא צריך למלא את המטרה ושלימות בשליחות שלו, וכשחוטפים ועושים ענין אחר, יש בכך שני חסרונות א) כיון שזה לא מתאים לענינו, הרי זה רק מקלקל ב) זה מושך - מסיט - ממילוי השליחות שלה הוא באמת נועד.
וכל הנ"ל מתאים גם בענינו. בגלל סיבות שונות, שהם ודאי בהשגחה פרטית, רפואה איננה המקצוע שלו, והוא חונך כיהודי שומר תורה ומצוה, ואנו למדים מכך שני דברים: א) שנושאי רפואה אינם השליחות שלו מהשי"ת בעולם, ב) ששמירת תורה ומצוות, שבזה נכלל גם מצות ואהבת לרעך כמוך, הוכיח תוכיח וכו' וגם כמו שכתוב בספר תנא דבי אליהו, כי תראה ערום וכסיתו, שכאשר רואים יהודי ערום מתורה ומצוות, צריך להשתדל להלביש אותו בתורה ומצוות, זהו בדיוק תפקידו, והשליחות שבשבילה נוצר.
מזה מובן, שכאשר יאמר השערות ודעות בחכמת הרפואה, הרי ראשית, זה יסיט אותו ממילוי השליחות שלו שהותאמה עבורו, 2) בעניני הרפואה שלו, הוא יכול ח"ו רק לקלקל, אבל בשום אופן לא לתקן, והקלקול בזה יכול להיות ח"ו מפני שכתוצאה מעצבנות נדמה לו דברים שלא יהיו, במילא זה מחליש את מזלו, וזה מחליש את הבטחון שלו בהשם יתברך, ע"י שמתבונן ומתעמק במה שאומר רופא זה, ומה ימציא פרופסור ההוא וכך הלאה.
וכיון ששואל את עצתי, הנני אומר לו, שעליו להתנהג כפי שהתורה הקדושה דורשת, והתורה אומרת שהיא - התורה - נתנה רשות לרפאות, ז.א. שהתורה נתנה רשות לאדם לפנות לרופאים ונתנה רשות ואפשרות לרופאים, רק כדי לרפא ולתקן את האדם, ולכן נוהגים כולם שהולכים לרופא ואחר-כך עושים מה שהם מצווים לעשות, ולו אין עוד מה לעשות בדבר, ועליו להשאיר זאת לרופא, ומה שעליו לעשות הוא להיות בטוח בה' יתברך שתהי' לו אריכות ימים ושנים, וכמו שכתוב בפסוק יראת ד' לחיים, הרי ככל שיתחזק בטחונו בה' יתברך, וככל שהספיקות שלו בזה יפחתו, וככל שיתמסר יותר למילוי שליחותו בעולם - כאמור לעיל - לשמור תורה ומצוות וגם להשפיע על אחרים בכיוון חשיבה זה, כך תהי' לו יותר אריכות ימים ושנים טובות, כפשוטו, ללא פרשנות בזה, וישכח לגמרי מהדו"ח שקרא בספרי רפואה, כי זו איננה השליחות שלו וזה בכלל לא שייך אליו, וכיון שזה לא שייך לו, אין זה יכול להטיב לו, ובדרך כלל זה עושה את ההפך הגמור ח"ו.
יאמר בכל יום שיעור תהלים (כפי שנחלק לימי החודש) אחר התפילה בבוקר, וילמד בכל יום חומש עם פרש"י, וגם ישתתף בשיעורים הנלמדים ברבים, שאחד השיעורים לכל הפחות יהי' לימוד החסידות, וכמובן, לשים לעצמו כמטרה, כאמור בפסוק וכפי שהבעל שם טוב הקדוש דרש זאת מחסידים, "עבדו את ה' בשמחה", עבדו פירושו הן בתפילה ובתורה והן באכילה ושתי' וכל שאר הדברים שאדם עושה, ואפילו באמצעות שינה, כפי שהרמב"ם כותב בהלכות דיעות, וכשיעשה כך, יתחיל להרגיש יותר טוב, ועוד יותר טוב, ויהי' יותר בריא ויותר בריא, ויוכל לבשר לי בשורות טובות בזה.
גם ראוי, שכל יום לפני התפילה בבוקר ולפני מנחה, יתן כמה אגורות לצדקה (כמובן, חוץ משבת ויום טוב).
הנני מקוה ובטוח, שיקבל את הצעתי והוראותיי כאמור, ויודיע לי על כל האמור בהקדם האפשרי.
בברכה לבריאות טובה ורפואה קרובה ויכול במנוחת הנפש ומנוחת הגוף למלאות שליחות בעלמא דין לאריכות ימים ושנים טובות ולהיות חסיד.
נ"ב: בטח משתתף בהתוועדויות החסידיות המאורגנות … בעירו.]
(אג"ק ח"ה, אג' א'שסב)
***
דיאטה או ניתוח --דיאטה או ניתוח
…מאשר הנני קבלת מכתבו מג' מטו"מ, בו כותב ע"ד מצב בריאותו ושואל חוו"ד באשר יש רופא אומר שכדאי לעשות נתוח:
הנה בכלל בעניני אולסער [= ??כיב??], מרפאים לרוב ע"י שמירת דיעטע ומנוחת הנפש והגוף, אשר מובן שזה דרך נכון מאשר ע"י נתוח וכו' אבל כיון שכותב במכתבו שזה איזה פעמים שזב דם ל"ע וכו' ובמילא נראה שזה כבר דבר ישן אצלו וקשה עליו השמירה הנחוצה בעניני אכו"ש וכו' לכן יתייעץ לדעתי עם שני רופאים מומחים במקצוע זה ביחוד וכהוראתם יעשה, ולנסוע לראטשעסטער לתכלית זה, הנה איני יודע הנחיצות, כיון שבשיקאגא נמצאים מומחים בזה ולמה לו טלטול הדרך הוצאות נוספות וכו', והשי"ת יתן להרופאים שישאל אותם את הדיעה הנכונה שע"י יבוא מן הכח אל הפועל פס"ד התורה שנתנה רשות (שפירושו ג"כ כח) לרופא לרפאות, עיין בתקוני זהר תקון י"ט דף מ' ע"ב בדיוק הלשון מהכח אל הפועל, והשי"ת יזכהו לבשר בשו"ט מהטבת מצב בריאותו ואשר מוסיף כח ועוז להשפיע על קהלתו וסביבתו לקרב את לבם לאבינו שבשמים ע"י ההתחזקות בשלשת הקוים דתורה עבודה וגמילות חסדים מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות.
מוסג"פ הקונטרס והרשימה שהו"ל בקשר עם ימי הגאולה והסגולה י"ב וי"ג תמוז שעברו, ואשר באמת כל השנה זמנם הם, ומהראוי שישתמש בשהותו בביה"ח לזכות בהם גם את שכניו הנמצאים שם, ואין אתנו יודע עד מה, ואולי זהו תכלית הכוונה ועיקרה מה שהביאוהו לביה"ח וכשיגמור שליחותו זאת בטוב הרי בדרך ממילא הטפל נמשך אחר העיקר וכו'.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תשלז)
***
שמירת הגוף --כללי
[= שמחתי לשמוע שכמה חודשים הנכם נמצאים בבית, ואני מקווה לקבל מכם מכתב שיהיה כתוב בו יותר פרטים אודות מצב בריאותכם.]
[= בטח הנכם יודעים את הפסק דין של הפוסקים, וגם נדפס אודות זה ב"התמים", בין המכתבים שהמגיד ממעזריטש כתב לבנו, שנקב בגוף עושה נקב בנשמה, וזה נותן לנו להבין, את החשיבות שאדם בכלל ויהודי בפרט צריך לשמור את הבריאות של גופו, וזה אחד מהדרכים של עבודת השם יתברך כפי שהרמב"ם כותב בהלכות דיעות פרק ד': היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא. גם ידוע שהבעל שם טוב הנהיג סדר בעבודה, שצריך להיות "עבדו את ה' בשמחה", ואנחנו הרבה פעמים שמענו מחמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, את הווארט של הבעש"ט על הפסוק כי תראה חמור וגו', עזוב תעזוב עמו, (וזה גם נדפס כבר ב"היום יום") והתוכן של ווארט זה הוא, שעבודת השי"ת היא לא על-ידי לייסר את הגוף, אלא עם הגוף עצמו, וזה שסיפרו לנו ודרשו מאיתנו, זהו סימן שזהו עבודה שלנו ושזהו דרך החסידים.]
[= מובן מאליו, שאינני ??מתכוון?? לדרשה, אלא בנוגע ל [...] אל הפועל ממש, שבהיותו עכשיו בבית, וכבר לא תחת השגחה של הרופאים ח"ו, שלא תאמצו את הגוף שלכם, ואדרבה לציית להוראות הרופאים ולראות שיהיה לכם גוף בריא בגשמיות, תהיו בריאים גם ברוחניות, והשי"ת יעזור שאתם יחד עם האשה שלכם תגדלו את הילדים שלכם שיחיו לתורה לחופה ולמעשים טובים עם הרבה נחת יהודי מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף, אני מקווה לשמוע מכם בשורות טובות בזה.]
בברכה - המחכה לבשו"ט.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תשנה)
***
חלישות הבריאות --ברכות
הנה איני מבין מה שמסיים שהמענה שלי פועל הרבה על חלישות בריאותו, כי הרי ממה-נפשך, אם סומך עלי או אין סומך עלי - אין כאן מקום להחליש כלל ואני תפקידי להבריא ולברך ופשיטא לא ח"ו להיפך.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תשפה)
***
רפואת נשים --נשים או ניתוח
…ומה שכותב בענין מצב בריאות זוגתו תחי' הנה לאחר הקיץ תתייעץ עם שני רופאים מומחים למקצוע רפואת נשים, אם זקוקה לנתוח, וכהוראתם תעשה, והשי"ת יתן להרופאים הדיעה הנכונה להורותה את הטוב לפני'.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תתיח)
***
ניתוח --ניתוח או מנוחת הנפש
בשאלתו אודות מכירו... כיון שיש רופא אומר שאין צריכים נתוח, ורק שיזהר באכו"ש וכו', הנה עליו להתנהג מתאים להוראה זו, ולהתחזק בבטחונו בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות. ומנוחת הנפש היא אחת הרפואות היותר מועילות למיחושים כשל הנ"ל.
(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתנו)
***
מיעוט בשינה --שינה
[= בנוגע לשאלתכם שבשביל ענינים שונים, יוצא שאתם ישנים רק 4-5 שעות. הנה מלבד יוצא מן הכלל, מצד עניני בריאות הגוף זה מעט, ויהודי צריך שיהיה לו גוף בריא לעבוד את השי"ת בלי בלבולים ועם מנוחת הנפש, וכפי הלשון של רבנו הקדוש בתניא ריש פרק ז' כדי לעבוד את ד' בגופו, ולכן צריך לקבוע את הסדרים שהגוף יהיה במנוחה, ושיעשה את חלקו בשליחות האדם לעשות לו ית' דירה בתחתונים.]
(אג"ק ח"י, אג' ג'שעד)
***
כל המתפלל על חבירו נענה תחילה --ברכות
…וכל המתפלל בעד חברו והוא וכו' נענה תחלה, יה"ר מהשי"ת שכת"ר שי' יתברך בבריאות הנכונה ויוכל להתעסק בתו"ע מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף להגדיל תורה ולהאדירה, ובפרט לברר תורת רבוה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תקפב)
***
בריאות הגוף והנפש --רופא
…במענה על מכתבו, בו כותב אשר נהנה הוא מהשכונה בה התיישב, שיש בה כמה ענינים של תורה יראת שמים וגם חסידות.
ובטח גם הוא וזוגתו תחי' מוסיפים בענינים אלו, שהרי שכונה מציאותה מהאישים הנמצאים בה ופועלים בעניני', ועל כל אחד ואחת חלק מסוים וגם חשוב מפעולות בעבודה זו, ובפרט שהמקצוע שלו הוא מקצוע הרפואה, והרי בתקופה זו כולי עלמא מודים אשר בריאות הגוף תלוי בבריאות הנשמה ומנוחתה, וכבר ידוע מאמר חז"ל בשלום הנעשה בפמליא של מטה, וביאר רבנו הזקן בעל השו"ע והתניא, שהכוונה לאדם ושתי הנפשות שלו נפש האלקית ונפש הבהמית, ע"י התורה, פירושו אורח חיים כפי הוראת תורתנו תורת חיים, ובטח יש למצוא אותיות המתאימות לרוחו של המבקר אותו בתור רופא להסבירו ג"כ ענינים ברפואת הנפש, ועל פי המבואר בכמה מקומות ומהם בשמונה פרקים להרמב"ם ספרי חסידות ומוסר...
(אג"ק חי"ג, אג' ד'תשלח)
***
רפואה למיחושים --כאבים
במ"ש אודות המיחוש שלו, בטח נמצא בטפול רופא מומחה במקצוע וממלא הוראותיו, וידוע אשר מנוחת הנפש וחיזוק הבטחון מהרפואות הכי מעולות למיחושים כמו אלו.
בודאי יש לו קביעות עתים בלימוד תורת החסידות, ומוסיף בזה מזמן לזמן, שהרי, ככל ענין של תורה ומצוות, נצטווינו בזה מעלין בקדש.
(אג"ק חי"ז, אג' ו'קסט)
***
צער ופיזור הנפש --צער
…בצער נודעתי שמצב בריאות זוג' שתחי' הי' שלא בסדר ותקותי שהטיפול הרפואי הצליח ושבה ג"כ מנוחת נפשו, כי מסרו לי ג"כ שהי' נמצא בצער ובפיזור הנפש -
והרי ענין הצער ופיזור הנפש הוא סתירה לכל חיי האדם, באשר הוא אדם, ובלשון חכמינו ז"ל - אין עומדים להתפלל לא מתוך עצבות וכו' וכן לדבר הלכה, והרי כל חיי איש הישראלי עלי אדמות תפלה ותורה הם. תפלה - העלאה מלמטה למעלה, עד לקישור התדבקות והתאחדות עם הבורא; ותורה - המשכה מעצמותו ומהותו, המשכת הקדושה והטוב למטה, ותכליתן שתהינה בציבור, כמבואר באגה"ק לאדמו"ר הזקן סי' כג. וידוע פירוש הפנימי בזה מאדמו"ר הזקן: תפלה בצבור הוא לצבור כל הבירורים ולהעלותם בתפלה (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר, נדפס בקובץ התמים, חוברת ב', ע' מו).
שמזה מובן ג"כ ענין צבור בהנוגע לתורה.
ועל האדם, שהוא שכלי, בודאי לעשות כל עניניו בכוונה ולתכלית חשובה, אסיפת פעולותיו - המעשה והדבורים והמחשבות שלו - וכחות נפשו לתכלית הנעלה. ז"א העלאתן מלמטה למעלה ואחרי כן להמשיך בהם אור עליון מן השמים עוד יותר מאשר בכח האדם להשיג בכח עצמו.
ובאה תורת החסידות לאחד ולייחד תורה ותפלה ע"י ההוראה שהתפלה באה לאחרי התבוננות בגדולת הוי' באופן דלימוד והשגה בחב"ד שבנפש, דע את אלקי אביך, שאחרי זה התפלה היא כהמשך הכתוב - ועבדהו בלב שלם. וכן בלימוד התורה מקדימים לזה דחילו ורחימו, אהבת ה' ויראת ה', הבאות כתוצאות מעבודת התפלה, אשר אז התורה מאחדת את האדם הלומד עם נותן התורה, עד להדרגא שישראל ואורייתא וקוב"ה כולא חד. ואין לך שמחה גדולה מאשר שמחת התאחדות הנברא והבורא, שמחה בכפליים, שמחת הבורא ושמחת הנברא, כמבואר בתניא פ' ל"ג.
בכבוד ובברכה לבשו"ט בטוב הנראה והנגלה בכל האמור.
בודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסלו הבע"ל, למלאות מאה וששים שנה ליום הגאולה של רבינו הזקן ואתו עמו גאולת תורתו, חסידות חב"ד, וכל ההולכים בדרכי' ואורחותי', הם ובניהם ובני בניהם עד לדורנו, אנחנו אלה פה היום כלנו חיים (אגה"ק סי' ז"ך).
(אג"ק חי"ח, אג' ו'תקצא)
***
בשורה טובה מרפואתו --ברכות
…הנני לאשר בזה מכתבו מבשר טוב מרפואתו ושכבר חוזר לעבודתו. ואף על פי שאני דורש ומקבל ידיעות אודותיו מידידנו המשותפים, ובפרט מידידינו מר שלמה שי' מידנצ'יק, אבל אינו דומה כשמקבלים ידיעה ישרה.
וכיון שתמיד יש מקום להוספה בטוב, היות ומקור הטוב הוא הא"ס ב"ה, יהי רצון שתהי' רפואתו שלמה ממש. ובודאי ינצל כשרונותיו לטובת הרבים ביתר שאת, וזכות הרבים מסייעתו.
(אג"ק חכ"ז, אג' י'שצא)
***
תחלופי מצבי רוח וקשיים --מצבי רוח
… [רוסית]
בברכה לבשורות טובות מתוך מנוחת הנפש וטוב לבב.
[תרגום חפשי]
במענה למכתבכם,
יתן ה' שבריאותכם תשתפר בעתיד הקרוב. כנראה אתם מקיימים את הוראות הרופאים במילואן. אקוה שגם מצב רוחכם ישתפר והדבר יהי' ניכר במכתב הבא. והרי גם לזה יש השפעה טובה על מצב הבריאות והצלחת הרפואה.
מובן, שבחלקו מצב רוחכם תלוי בקושי להתרגל לארץ חדשה ונסיבות חדשות, קושי העובר על כל מהגר. אך קשיים אלה מתמעטים אוטומטית בכל יום, במיוחד כאשר המהגר רוצה להתגבר על קשיים אלה. ועבור יהודי שהשתדל ועמל ובסופו של דבר עלה בידו בעזרת ה' לבוא לארץ ישראל, ארץ הקודש, הרי רצון זה להתאקלם במהירות צריך להיות בצורה חזקה ביותר.
כל אדם נתון לתחלופי מצבי רוח ורצונות, אבל בסופו של דבר הרצון הפנימי העיקרי צף למעלה ונשאר – בנידון שלכם, הרצון לעבור לארץ ישראל, המראה את פעילותכם, הגשת בקשה וכו' לקבל את רשיון ההגירה.
אני מקוה, שבעת קבלת מכתב זה יהי' אצלכם שינוי לטובה, ומודה לכם מראש על הבשורות הטובות בכל הנכתב לעיל.
(אג"ק חכ"ז, אג' י'תקמח)
***
מיחושים ומצב רוח --כאבים
…לכתבה אודות המיחוש שקרה לה ל"ע ומצב רוחה וכו' - כיון שכל "מציאותם" הוא רק בעולם המחשבה ו"חיטוט" בזה, הרי ככל שתסיח דעתה יותר מכל זה, יקל מעלי', תחליש "המציאות" ועד לביטולה.
אלא בכדי למהר כ"ז ולהקל היסח הדעת וכו' כדאי שתהי' עסוקה עכ"פ שעות אחדות בשבוע מחוץ לכותלי ביתה ובענין הדורש להיות מעורב עם הבריות וכו'.
בדיקת המזוזות.
להסברא ע"ד ביקור כאן - אין כדאי ומכמה טעמים, ומהם: א) מחשבה תמידית מה שלום הילדים שי' וכו' - "אינה מועילה" למעט המתח ולמנוחת הנפש. ב) הוא הדבר בנוגע צו "ואַלגערן זיך" שלא בבית ובפרט בחגים וכו'. ג) גדול זכות אה"ק - להוסיף במנוה"נ והגוף. ועוד.
(אג"ק חכ"ח, אג' י'תשסח)
***
קומה ומשקל, טיפול או ניתוח? - טיפולים או ניתוח
ככתבה – הרי עדיין לא גמרו כל הטעסטס [=הבדיקות].
כיון שכל עניני' בסדר לבד הקומה (והמשקל) – כדאי למצוא רופא מומחה שיטפל בה בלא ניתוח הנ"ל. ובפרט שכיון שנמשך המצב כ"כ זמן – אין סיבה לחפזון עתה, ותהי' בקעמפּ במנוחת הנפש.
(אג"ק חכ"ח, אג' י'תתלב)
***
הצעה להיפקד --הריון או ייאוש
…במענה על מכתבו, בו פ"נ בעדו ובעד זוגתו שיחיו להפקד בזחו"ק.
הנה נזדעזעתי לקרות במכתבו מ"ש היאוש מכרסם בלבנו וכו', אותיות שהן היפך תורתנו הקדושה,
אינו מזכיר במכתבו אם היו אצל רופאים במקצוע זה, והצעתי שהוא וגם זוגתו שיחיו יבקרו רופאים הנ"ל וכהוראתם יעשו ויתחזק בבטחונו ובתוקף בהשי"ת שהוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות וממנו לא יפלא כל דבר, במילא יש להם להתבונן בזחו"ק,
ותיכף צריך להתחיל לעשות כלים להמשכת וקבלת ברכות השי"ת, והם קביעות שיעורי לימוד בתורת הנגלה ובתורת החסידות, נוסף על שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והם: אמירת שיעור תהלים (כפי שנחלק לימי החדש) בכל יום אחר תפלת שחרית, לימוד פרשה חומש עם פירוש רש"י הסדרה של השבוע, בכל יום, ושיעור תניא כפי שנחלק לימות השנה.
כבקשתו, הזכרתי אותו ואת זוגתו שיחיו כשהייתי על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואחכה לבשו"ט מהם.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תרסו)
***
לידה בגיל מבוגר --הריון
…מאשר הנני קבלת מכתבה - בלי הוראת זמן הכתיבה - וכבקשתה הנני עונה עליו מבלי לחכות על התור אפילו של מכתבים המהירים, ועל סדר מכתבה.
הנה פלא מה שמתחילה שכבה הניצוץ האחרון וכו' כי מאין לאדם ידיעות כאלו? וכנראה שכל יסודה הוא הגיל, ואין זה ראי' כלל, וכמבואר בדברי רז"ל ורואים במוחש, שנשים שגילם גדול יותר משלה יולדות בנים ובנות ונוסף על זה הרי המסתכל בעולמו של הקב"ה רואה אשר מפני - בלשון הכתוב - רבו מעשיך ד' גדלו מעשיך ד' אי אפשר לאדם אחד להקיף ולהשיג את כל הענינים, וגם לא אפילו חלק חשוב מהם וגם לא אפילו רובם של הענינים הנמצאים בהד' אמות שלו ונוגע לחייו הפרטים ולכן נפרדו בני אדם למומחים במקצועות שונים, ואין האדם הישר מחווה דעת בהחלט אלא במקצוע שלו ובהאחרים סומך על המומחה בזה.
ובהנוגע לנדון דידן, הרי אף שהתורה מתחשבת עם חוות דעת רופאים ובחוות דעתם תלוי פסקים מיוחדים אשר בשולחן ערוך, ומהנהגתו של כל אחד ואחת הוא לעשות כהוראת הרופאים בהנוגע למעשה בפועל ממש, אבל ביחד ע"ז לדעת ברור בלבבו אשר השי"ת הוא הרופא כל בשר והוא המנהיג את עולמו כפשוטו היינו בחיי היום יומים של כל אחד ואחת ובפרט ובפרטי פרטים ועאכו"כ בענינים עיקרים.
כנראה מכתבה לא הי' בענין הנ"ל חוות דעת רופא מומחה, אבל באם גם הי' מקרה כזה אצל מי שהוא הרי המקרים שטועים הרופאים בכגון דא רבו מלספור, ואין הדבר תלוי אלא בחוזק בטחונו של האדם ובהתקשרותו עם בורא העולם (על ידי אורח חיים יום יום בבטחון שבמילא גורם לשמחה, וגם שמחת היכולת לפעול דבר מה בשביל הסביבה אשר גודל הזכות בזה אין לשער, וכידוע פתגם הבעל שם טוב, אשר נשמה יורדת למטה לעולם הזה למשך של /70;80amp& שנה בשביל לעשות טובה פעם אחת לישראל בגשמיות או ברוחניות, ומי כמוהו כהבעש"ט שהבין גודל הירידה של הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא בביאת נשמה לעוה"ז ובכל זה אמר כנ"ל ומסר זה לדורותיו אחריו דורי בני הגלות ההולך וגובר, ובפרט כשהמדובר הוא באשה צעירה אשר עדיין לא נצלה כחותי' במילואם בהשפעה על סביבתה לעורר בהם את הטוב שבנפשם ולחזקו בטוב ואין טוב אלא תורה ומצוה, ולאו דוקא בימי השבת וימים נוראים ובמקרים יוצאים מן הכלל אלא בדוקא ובדיוק בחיי היום יומים אשר יש טועים לאמר שהם ימים אפורים), ובאמת אין נצרכה כל הסברה ואריכות לבאר נקודה פשוטה כזו ומספיקה רק מחשבה אחת אשר כל אחד ואחת מבני ישראל, שהם מבני אברהם יצחק ויעקב הרי הוא חלק מהמחבר את הבורא והבריאה ע"י חייו כמו שהם, ובפרט ע"י פעולות הנ"ל וחיבור זה הוא תכלית כל הבריאה כולה.
בודאי למותר להוסיף אשר אין כוונתי בכל הנ"ל למעט ח"ו הענין דבן ובת ואיני בא אלא להראות על האמת המוחלט, שאין כל מקום לעצבות ועאכו"כ לביטוי שכותבת ליאוש אדרבה ואדרבה.
בהנוגע לשאלתה אודות תחליפי הדירה והשנית והעיקרית לקחת ילד לתוך ביתם לחנכו, הרי זה תלוי בהשפעה שיהי' לזה עלי' ועל בעלה שי' ואם עי"ז יתוסף שמחה מתחזק מדת בטחונה בהשי"ת אשר ימלא משאלותם לטובה בזחו"ק, בודאי נכון הדבר וכמדומה שכבר כתבתי להם פעם במכתבי מיוסד על אחת השיחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר אף שמוכרח שהאדם יעשה חשבון בנפשו בכל זה מוכרח ג"כ שלא יהי' זה אלא בזמנים מיוחדים כי בלא"ה מרובה ההפסד על השכר, וכלך מעשיית חשבון הנפש בכל יום או אפילו פעם בשבוע, ומוטב אשר תשקיע כשרונותי' בפעולות טובות בהשפעה על סביבה, והקב"ה משלם מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה.
בברכה לשמחה ולבשו"ט בכל הנ"ל.
(אג"ק ח"י, אג' ב'תתקפה)
***
הסרת שקדים - --שקדים
…במענה על מכתבה מח' סיון... ובשאלתה בהנוגע למצב בריאותה וחוות דעת הרופאים ע"ד הסרת השקדים, נוהגים בענינים כאלו לסמוך על הוראות שני רופאים מומחים במקצוע זה ואז מתקיימת הודעת רז"ל התורה נתנה רשות לרופא לרפאות שהיא תורת חיים גם כפשוטו, חיים בעולם הזה.
(אג"ק חי"ג, אג' ד'תנג)
***
ייאוש ממצב הבריאות --ייאוש
… במענה למכתבו מי"ז שבט, בו כותב,
א) בהנוגע למצב בריאותו ולהסתדרותו, ומסיים שלפעמים בא למצב של יאוש כו' ר"ל.
ובודאי למותר להאריך אשר הענין של יאוש מושלל הוא בתכלית, וכציווי תורתנו הק' תורת חיים, לעולם אל יתייאש אדם עצמו, ומבואר בארוכה בספרי חסידות ומהם בספר תניא קדישא איך שאין כל מקום לזה, ובאמת ה"ז מעניני אמונה הפשוטה של כל בני ישראל שהם מאמינים בני מאמינים, אשר הקב"ה הוא עצם הטוב והוא המנהיג את העולם בפועל ומשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית, שמזה מובנת המסקנא שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד לטובתו של האדם המושגח.
כיון שכותב במכתבו ששומר שיעורי חומש תהלים ותניא וחוזר מאמרי דא"ח, בודאי לדכוותי' האריכות בהאמור - אין בזה צורך, והתבוננות אפילו רק לשעה קלה בהאמור בודאי תספיק להטבת מצב רוחו, והרי נוסף על כל הענינים שבזה, ידוע פתגם רבותנו נשיאנו הק', טראכט גוט וועט זיין גוט.
ב) אודות אחיו מר... שי' שמזדמן לו שידוך ועומד בספק באם עליו לספר את אשר עבר עליו בעניני בריאות וכו',
והנה ככל עניני האיש הישראלי, גם פתרון לשאלה זו היא ע"פ השו"ע ולכן לאחר שיברר הפרטים אצל הרופא שטפל ומטפל בו, יציע שאלתו לפני מורה הוראה בישראל ויעשה ע"פ הוראתו.
נעם לי לקרות במכתבו ע"ד השתתפות אחיו שי' בעניני צעירי אגו"ח ובודאי יוסיף גם בזה נוסף על ההוספה העיקרית בשיעורים בתורת חסידות חב"ד והליכה בהדרכותי' ומנהגי'.
(אג"ק חט"ז, אג' ו'ע)
***
עצה לשכחה וחלומות --שכחה או חלומות
…במענה על מכתבו מי"ב לחדש, מה שכותב אודות שכחה. הנה צריך לבדוק את התפילין שלו ושיהי' בקי עכ"פ באיזה פרקים משניות בעל פה, וכן עכ"פ פרק אחד מספר תניא קדישא, ויחזור עליהם מזמן לזמן ועל ידי זה יתחזק כח הזכרון.
ובמה שכותב אודות חלומות וכו', הנה יבדוק המזוזות בדירה בה דר וביחוד בהחדר בו ישן, ויישן - אם אפשר - בטלית קטן שציציותיו בדוקות, ובכיסוי הראש.
ועל שני הענינים האמורים, הנה בכל יום חול קודם תפלת הבקר, יפריש איזה פרנק (א' ב') לצדקה, והשי"ת יזכהו לבשר טוב בכל האמור לעיל.
בברכה,
(אג"ק חי"ג, אג' ד'שלג)
***
פרי בטן, ניתוח ריאות --הריון, ריאות, ניתוח, ברכות
… במענה למכתבו מכ"ב אייר, בו כותב עוד הפעם שעדיין לא נתברכו בפרי הבטן.
וכיון שכמה טפולים חדשים חדשו בשנים האחרונות, מהנכון שיפנו עוד הפעם לרופא מומחה במקצוע זה, ולשאלו ביחוד להטפולים החדשים.
במ"ש אודות ניתוח על הריאות - אין נראה לי כלל וכלל כמובן.
...
בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כאו"א להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו.
וכיון שנמצאים אנו בהימים שבין פסח זמן חירותנו ושבועות זמן מתן תורתנו חרות על הלוחות, א"ת חרות אלא חירות חירות מכל ענינים המצירים וגורמים דאגה, הנה גם הוא יזכה לבשר טובות בכל האמור.
(אג"ק חי"ז, אג' ו'רפב)
***
מיחוש וחלומות --כאבים או חלומות
… במענה למכתבו מכ"ב אדר שנתקבל ז"ע, בו כותב אודות המיחוש של זוגתו תחי'.
ויש מקום לומר שעדיין אין כל המזוזות כשרות או שהוקבעו שלא כדין, ובכל אופן תסיח דעתה לגמרי מהחלומות כי אין בהם ממש, וכמאמר חכמינו ז"ל חלומות לא מעלין ולא מורידין ותתחזק בהנהגה מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם והשי"ת יצליחם למילוי משאלות לבבם לטובה, וככל שיתוסף בבטחון בהשי"ת ובהנהגה האמורה יתוסף בהברכה.
(אג"ק ח"כ, אג' ז'תרכב)
***
עצות לשכחה --שכחה
… במענה על מכתבו בו כותב אשר נתגבר אצלו ענין השכחה וכו' ועל פי רוב תלוי זה בשני ענינים. א) כשלומדים מבלי חשק וחפץ שאז הלימוד הוא לא מפנימיות הרצון ובמילא גורם זה לשכחה וכמרומז באגרת הקדש לרבנו הזקן בקו"א ד"ה דוד זמירות ובאריכות ברשימת איכה לאדמו"ר הצמח צדק. ב) מהעדר הזהירות בקדושת הברית, וכשיוסיף אומץ בשני אלו (ומתאים לפרשת השבוע הנני נותן לפניכם היום ברכה אשר תשמעו וגו' וידוע הדיוק אשר בהברכה נכתב בפשיטות אשר תשמעו ואין בזה ספק (דלא כסיום הפסוק - אם) וההקדם בזה מוכרח). שאז ישתפר גם כן הענין דהזכרון ויצליח בלימודו בתורת הנגלה ובתורת החסידות. ...
(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתעד)
***
שמירת הלשון ושמירת הבריאות --כללי או ?
… במענה על מכתבו, הנה לכל לראש צריך להסיח דעתו מענינים כמו אלו, ולהיות נזהר בטבילת עזרא, ללמוד בכל יום שיעור בפנימיות התורה הנק' אילנא דחיי וכמבואר בזהר חלק ג' דף קכ"ד ע"ב כי אין בה אחיזה ללעומת זה כמשנ"ת באגרת הקדש לרבנ[ו] הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - ובעל השו"ע - פוסק בנגלה דתורה. וידע בעל פה איזה פרקים משניות איזה פרקים תניא והדרוש בלקוטי תורה סוף פ' קדושים ד"ה והדרת פני זקן יעיין שם. וכבר מושבעים ועומדים מהר סיני לשמירת וקדושת הלשון שזהו אחת מהסגולות הידועות בענינים אלו.
כן ידוע ג"כ שצריך לשמור על בריאות הגוף אשר בירורו וטהרתו בימינו אלה הוא ע"י צדקה בזהירות בהנ"ל וכיו"ב ולא ע"י תעניתים וסיגופים, וכמו שהאריך רבנו הזקן באגרת התשובה, ואם יתנהג כהנ"ל בטח יוכל לבשר טוב מהטבת המצב.
ויה"ר אשר מה שכתב שנתקשר בקשר הדוק לחב"ד, הנה לא תהי' זה ח"ו יגיעה לריק וכו' (שזהו ג"כ אחד הרמזים שבמצבו דהיינו הך) אלא שיבוא זה בפועל בהנהגה בלימוד תורת החסידות והליכה בדרכי' ומנהגי' בחיי היום יומי, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתקטז)
***
סגולה להטבת פרנסה ובריאות --כללי או פרנסה
… מאשר הנני קבלת מכתבו מז' ניסן, ומובן אשר מה שכתבתי במכתבי הקודם שנכון להשתמט מבדיקת פנים, הנה זהו רק בימי עיבור ואינו שייך לפניו ולאחרי ההולדה.
במה שכותב שאינו יכול לקחת עוד עבודה בכרם חב"ד מפני מצב הפרנסה, הנה כבר כתבתי לכמה אנשים מאנ"ש שהעבודה בכפר חב"ד הוא לא שעושים הם טובה לכ"ק נשיאנו הק', אלא בעיקר הוא שעושים טובה לעצמם, ולא רק בעניני עולם הבא אלא גם בעניני עולם הזה בבריאות ובפרנסה, ובמילא אם נמצאים במצב שהבריאות או הפרנסה אינם כדבעי ח"ו, אחת הסגולות להטבתם הוא הוספה בעבות כרם חב"ד, ולא לאמר שלאחר שתכיר הנה"ב התועלת, אזי יקחו התרופה להמצב ופשוט, והוא ע"ד מאמר רז"ל מלח ממון חסר, ויה"ר מהשי"ת שיוקלטו דברי הנ"ל אצלו ע"מ לעשות, ויהי' טופח ע"מ להטפיח גם בחבריו בזה.
בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל ולפרנסה.
(אג"ק חי"א, אג' ג'תקנז)
***
חכמת היד --סגולות
… במענה על מכ' מכ"ג כסלו, בו כותב, אשר ראה ס' סגולות פלוני ובו כותב ע"ד חכמת היד כו' -
הנה כלך מדרך זו, ואם רצונו דוקא בס' סגולות, הרי ישנה סגולה בדוקה ומנוסה, והיא תורתנו הק', וישנה ג"כ חכ' בדוקה ומנוסה, והיא חכ' ית', אשר יכולים להתאחד עמה ע"י לימוד התורה, וביחוד נפלא וכמבואר בתניא פ"ה, עיי"ש.
וכבר נאמר תמים תהי' עם ה' אלוקיך, ויש אומרים (רמב"ן) שהוא ג"כ ממספר תרי"ג מצות התורה.
ומובן ג"כ שמה שכותב שפעולתיו במסגרת צעירי אגודת חב"ד הן כמעט אפסיות כי אינו מוכשר לזה וגם הבריאות אינו מרשה, כי שני טעמים אלו מושללים בתורה שעל כאו"א נאמר ואהבת לרעך כמוך, ועוד זאת, שהוא כלל גדול בתורה, וכיון שמוכשר הוא, והבריאות מרשה לפעול בהנוגע לעצמו, הרי מצות עשה מן התורה היא, ובמילא ניתנו הכחות לקיימה בהנוגע לאחרים, והאריכות בדבר הפשוט אך למותר, וחבל על הזמן השקלא וטריא בכגון דא, וכשיתבונן אליבא דנפשי' ימצא כמה אופנים ודרכים להפיץ המעיינות חוצה ולהפצת היהדות במסגרת צעירי אגו"ח בכלל.
כבקשתו יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
ובמה שכותב אודות הנעימות המיוחדה שישנה באמירת מזמור שיר ליום השבת, יש להסביר זה ע"פ המבואר בנגלה וגם בנסתר דתורה, שאז הוא קבלת קדושת יום השבת.
בברכה לבשר טוב בכל האמור.
(אג"ק חי"ב, אג' ג'תתקצה)
***
העצה לתוספת ברכה --סגולות או ברכות
…במענה על מכתבו ממוצש"ק יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בו כותב שאינו יכול לקיים הכתוב במכתבי הקודמים מחמת רוב הטרדות וכו'.
הנה מובן ופשוט זה שעל האדם לעשות בתורה ומצות זהו טובת האדם וטובת כל אלה הקשורים אליו בקשרים משפחתים וכיו"ב, ומזה מובן גם כן שבאם נוסף על הענינים הצרכים ע"ד הרגיל נזקקים לברכות השי"ת נוספות לטורח נוסף וטרדה נוספת, העצה היעוצה לזה להרבות בעניני תורה ומצות ולא להיפך. שמזה מובנת השלילה בהחלטה של התחלת מכתבו.
ומובן גם כן, שאין בזה דרישה של מי שהוא לטובת אחרים אלא הוראה לפי דעתי במה יכול לתקן המצב העכשוי, וק"ל.
ובמה שכותב שראה באיזה ספר ענין סגולה וכיו"ב, הנה כלך מדרך זה של סגולות שלא כל האישים שוים בזה, ולא כל המקרים שוים זה לזה, ולא ביד כל אחד לכוון ולדעת ברור איך ומה, ובה בשעה הסגולה בדוקה ומנוסה היא עניני תורה ומצות ועל דרך מה שכתבתי במכתבי הקודמים. והרופא כל בשר ומפליא לעשות יאיר עיניו בכל האמור וישלח דברו לרפו"ק של אמו שתליט"א.
--
ענין סגולה: לכתוב על קלף "קרע שטן".
(אג"ק חי"ד, אג' ה'קסח)
***
חכמת היד, קבלה מעשית --סגולות
… במענה על מכתבו מח' ניסן, בו שואל אם האמת כדברי האומר בענין זיווגים שצריך להתאים וכו' וכן בהנוגע למה שאומרים אודות חכמת היד שרטוטי היד, ואם כל הנ"ל סותר להציווי תמים תהיה עם ה' אלקיך.
התאמת הזיווגים וחכמת היד, מדובר אודותם בספרי קבלה ופנימיות התורה, ולאיזה מהן מצוין בשולי הגליון*, ומזה מובן שאין זה היפך הציווי דתמים תהיה עם ה' אלקיך, ועל דרך עניני שמירת הגוף והנפש, עניני רפואה וסגולות בדוקות וכיו"ב, ויעוין גם כן בשולחן ערוך יורה דיעה סי' קע"ט כמה פרטים בהנ"ל.
אבל במה דברים אמורים כשיודעים הענינים הנ"ל על בורים, שרשי הנשמות שרטוטי היד וכו' אבל מי שאין לו בזה ידיעה ברורה, [שבדורנו זה יכולה להיות רק על ידי קבלה מפי רב ולא מדעת עצמו], כמובן גם על זה נאמר רבים חללים הפילה, מי שלא הגיע להוראה ומורה, ותמה אני אם יש בדורנו זה מי שיאמר ויפרסם שבקי הוא בענינים אלו**.
תקותי שקובע הוא עתים בלימוד תורת החסידות פנימיות התורה, וכלך מעניני קבלה מעשית ואביזרייהו, וכמפורסם האזהרה שבזה בכמה ספרים הקדושים.
בברכה,
(אג"ק חט"ו, אג' ה'שפג)
***
גלאוקומה --עיניים
… במענה על מכתבו מיום הראשון, בו כותב אודות מצב בריאותו ובפרט בהנוגע לעינים.
וכפי שמתאר המיחוש כנראה שזהו הנקרא גלאוקאמע ורגילים בכגון דא לעשות נתוח גם פעם שני', אף שכמובן זקוקים בזה להוראת רופא מהיותר מומחים במקצוע דוקא, וישנם כמה מסוג זה באה"ק ת"ו, וישאלם, והתורה נתנה רשות לרופא לרפאות.
וידוע אחת הסגולות בכגון דא ע"פ מרז"ל למאור עיניו של אדם, זהירות בקידוש והבדלה על היין.
לשאלתו אודות נשואי הצעירה לפני הבכירה - הנה בימינו אלה חשך כפול ומכופל עקבתא דמשיחא, אשר בן דוד בא כשיכלו כל הנשמות שבגוף, הרי אם תמחול הבכירה מחילה גמורה, ומה טוב בכתב או בפני עדים כשרים, התירו הדבר, כמובן שהחתן יהי' ירא שמים וכו', ומהנכון שנוסף על המחילה, הרי הבת הצעירה וכן ההורים של הבנות, ישלישו איזה סכום להוצאות החתונה של הבכירה כשתשתדך בשעה טובה ומוצלחת.
בטח יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש בחומש תהלים ותניא הידועים, וישמור עליהם עכ"פ מכאן ולהבא.
בברכה,
(אג"ק חט"ו, אג' ה'תרמז)
***
קמיע --סגולות
… . . . לכתבו ע"ד קמיע כו' – אין זה מהנוהג אצלינו. והתחזקות בבטחון בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות – מהסגולות הכי טובות.
(אג"ק חכ"ה, אג' ט'שצז)
***
ניתוח --ניתוח
… בנוגע לניתוח – כדעה אחידה דשני רופאים מומחים. ...
(אג"ק חכ"ז, אג' י'צח)
***
צנתור לב --לב
… צנתור הלב (באם כוונתה לבחינה הנקראת caterisation) – באם נעשה ע"י מומחה אין בו חשש היזק כו'. ובאם הרופא לא רק מציע לעשותו, אלא גם דורש – איני רואה סיבה לדחות הדרישה. ...
(אג"ק חכ"ז, אג' י'צח)
***
בריאות וסגולות --כללי או סגולות
1) ידועה דעתי מאז שחינוך הבנים והבנות שי' – יהי' במוסדות כ"ק מו"ח אדמו"ר.
2) בריאות – כהוראת רופא מומחה. בסגולות וכו' שכותבם – אין לי ידיעה ויברר על אתר.
3) המדרש תנחומא – נתקבל ות"ח ת"ח.
4) אזכיר עה"צ להנ"ל.
(אג"ק חכ"ז, אג' י'צח, [כ"א תמוז, ה'תשל"ב])
***
לימוד מאומנות הרוקחות --רופא
… ובאשר אירע וכתב אלי, הנני להשתמש בהזדמנות זו ולכתוב גם אני אליו.
בטח ראה בשיחות ע"ד תורת החסידות, אשר מכל דבר ומאורע יש ללמוד הוראה בעבודת האדם לקונו, הנחלקת לשתים: ענינים שבין אדם למקום, וענינים שבין אדם לחבירו,
ובאמת מוכרח הדבר ע"פ האמונה הישרה, אלא שתורת החסידות הדגישה. והגע עצמך: האדם מאמין, אשר: א) האלקים הוא המהווה והמנהיג היחידי של כל הבריאה.
ב) האלקים הוא תכלית הטוב ומושלל מכל חסרון. ג) פשוט, אשר פעולה בלי כוונה חסרון דעת הוא בפועל, וא"כ ח"ו לייחסה למעלה. ד) פשוט, אשר אין לחלק בזה בין הפעולה גופא ובין מקרי הפעולה, היינו זמנה, מקומה - יוצא מכ"ז, אשר אדם בעל בחירה הרואה, שומע או נודע לו ע"ד איזה ענין - כוונה בנוגע אליו בפרט ישנה בזה.
והי', אם ינצל הענין באופן שיתעלה עי"ז, היינו שיתקרב אל מנהיג העולם, כי רק זהו עילוי האמיתי, אזי כיון לכוונה העליונה. ובאם לאו - הרי, לא זה בלבד שמאבד מה שנותנין לו, אלא שעוד נותן מגרעות בסדרי הבריאה, כי הביא ענין לבטלה בבריאה.
ואם בנוגע למאורע פרטי כך הוא, עאכו"כ ביחס לאומנתו ולעסקו של האדם, אשר בזה מושקע חלק הטוב מכחותיו מרצו וזמנו.
והנה באומנות הרקחות - כמה הוראות כלליות ישנן בעבודת האדם. ולא אתעכב בזה אלא על שתיים מהן:
א) תיכף לכניסה לחנות רקח טוב, ונראה המון הרפואות והסמנים אשר בהם ימצאו חיזוק ורפואה לכמה מיני חולים, ואפילו להמסוכנים ביותר - בודאי שזה מעורר, ובצדק, התפעלות אצל הרואה המבין.
אבל על הרקח להסביר לו, ובעיקר להסביר לעצמו, שאין כל זה אלא הכנה להכשר דבר בלבד, וכדי שיתרפא החולה - צ"ל שני דברים עיקריים: א) מומחה צריך להורות איזה סם פרטי ובאיזה אופן - מתאים לחולי פרטי זה. ב) גם זה אינו מספיק עדיין כי החולה צריך לקחת את הסם בפועל.
הנמשל מהו:
- כל אחד מבנ"י שלוחו של ממה"מ הקב"ה הוא, אשר ניתן לו חלק בעולם שעליו לרפאותו ולתקנו. וגם ניתנו לו הסממנים והענינים הדרושים בזה. אבל כ"ז אינו אלא הכנה בלבד, כי זקוק הוא עדיין להוראת מומחה באיזה מהסממנים שלו ישתמש לתיקון חלקו ולתיקון עצמו היום, באיזה מחר וכו'. ובאם לאו - הרי עלול הוא לסכן תחת לתקן, ולנתוץ תחת לבנות.
- (וישנם אומרים: הרי כל העדה כולם קדושים וגם אני בתוכם, ואעיין בעצמי בשולחן ערוך ואדע את המעשה אשר עלי לעשות - הן בנוגע לעצמי הן בנוגע לתפקידי בעולם,
התוצאות מזה מובנות ע"י המשל, למה הדבר דומה, לאדם שלמד קרוא, ויקנה ספרי חכמת הרפואה וכלי הרופאים ויתחיל לרפאות חולים). -
ואח"ז צריך עדיין לבא העיקר, היינו העבודה בפועל. כי אף שבתלמוד גדול הוא, וגם מכבד ומוקיר את הרופא מומחה, והסממנים מוכנים אצלו כתבנית וציווי הרופא בדיוק - הנה אם אינ[ו] לוקחם בפו"מ, עדיין גם לא התחיל ברפואה.
ואף שיש אצלו כמה תירוצים: שאין העת מוכשר, אין המקום מתאים, אין הוא בעל השפעה כדבעי וכיו"ב - הרי כ"ז נוגע רק לענין שכר ועונש, לדעת אם מזיד הוא, שוגג או אנוס דרחמנא פטרי' - אבל החולי שלו נשאר בתקפו. וכיון, שבלי ספק, הכוונה היא שילך ויבריא - על כרחך צ"ל שטועה הוא בטענותיו, ועצת היצר באמצע.
ב) בכניסה לפנים החנות, נראה מחלקה שעלי' כתוב כי סמי מות בה וצריכה זהירות, ולכאורה, מה לסם מות במקום המיוחד לסמי רפואה וחיזוק, אלא שמבין יודע, שמה שהוא סם המות לבריא, בתנאים רגילים, בכמות רגילה - הנה לפעמים, זהו התרופה היחידה להציל את החולה, ובתנאים יוצאים מן הכלל, בכמות קטנה.
הנמשל מהו:
- דוגמא בין אדם לחבירו: התורה תורת חסד היא וכל דרכי' נועם ושלום. ואף עפ"כ מצוה היא: אם קרוא אתה לחברך ויש חשש בכשרות ביתו - אסור לך לאכול מסעודתו אף שיתבייש עי"ז ברבים. ואם מעשן חבירו בשבת ויש זיק של תקוה שאם תמחה בידו פעם אחר פעם ותרעים עליו כדי נזיפה והכאה יחדל מזה - מחויב אתה לעשות זה,
אם רואה אתה קבוצה המנהלים את המושפעים מהם ובפרט בחיי חנוך ללא אמונה בה' תורה ומצוותיו - עליך החובה למחות בכל יכלתך ולהודיע, שאף שמצילים הם גוף המחונך על ידם לחיי שעה, מאבדים הם את נשמתו מחיי עולם, ורוצים להורידו לשאול תחתית. ומצוה של פקוח נפשות להציל את הילדים מהם בכל האמצעים ע"י גניבה גזילה וכו'.
והנה המוח יתמה: הנני איש מנומס, גם עפ"י ההלכה דרך ארץ קדמה לתורה, ואיך אעשה כנ"ל. איך אגנוב ילדים שהוא נגד חוק המדינה, אפגין בחוץ נגד חילול שבת של איש פלוני ואלבין פניו ברבים, וכו',
וע"ז הוא המענה - כ"ז לבריאים סם המות הוא, אבל בחולי מסוכן פלוני - זהו התרופה היחידית להצילו ממות לחיים.
ודוגמא בין אדם למקום, בדקות: יש מתאוננים על החסידים שמאריכים בלמוד החסידות קודם התפלה, בהתבוננות קודם התפלה, ובנתיים מאחרים זמן ק"ש ותפלה.
וע"ז הוא המענה - לבריאים דבר מזיק הוא, אבל לחולי הנפש, אי אפשר באופן אחר, כי באם לאו יתפלל רק בשפתיו ולא בלבו ותהי' תפלתו בטלה הוא פסולה (ראה רמב"ם הל' תפלה פ"ד הט"ו. שו"ע רבנו הזקן חלק או"ח סימן צ"ח. קונטרס אחרון בתניא ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים).
אלא שכמו במשל - צריך בכ"ז זהירות יתרה, שתהי' הכמות לא יותר מן המדה, ע"פ ציווי רופא מומחה וכו', כמובן.
נתארך מכתבי ואחתום באיחולי כט"ס.
אם יש בכהנ"ל רעיון שאינו מסכים לו - ת"ח עם יודיעני טעמו ונימוקו.
(אג"ק ח"ג, אג' תקה)
***
הזכרתיו על הציון, והרופא חולי כל בשר ישלח לו רפואה שלימה --ברכות
מכתבו מכ"ו ניסן הגיעני, וכבקשתו קראתי פ"נ בשבילו בהיותי על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, כן הזכרתיו בהיכלו מקום שם נכנסים ליחידות ולנתינת פדיונות. בטח שואל בעצת רופאים מומחים, והרופא חולי כל בשר ישלח לו רפואה שלימה בקרוב ממש. ויתעסק במרץ במילוי רצונות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ מתוך הרחבת הדעת.
המחכה לבשורות טובות ממנו בהקדם ופו"ש כל החבורה תי'
הרב מנחם שניאורסאהן
מוסג"פ חוברת שהו"ל זה עתה ויזכה בה את הרבים.
תימה שהפסיק רשימת זכרונותיו ובל"ס ימשיך וביתר שאת ויתר עז.
(אג"ק ח"ג, אג' תקצד)
***
נצטערתי לשמוע שאינו זהיר בציווי הרופא --כללי
נצטערתי לשמוע אשר מרגיש הוא חלישות בבריאותו, ונוסף על זה אינו זהיר בציווי הרופא.
כמה פעמים שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ מה שאמר אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע: ווי טייער א אידישער גוף איז, אז צוליב אים האט מען געגאסן אזוי פיל - וכידוע שדוקא לנשמות בגופים ניתנה התורה והמצות ולא למלאכים -
ואם הבורא ית' מייקר כל כך את הגוף, במילא מובן הזהירות שצ"ל אצל האדם בשמירת פקדון זה, שניתן לו מלמעלה.
הודיעונו רז"ל (ברכות ס, א) שניתנה רשות לרופא לרפאות, ואם כן הרי עושה הרופא ברשות ובציווי התורה. ובמילא ברור שאף אם לפי שעה מבטלין, על ידי ששומעין לקול הרופא, קיום מנהג טוב או הידור בענין וכיו"ב, וועט די תורה ניט בלייבען א בעל חוב, וע"י ביטול מנהג והידור וכו' לזמן קצר, תהי' היכולת בידו להוסיף אומץ בתומ"צ כמה פעמים ככה לאריכות ימים ושנים טובות.
באיחול רפואה שלימה ורוב נחת מכל יו"ח וכפי ברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ הקיימות לעד
(אג"ק ח"ג, אג' תרה)
***
מי מרפא ומהי הרפואה העיקרית? --ניתוח או ברכות
[= באמצעות הרב הוו"ח אי"א נו"מ עסקן בעל מרץ וכו' מוה"ר יעקב שי' הכט קבלתי את הידיעה אודות הניתוח שלה, ולפי בקשתו, קראתי בהיכל כ"ק מו"ח אדמו"ר, חמי הרבי מליובאוויטש, הכ"מ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע פדיון לרפואתה בקרוב.
בטח מקיימת את הוראות הרופא. לרפאות מרפא הקב"ה. אך התורה מספרת שהוא רוצה שהדבר יהי' חלקית ע"י שליח - רופא והאמצעים שהרופא רושם. צריך גם תמיד לזכור שהרפואות העיקריות הן המצוות ומעשים טובים, שה' ציוה כל אחד מאתנו לעשות. והם נותנים בריאות וכח.
בברכת רפואה בקרוב ופ"ש לבנה מר … שי' - שיהי' לה ממנו וממשפחתו רוב נחת, נחת יהודי, -]
(אג"ק ח"ג, אג' תרכח)
***
מה הכלי להמשיך ברכות לבריאות נכונה? --ברכות
[= במענה למכתבו מי"ב מנחם אב.
הנני מקוה להשי"ת שבריאותו תשתפר.
מה שכותב שלצערו קשה לו למסור שיעורים בגלל יסורי הבריאות, הרי זה בדיוק כאילו מישהו הי' אומר, שאיננו יכול לקחת תרופה כי עדיין איננו בריא. שכן שיעורים בתורתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ הם כלי להמשיך ברכותיו לבריאות הנכונה לבריאות הנכונה ולפרנסה. במילא אם מתלוננים על פרנסה ובריאות, האמצעי לכך הוא לחזק את השיעורים, ועי"ז הפרנסה והבריאות תהיינה כדבעי.
ויהי רצון שיוכל ללמוד ללא הפרעות של בריאות ופרנסה, וכמרז"ל כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר.
החותם בברכה]
(אג"ק ח"ג, אג' תרפב)
***
עצות וברכות לניתוח --ניתוח
[= במענה למכתבה שרופאים סבורים שעלי' לעבור ניתוח ומבקשת ברכה,
בטח מקיימת מנהג ישראל לתת לצדקה לקופת רבנו מאיר בעל הנס לפני הדלקת הנרות.
מן הסתם הרופאים שאצלם היתה מומחים, וזו דעת שניים מהם לפחות.
אם כך הוא, שה' יעזור שהניתוח יעבור כשורה, והיא תוכל לבשר בשורות טובות שהתברכה בזרעא חייא וקיימא.
בברכת רפואה שלימה וכתיבה וחתימה טובה,
מנחם שניאורסאהן
הננו מתענינים לדעת מהו מצב [=הרכב] משפחתה שי' ומה העיסוק שלהם.]
(אג"ק ח"ג, אג' תשיב)
***
פחד מבית רפואה --אשפוז או פחדים
[= במענה על מכתבו בלי הוראת הזמן בו כותב כי זוגתו תחי' אמר לה הרופא שצריכה להיות איזה ימים בבית רפואה כדי לעשות חקירה ודרישה, וזוג' תחי' יראה וחרדה מבית רפואה מפני חששות שונות (שאין להם יסוד),
הנה עליו להסביר לה באותיות המתאימות לפי מצב רוחה עתה, אשר -
ה' ברא את העולם והוא מנהיג את העולם, הן בחצי כדור התחתון היכן שאנו נמצאים, הן בחצי כדור העליון היכן ש… ואתם נמצאים. והוא אמר ויהי, הוא ציוה ויעמוד, שכל מה שנעשה בעולם לא נעשה ללא ה', וכל מה שהוא רוצה - נעשה. אלא שה' רוצה שיעשו כלי בטבע, היינו שענינים ייעשו בדרך הטבע.
כאשר יהודי, איש או אשה, חש לא טוב ויש לקרוא לרופא, אין הכוונה שהרופא יעשה כפי שיעלה ברצונו, אלא תוכן הדבר הוא, שהשי"ת בחר ברופא זה כשלוחו לבצע דרכו שליחות זו.
וכאשר יש בטחון בה', בלי ספיקות, שהוא מנהיג את העולם, זוכים את שרואים זאת גם בעיני בשר על כל צעד ושעל: כיצד ה' מחזיק אותנו, כל אחד, ביד, ומוביל אותנו באופן יותר טוב עבורנו, הן בגשמיות והן ברוחניות.
במילא, אם היא תלך לבית הרפואה לפי הוראות הרופא, היא עדיין נשארת ברשות ה'. וה' ישמור אותה ויראה שזה 'ילך' כפי שיותר טוב לה הן לבריאות הגוף והן לבריאות הנפש.
היא רק צריכה להיות חזקה באמונה ובטחון, שודאי תקויים הברכה שהרבי, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בירך אותה, מברך כעת ויברך גם הלאה שתהי' לה רפואה, והוא והיא יוכלו בקרוב לבשר בשורות טובות, שהיא מרגישה את עצמה בריאה.
מסתמא היא נותנת לצדקה בקופת רבינו מאיר בעל הנס בערב שבת ויום-טוב לפני הדלקת הנרות, והוא ודאי אומר את הפרק תהלים של הרבי שהוא עתה פרק ע"א לכל הפחות עד יו"ד שבט ה'תשי"א. כמובן כל זה בלי נדר.
בברכת כתיבה וחתימה טובה, המחכה לבשורות טובות]
(אג"ק ח"ג, אג' תשלד)
***
כאבים שאין להם תרופה --כללי או ברכות או כאבים
[= ע"י ידידינו הרה"ח וו"ח אי"א וכו' מוהר"ר יהודה צבי שי' פוגלמן שמעתי שאינו בריא ומבקש ברכה,
בטח הוא מטופל ע"י רופא טוב וממלא את הוראותיו כי ה' רוצה שתמיד יהי' שליח טבעי, שהרפואה תבוא ע"י דרך טבעית. אך צריך כלי שבאמצעותו יתבצע הרצון העליון, והכלי לכך הוא לומר כל יום כמה פרקי תהלים ולתת צדקה כפי יכלתו (לפי האפשרויות) ולהשתתף בשיעור הנלמד בבית כנסת.
תקותי שודאי יעשה את כל הדברים הללו, והשי"ת ישלח רפואה בקרוב שיוכל להמשיך בעבודתו ותהי' לו פרנסה בכשרות ובמנוחה.
בברכת רפואה גשמיית ורוחניית,]
(אג"ק ח"ד, אג' תתא, ט"ו מרחשון, ה'תשי"א)
כאבים שהרופאים לא מצאו תרופה - רופא לאברים פנימיים ועצבים, ושמירת חת"ת
… (ב) עוד כותב שזה שלש שנים שמרגיש שהוא לפעמים כאב ולפי דבריו הרופאים שבקר אותם לא מצאו תרופה לזה.
הנה לדעתי יבקר רופא מומחה לאברים פנימיים ורופא מומחה לעצבים (נערווען) וישתדל שיתדברו ביניהם ויתנו לו הוראות בהנהגה. ושמירת ג' השיעורים שקבע כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ, שהם: אמירת תהלים בכל יום כמו שנחלקו לימי החודש, חומש עם פרש"י (ביום ראשון בפרשת השבוע עד שני, ביום שני משני עד שלישי וכו'), ולימוד התניא כפי שנחלק לימי השנה, הרי הם כלים רחבים להמשיך ברכה לרפואה קרובה.
...
בברכת רפואה קרובה והסתדרות הנכונה,
(אג"ק ח"ד, אג' תתנח)
***
התגלות פנימיות נפש האדם ע"י זעזוע (חולי) --כללי
… בעתו קבלתי מכתבו מיו"ד כסלו המודיע אשר לפי דעתו מצב בתו... שתחי' הוא רציני ומבקש להתפלל בעדה, ומסיים שמתחייב ברגע שתחלים לגמרי להיות ליהודי שומר דת.
לא עניתי לו תיכף מפני רבוי הטרדות אף שבהיותי על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ הזכרתי את בתו שת' בבקשת רפואה קרובה. ובטח נתן ברכתו. ונוסף על זה שהודיעני גיסו שי' שמצב בתו שתחי' הוטב, אקוה שיוכל להודיעני בקרוב שחזרה לבריאותה.
למרות זה שכותב הוא במכתבו שהנהו חפשי בדעות, בכל זה כותב הנני עליו את התואר איש ירא אלקים כו', שכאשר שמענו לא פעם ושתים מכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שקרא לאיש יהודי איש ירא אלקים שכן הוא בטבעו, ובלשונו הוא: א איד ניט ער קען און ניט ער וויל זיין אפגעריסן פון אלקות, אלא שלפעמים מפני סיבות חיצוניות יוכל לדמות בנפשו שאינו ירא אלקים ח"ו או כמו שכותב במכתבו שהוא חפשי בדעות.
רואים בטבע שכדי לראות את הפנימיות שבנפש האדם, הנה בכלל נעשה זה על ידי זעזוע, ואפשר להיות בשני אופנים: א) על ידי מאורע לא טוב ח"ו או ב) על ידי ענין של שמחה יוצא מדרך הרגיל, על ידי שתי אלו נזדעזעה הנפש ונופלים הלבושים החיצוניים ומתגלה טהרתה ופנימיותה.
בנידון שלו נתגלה הפנימיות על ידי ענין של חולי בתו שתחי', ויהי רצון שמכאן ולהבא לא תתעלם הפנימיות ואם יהי' רצון שתתגלה ג"כ הפנימיות שבפנימיות, הרי יהי' זה על ידי ענינים ומאורעות של שמחה.
אקוה להתבשר ממנו בקרוב בשורה טובה מבריאות בתו שתחי' ומעניניו בכלל.
בברכה, שיבשר טובות בגו"ר בקרוב,
(אג"ק ח"ד, אג' תתנט)
***
עצה לשינה שאינה כדבעי --שינה
… שמח אני להוודע אשר מצבו הולך וטוב, והשי"ת ישלח לו בטח רפואה בקרוב.
ובמענה על הודעתו אתמול על ידי זוגתו הרבנית תחי', כי השינה אצלו אינה כדבעי, הנה יסיח דעת מזה לגמרי ואל יחוש לזה, כיון שבטח ממלא הוראות הרופא בזה.
ומהנכון אשר תהי' בסמוך למטתו מזוזה כשרה (לאו דוקא על מזוזת הפתח) כמובן אם נצרך - כלי בתוך כלי וכיו"ב.
ובידעי חביבותי' לדברי הרב, אזכיר מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר אשר אצל כמה מהנשיאים (כמדומה קרוב לודאי, שפרט בשם כ"ק אדמו"ר מהר"ש) היתה מונחת על שולחנו פתקא ועלי' כתוב: שויתי הוי' לנגדי תמיד. ובטח שם כת"ר שי' לבו לזה שעל שלחן הכתיבה והלימוד של כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה מונחת מזוזה.
- ולהעיר מכלים פי"ז מט"ז שהיו נושאים מזוזה במקל. עיי"ש בתויו"ט. -
המקוה להתבשר ממנו אך טוב תכה"י, וחותם בברכת רפואה קרובה,
מנחם שניאורסאהן
אם יש שכנים בחדרו אולי כדאי להוודע אצלם ע"ד מצבם בתומ"צ בדא"ח וכו'.
(אג"ק ח"ד, אג' תתק)
***
רגליים ואמונה --רגליים או כאבים או ברכות
… נודעתי כי אינו חש את עצמו בקו הבריאות הנכונה וסובל מיחוש ברגלו. ובזה הנני לשלוח לו ברכתי לבריאות הנכונה בכלל ובהנוגע למיחושו בפרט, והנני מקוה שיוכל לבשר בשורות טובות בזה.
בטח ידוע לו משנ"ת באגה"ק סימן א', אשר אמונה נקראת בשם מתנים ורגלים המעמידים את כל הגוף, והנה חג הפסח ממשמש ובא, אשר בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים, ואשר לכן אוכלים מצה שהיא מיכלא דמהימנותא, והיא מוסיפה חוזק באמונת כל ישראל, ומכיון אשר הגוף הישראלי והנפש הישראלית קשורים דא בדא (ראה קונטרס לחג הפסח), הנה גם הגוף וגם הנפש ניזונים מהמצה מיכלא דמהימנותא ובפרט המתנים והרגלים הגשמיים והרוחניים. ואאחל לו רפואה קרובה.
בברכת חג הפסח כשר ושמח ובהסתדרות טובה בגו"ר.
מוסג"פ קונטרס לחג הפסח עם המכתב כללי השייך אליו.
(אג"ק ח"ד, אג' תתקעט)
***
עצות להטבת בריאותו --כללי
… נצטערתי לשמוע - במקרה - שאינו בטיב הבריאות ונמצא בבית החולים, ואקוה לשמוע בשו"ט מהטבת בריאותו.
ולפע"ד כיון שזכה להתחנך בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ולהיות במחיצת האור של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע וכ"ק מו"ח אדמו"ר כמה וכמה שנים, הנה יקח על עצמו תיכף להטבת בריאותו ללמוד דא"ח ברבים, ביום הש"ק ולכה"פ עוד יום אחד בימות החול, ולא יתחשב כלל אם רב יהי' מספר השומעים או מעט, וגם לא יתחשב עם מדת הבנתם.
ובפרט שכפי שקבלנו מנשיאנו ורבותינו הק' הנה תורת החסידות הערן די נשמות פון די הערער, ועוד סגולה נפלאה שהיא - תורת החסידות - מזככת את האויר, וכאשר האויר נזדכך במקום אחד אפילו מצומצם, הרי בד"מ פועל על האויר של כל העולם כולו, וע"י תוספת חיזוק ההתקשרות באילנא דחייא הרי בטח יהי' זה הצנור לתוספת חיות והטבת בריאות כת"ר גם כפשוטו בגשמיות.
בברכת רפואה קרובה המחכה לבשו"ט. ...
(אג"ק ח"ד, אג' א'ה)
***
הגנה מדברים לא טובים --ברכות או כללי
[= בעתו קבלתי מכתבו השני בו מבקש ברכה עבורו ועבור זוגתו תחי'.
כשהייתי על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הזכרתי אתכם לטובה, ובטח יעורר כ"ק מו"ח אדמו"ר רחמים רבים עבורכם לרפואה קרובה, ושניכם תקבלו נחת, נחת יהודי, מילדיכם יחיו.
הי' טוב מאוד, שתנהיגו אמירת תהלים בבית הכנסת, גם בימי החול, לפחות כמה פרקים, ותמסרו למתפללים יחיו, את הדברים שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שאמרית תהלים מגינה מהרבה ענינים לא טובים ח"ו וממשיכה רוב טוב בהמצטרך לכל אחד ואחד.
מצו"ב השיחה מל"ג בעומר מכ"ק מו"ח אדמו"ר שזה עתה יצאה לאור, ותקותי שימצא את הזמן המתאים לקרוא, לפחות קטעים, לפני המתפללים יחיו, שזה ודאי יביא תועלת לכולכם.
בברכה.]
(אג"ק ח"ד, אג' א'ח)
***
רפואה למחלת עיניים --עיניים
… קבלתי הפ"נ שלו שמבקש ברכה לרפואה למחלת עיניו ועבור זוג'.. תחי'.
לכשאהי' על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אזכיר את שניהם לרפואה ואקווה שיוכלו לבשר לי בשורות טובות בזה.
כל יהודי צריך לעשות כלים לקבל ברכות הקב"ה, ובכן באם לא עשה זאת עד עתה, הנה יתחיל מעתה לאמר תהלים בכל יום שיעור תהלים כפי שנחלק לימי החדש באופן שיגמור התהלים כולו במשך החדש, וגם ללמוד בכל יום פרשה חומש ובמשך השבוע לגמור הסדרה, וגם ליטול חלק בשיעורים ברבים בבית הכנסת, באלו השיעורים אשר יש לו המשכה אליהם, וזוגתו תחי' תתן לצדקה לקופת רבי מאיר בעל הנס - רמבעה"ן - קודם הדלקת נרות בכל ערב ש"ק וערב יום טוב.
אקוה לשמוע בשורות טובות מהם, ומצו"פ השיחה לל"ג בעומר שנדפסה לא כבר, וילמדה ויתעמק בה.
בברכת רפואה קרובה.
(אג"ק ח"ד, אג' א'יב)
***
דאגה מחוו"ד רופא שמחליש תקוה --כללי או דאגה
… בעתו קבלתי את מכתבו בנוגע למצב בריאות בנו... שי' אשר דואג הוא לחוו"ד רופא אחד שהרפה את ידיו והחליש את תקותו לרפו"ש של בנו שי':
בטח ידוע לו מאמרם של כמה וכמה מנשיאנו רבוה"ק על מרז"ל ורפא ירפא, שניתן רשות לרופא לרפאות, שרק זהו הכח והסמכא שיש לרופא - לרפאות בענין של רפואה, ובפרט - שהרופא השני ג"כ אינו מסכים לחו"ד הפסמיסט אין לו איפוא כלל להחליש התקוה הטובה, ובפרטי פרטיות הוא בימינו אלה שבכל יום ויום מתחדשים תרופות חדשות ודרכים חדשים בעניני רפואה.
בעת רצון שהנני על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הנני מזכיר את בנו שי' לרפואה, ותקותי חזקה אשר במשך הזמן יוכל לבשרני בשו"ט בזה, אבל מובן מעצמו שח"ו אין לו להחליש בטחונו בהשי"ת שהוא הוא הרופא חולים ואין מעצור לו להושיע ברב או במעט, ועל ידי תוספת כח בהבטחון, הן מצדו והן מצד זוגתו תחי', הנה בלי ספק, אשר זה ימהר ג"כ הטבת בריאות בנו שי'.
מהראוי אשר יקח על עצמו לימוד נוסף בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט, וכן נתינה לצדקה - אף אם גם סכומים קטנים, אבל - בקביעות ותכופות לזכות בנו שי' ואחכה לבשו"ט ממנו בהנ"ל.
בפ"ש חותנו הרה"ח הוו"ח כו' מוה"ר... שי' ובברכה מיוחדת לבנו... שי'.
(אג"ק ח"ד, אג' א'טו)
***
ישלח השי"ת רפואה קרובה וישוב לאיתנו --ברכות
… הנני מקוה כי בריאות כת"ר הוטבה כראוי, ואני תפלה שישלח לו השי"ת רפואה קרובה וישוב לאיתנו בקרוב ממש. ...
(אג"ק ח"ד, אג' א'לא)
***
הזכרתיו לרפואה על הציון --ברכות
… קבלתי מכתבו מל"ח בעומר, וכשהיתי תמול על ציון כ"ק מו"ק אדמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הזכרתיו לרפואה ותקותי שיבשר בשו"ט בזה. …
קשה לי להתערב מכאן בכולל בענין נתינת לירא לחדש לנכדו שי', ותמורת זה הנני מוסג"פ סערטיפיקאט לחבילה, והנני חותם בברכת רפואה קרובה ושיוכל לבשר בשו"ט מבריאותו ומעניניו הפרטים ומהנעשה אצל אנ"ש בכלל.
(אג"ק ח"ד, אג' א'לז)
***
בריאות חסידים --דאגה או ברכות
[= הפ"נ שלה התקבל, וכשאהי' על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אקרא את הפ"נ שלה, ובודאי הוא יעורר רחמים רבים שתהי' לה רפואה קרובה.
בטח יש לה רופא האומר לה איך תתנהג, והיא מבצעת כפי הוראותיו,
בכלל, צריכים חסידים - הן אנשים והן נשים - לדעת, כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר כתב פעם לאחד, שחסידים אינם בודדים. לכן עלי' להיות חזקה בבטחון שע"י זה שקשורים עם חסידים ועם דרכי החסידים, עי"ז קשורים גם באילנא דחייא - מעין החיים - במילא אין צורך להיות מודאגים, ו[אדרבא ]להיות חזקים בבטחון שהשם יתברך ינחה אותה וישלח לה כל מה שהיא צריכה, וכאשר חזקים בבטחון, פועלים שרואים זאת גם בעיני בשר בחיי היום יום.
אקוה שתוכל לבשר לי בשורה טובה משיפור מצב בריאותה, ואסיים בברכה לרפואה קרובה.]
(אג"ק ח"ד, אג' א'פ)
***
עצות לרפואת הילד והאישה --נשים או ילדים או ברכות
… קבלתי מכתביו מג' בהעלותך וב' חקת, והפ"נ בעד הילד... שי' והאשה... תחי': ולכשאהי' על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אזכירם לרפואה קרובה, ואקוה שיבשרני בשו"ט בזה.
בודאי הילד שי' לבוש ט"ק, ובא"ל הרי אציע שמהיום והלאה ילבוש הילד ט"ק.
והאשה תחי' תתרגל ליתן צדקה פעמיים בשבוע, ואין נוגע הכמות כ"א שיהי' בל"נ בקביעות וטוב לבחור שפעם אחד מהשנים יהי' בעש"ק ובעיו"ט לפני הדלקת נרות. ...
(אג"ק ח"ד, אג' א'צג)
***
אקוה שיוכל לבשר שמרגיש יותר טוב --ברכות
… שמחתי לשמוע ממר … שי' אודותו ואודות עבודתו הטובה לעניני יהדות, ומר … כותב לי גם שכעת הוא [הנמען] זקוק כעת לרפואה,
כשהייתי ביום שני שעבר, י"ב תמוז, על ציון חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הזכרתי אותו לרפואה, ואקוה שיוכל לבשר לי בשורה טובה שכבר מרגיש יותר טוב, ואודה לו על הבשורה הטובה בזה.
רצוני לעורר אותו על התקנה של חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לומר כל יום לאחר התפילה בבוקר שיעור תהלים יומי (כפי שהתהלים נחלק לימי החודש) כך שבמשך חודש יסיימו לפחות פעם אחת אמירת כל התהלים. וגם ללמוד כל יום פרשה חומש עם פירוש רש"י, ואקוה שישתדל בלי נדר לקיים זאת - אמירתה התהלים ולימוד חומש עם פירוש רש"י - מכאן ולהבא, ששני הענינים של שיעורים אלו ממשיכים ברכה והצלחה בחייו של יהודי. ...
(אג"ק ח"ד, אג' א'קא)
***
כמה עצות לחיזוק הבריאות --כללי
… ע"י הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ וכו' מהו"ר שלמה חיים שי' קסלמן, נודעתי אשר הי' שמש בביה"ח ועתה מצב בריאותו אינו כדבעי, וגם שלח פ"נ בשבילו, אשר קראתיו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובודאי יעורר ר"ר עליו לרפואה קרובה.
לדעתי כדאי שיבקש מחילה מהשוכני עפר בביה"ח שהי' שמש שם, ואם קשה לסדר בפני עשרה הרי יעשה זה בפני שלשה, היינו שיכנסו עמדו לביה"ח ויאמר בפניהם, שאם הי' איזה פעולה שפגע ח"ו בכבוד של איזה משוכני עפר בביה"ח זה, הרי מבקש מחילה בפני שלשה (או עשרה) מישראל ולא היתה כוונתו אלא בשביל כבודם.
כמובן יעשה זה אך כאשר ירשו לו הרופאים להתהלך ברחוב וללכת לביה"ח לעשות את הנ"ל.
כן יתחזק בשמירת הג' שיעורים בחומש תהלים ותניא, שהם מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובחדש אלול ועשי"ת ג"כ באמירת תהלים הנוספים ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר.
ותקותי חזקה שבמהרה יוכל לבשר מהטבת בריאותו ההולכת וטובה עד שיחזור לאיתנו לגמרי.
מובן מעצמו שצריך הוא למלאות אחרי הוראת הרופאים, וכמרז"ל שנתנה תורה רשות (כח) לרופא לרפאות.
המחכה לבשו"ט וחותם ברכה רפואה קרובה.
(אג"ק ח"ד, אג' א'קנ)
***
מצב בריאות זוגתו ומחשבה על פירוד --גירושין
[= קבלתי את מכתבו המפורט מט' חשון אודות נדודיו עד בואו לאה"ק ת"ו ומצב חיי המשפחה שלו, ושואל דעתי אודות זוגתו תחי':
דעתי היא שאינו צריך לחשוב על פירוד, ח"ו, מזוגתו תחי', ו[עליו] להיות חזק בבטחון בהשם יתברך, שהוא ברוך הוא ישלח לה רפואה והיא תשוב הביתה בריאה, ותוכל לגדל יחד [איתו] את ילדיכם שיחיו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.
טוב הדבר שהכניסו את זוגתו תחי' לבית רפואה, שם תקבל את הטיפול הדרוש.…
בברכת רפואה קרובה לזוגתו תחי' ואשר ביחד עמה תגדלו את כל ילידיכם שיחיו לתורה ולמעשים טובים.]
(אג"ק ח"ה, אג' א'רנו)
***
ענינים במרה וכאבים --מרה או כאבים
… קבלתי מכתבו מכ"ז מ"ח, בו מתאר מצב בריאות זוגתו תחי' אשר לפ"ד הרופא דעתה יש לה כמה וכמה ענינים ומזמן לזמן פריסטופען של המרה וכו' ועתה מוטלת במטה בכאבים שונים.
לדעתי כדאי הי' שימצא רופא כללי היינו אף שאינו גדול כ"כ, אבל שיהי' לו ידיעה בכל הענינים, ויספר לו את חוו"ד כל הרופאים שהיתה אצלם זוגתו תחי' עד עתה, ויבקשו שיתעסק בכ"ז ויתן לה סדר כללי בהנהגה ובאכילה ושתי' וכיון שארז"ל שהרפואה באה ע"י סם פלוני ואיש פלוני כו' בלי הגבלה ע"ד גדלו ומהותו, הרי קרוב להיות שדוקא רופא ממהות זה וועט איר צוטרעפען ועל ידו תבוא הרפואה לזוגתו תחי'.
בברכה שיודיע בשו"ט מהטבת בריאות זוגתו תחי'.
(אג"ק ח"ה, אג' א'רסו)
***
עצות למי שיש לו נטיה לגניבה ח"ו --נטיות
… קבלתי מכתבו מט' טבת עם הפ"נ המצורפים בו,
9א ע"ד בנו... שי' שיש לו נטי' לגנבה ח"ו, צריך לפנות בזה לרופא במקצוע זה, כי זהו מעין חלישות, וישנם עתה אמצעי רפואה לזה, ומובן שלא להניח גם מזה לאמר בכל יום קאפיטל תהלים 0נוסף על הסדר) וגם ליתן קודם תפלת שחרית ומנחה א פרוטה או שלש לצדקה לזכות בנו ביחוד, וגם לבדוק את הציצית שבהט"ק של בנו שי' ושלא ילך בגילוי ראש, ולבדוק המזוזות בביתם, ואם נהוג בין התלמידים שהולכים במקיף תחת הכובע, צריך הוא להרגילו בזה בלי בליטה ושיבוא זה מהצעת חבריו, ואקוה שיוכל לבשר בשו"ט בזה...
בברכה.
(אג"ק ח"ה, אג' א'שעח)
***
הכלים לקבלת הברכות מהשם יתברך --ברכות
[= ע"י הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה"ר ניסן שי' פינסון, קבלתי בזמנה את הידיעה על חוות דעת הרופאים אודות בריאותו, והיום קבלתי ממנו את הבשורה הטובה ששימחה אותי לשמוע שהניתוח הי' כשורה והשם יתברך יעזור שמצבו ילך וישתפר מזמן לזמן עד שיוכל לבשר שבריאותו שלימה בתכלית.
אך בכדי שיהי' אפשר לקבל את הברכות מהשם יתברך צריך שיהיו כלים טובים שיכילו את ברכות השם יתברך ואצל יהודים הכלים הם תורה ומצוות, והנני מקוה שגם הוא יקח על עצמו בלי נדר להתחזק בתורה ומצוות, וככל שיעשה כך חזק יותר ולעתים קרובות יותר, כך במדה רבה יותר ומהר יותר ישלח לו השי"ת את ברכותיו, ובפרט ברצוני להציע לו להיות זהיר בהנחת תפילין בכל יום ולאחר התפילה לומר כמה פרקי תהלים, ולפני הנחת התפילין, יתן כמה פראנקים לצדקה.
גם ישפיע על האחים שלו שי' שגם הם יניחו תפילין (מלבד שבת ויום טוב) ועליו לבאר לו אשר הוא כרופא יודע עד כמה בריאות הגוף תלוי' בבריאות הנשמה המשפיעה ע"י מערכת העצבים שיהיו חזקים ורגועים, בנוסף הוא בתור רופא בטח יודע עד כמה יש תרופות ושיטות באמצעותם מרפאים אנשים, מבלי לדעת איך ומדוע זה מרפא, ואעפ"כ עושים זאת, כי רואים שזה מביא תועלת ועזרה, וכך גם בנוגע לתורה ומצוות, שהעיקר איננו ההבנה, אלא העשי', והבטחון שכך הוא הדבר, וכפי שאנו רואים בהיסטורי' של העם היהודי, שמבלי הבט על כל הצרות והרדיפות שהאומות תכננו ועשו ליהודים, בכ"ז היהודים נשארו והם חיים, כך גם לגבי היהודי הפרטי, תוכן התורה והמצוות צריך להיות העיקר, ולא להעמיד כל תנאים בפני הקב"ה שהוא הרופא הגדול ביותר, שקודם יבינו כיצד תשפענה התרופות ואחר-כך יקח את התרופה, אלא סומכים על הד"ר והפרופסור, בדיוק כך צריכה להיות הגישה של יהודי לתורה ומצוות, וזה מבריא את האדם בנשמתו וגם את גופו.
בברכה שיבשר בשורה שמרגיש הטבה בבריאותו.]
(אג"ק ח"ה, אג' א'שפה)
***
הטבת בריאות העיניים --עיניים
… בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע ע"ד מצב בריאותו של הרה"ח וכו' מוה"ר... שי', אשר כנראה ממכתבו הנה במקצת הוטבה בריאותו, ואקוה אשר במכתבו הבא יודיעני אשר כח הראי' שלו הולך וחזק, ובמשך הזמן יוכל לכתוב ג"כ בעצמו, והשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות ישלח לו רפואה בקרוב.
ידוע מרז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד, ופירוש תורת החסידות בזה הרואה את הולדת הבריאה מאין ליש שרואה זה בכל עת ובכל רגע, וכמבואר בשער היחוד והאמונה לאדמו"ר הזקן, אשר אין הבריאה פעולה חד-זמנית בששת ימי בראשית, אלא שדבר ה' מהווה את כל הבריאה בכל רגע מאין ליש, וכן הוא שבכל איש הישראלי, בריאות הגשמית תלוי בבריאותו ברוחניות, והנה כשמרגיש חולשה באבר גשמי הרי הולך לרופא, לפי שצריכים להתנהג בדרך הטבע שהתורה נתנה רשות (שפירושו ג"כ כח) לרופא לרפאות, אבל ג"כ צל"ע בחולשה דאבר הרוחני, ובנדון דידן בענין הראי' את הנולד מאין ליש בכל רגע. ולא לדרשא קאתינא, אלא לעורר את...שי' להתחזק בלימוד תורת החסידות, ובתור התחלה בלימוד שער היחוד והאמונה הנ"ל. ות"ח לכת"ר על טרחתו במסירת כל הנ"ל ל... שי' וכמו שלקח על עצמו והי' שליח לכתוב לי ע"ד מצבו, הנה בטח יקבל על עצמו גם שליחותי האמורה במכתבי זה, וגם יסייע ביד הנ"ל להביא את זה בפועל טוב.
מוסג"פ העתק מכ' הכללי בקשר עם חג החגים הוא י"ט כסלו העבר, ורשימת דברים מה שאמרתי להתלמידים שיחיו בהכנסם אלי בנר החמישי דחנוכה, וכן החוברת ע"ד י"ט כסלו, אשר תקותי שיעניין כ"ז את כת"ר שי'.
בברכה שיזכהו השי"ת לבשר טובות ע"ד הטבת מצב החולה, ולבשר ג"כ מפעולותיו הוא בעירו לקרב את לבם של ישראל לאביהם שבשמים.
...
(אג"ק ח"ה, אג' א'שפח)
***
חשש שמישהו יכול להזיק -- חששות או פחדים או ברכות
… ע"י אחד ממכיריו מסרו לי אשר מצב בריאותו אינו כ"כ טוב, והנני בזה לעוררו, אף כי בטח אין הדבר חדש בעיניו, אשר כל אחד ואחד מאתנו נמצא הוא תחת השגחתו הפרטית של הבורא ית', ובמילא אם נדמה לו אשר מי שהוא בידו להזיק לו, הנה דמיון הוא כי אי אפשר דבר זה, ובמילא צריך להיות חזק בבטחונו שכמו שהשי"ת מנהיג את כל העולם כולו, הרי מנהיג הוא כמו"כ גם אותו ואת גופו, אשר האדם נקרא עולם קטן (תנחומא ר"פ פקודי, תקוני זהר תקון סט, דף קי"ז ע"ב) ואם לפרקים מרגיש חלישות בבטחונו בזה, הרי אין כדאי להתעמק בזה, ויסיח דעתו מחלישות זו, כי בטח אין זה אלא דמיון, וכעבור זמן מועט יראה, גם הוא, שכמו שכל בני ישראל הם מאמינים בני מאמינים, הנה גם הוא חזק בבטחונו.
בטח ימלא אחר הוראת הרופא, שהתורה נתנה רשות (שפירושו ג"כ כח) לרופא לרפאות, והשי"ת יזכהו שיבשרני בקרוב מהטבת מצב בריאותו ואשר הולך וטוב.
מהנכון שיאמר בכל יום איזה קאפיטלעך תהלים, וידוע בקשת דוד המלך שיחשב אמירת תהלים כעוסק בנגעים ואהלות, ובמילא נכלל בזה הן ענין של תפלה (עיין ברכות ד, ע"ב) והן ענין של תורה.
בברכת רפואה קרובה ובריאות הנכונה המחכה לבשורות טובות. ...
(אג"ק ח"ה, אג' א'תט)
***
עצה לקבלת ברכות --ברכות או ניתוח
[= ע"י הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ באמונה וכו' מוה"ר משה שי' הכהן שייביץ' קבלתי פדיון נפש בו כותב לי שהיא, מרת … עברה ניתוח וגם בעלה מר … שי' אינו חש בטוב.
כאשר אהי' על הציון הק' של חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אזכיר את שניהם לרפואה ולהטבת הבריאות, ואקוה שתוכלו לבשר לי בשורה טובה, שגם אתם מרגישים שבריאות שניכם משתפרת.
כדי לקבל את הברכות מהשם יתברך, צריך לשם כך להגדיל את הכלים (נפח הקיבולת), שאלו הם עניני תורה ומצוות.
כוונתי בזה היא ששניכם צריכים לקבל על עצמכם להחזיק תלמיד ותלמידה במוסדות שהם על שם חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו, וגם היא מרת … תתן צדקה לצדקת רבי מאיר בעל הנס, בכל פעם לפני הדלקת נרות ערב שבת קודש, והוא מר … שי' יאמר כל יום לאחר התפילה בבוקר כמה פרקי תהלים, לכל הפחות כפי שהתהלים חולק לימי החודש. גם הי' נכון מאוד, שיבדקו את המזוזות בביתם, אם הן כשרות כדין.
הרה"מ הר"מ שי' שייביץ' הכהן מזכיר במכתבו גם אודות בניהם מר … ומר … שיחיו, וכשאהי' על הציון של חמי כ"ק אדמו"ר, אזכיר גם אותם להצלחה במסחרם, ושינהלו חיים יהודיים, חיים מאושרים, הן לגוף והן לנשמה, שזו ההצלחה האמיתית שיכולים להתברך, ואני בטוח שגם הם - ההורים - מנצלים את השפעתם בדרכי נועם כדי להסביר להם - לבניהם - שהנהגה כזו מביאה אור וחמימות בחיים יהודיים.
אקוה לקבל מכם מכתב ששניכם מרגישים יותר טוב ומודה לכם מראה על הבשורה הטובה.
בברכה.]
(אג"ק ח"ה, אג' א'תכו)
***
ודאי שברכה של צדיק יסוד עולם תתקיים, זו רק שאלה של זמן --ברכות
[= קבלתי מכתבה מ-2/11 ובטח מסרה לד"ר וילדר, אודות מה שכותבת לי במכתבה על המאורע עם בנה שי'.
כשהייתי על הציון של חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הזכרתי את כולם, ובזה ברצוני לחזור על מה שכבר אמרתי כמה פעמים, שזה ודאי שהברכה של צדיק יסוד עולם ודאי תתקיים, זו רק שאלה של זמן.
זה יותר ממובן מאליו ולמותר להאריך בזה, עד כמה שזה קשה לחכות לשעה המאושרת הקרב ובאה, ובפרט לאב ואם שאצלם הבן שי' הוא בן יחיד, אבל צריכים להיות חזקים בבטחון בבורא יתברך שהוא הבעל-כוח האמיתי ורופא כל בשר ומפליא לעשות, ובטח הוא ברוך הוא ישלח את רפואתו בזמן המתאים, והיא ובעלה שיחיו יזכירו בשמחה את אותו הזמן שבו הוא סבל, ויהי' לכם הרבה נחת מבנכם שי'.
מה שכותבת שהפסיקה לתת לבנה את הכדורים שד"ר וילדר נתן לו, הי' עלי' לשוחח על כך עם ד"ר וילדר ולשמוע את חוות דעתו בזה.
ובנוגע לשאלתה, האם תפנה לרופא אחר, אם ברצונה רק להתייעץ, אינני רוצה לעצור בעדה, אבל כיון שחמי כ"ק אדמו"ר יעץ שבנה שי' יטופל ע"י ד"ר וילדר, אפשר לסמוך עליו, רק שעלי' לעדכן את הד"ר וילדר, שידע תמיד את מצבו של בנה שי'.
הנני מסיים את מכתבי באיחול מעומק הלב שברכתו של חמי כ"ק אדמו"ר תתקיים במהרה, והיא ובעלה שיחיו יודיעו בבריאות על כך בהקדם.
בברכה.
נ"ב: כיון שבמכתבה לא מזכירה על עצמה, הנני מקוה שהבריאות שלה והבריאות של בעלה שיחיו משביעות רצון.]
(אג"ק ח"ה, אג' א'תכט)
***
לדאוג לבריאות הגשמית וגם הרוחנית --כללי
[= … מה שכותב בפתקה שלו, [בקשתו] שגם להבא יוכל לתמוך בזקנים ומסכנים שתמיד מסייע להם, ודאי זוהי מהמצוות הגדולות והיקרות, אבל אעפ"כ כשם שלגוף אנושי יש אברים רבים וצריך לדאוג שכל האברים יהיו בריאים, כך צריך לדאוג שגם כל אברי הנשמה יהיו שלמים, לכן אי אפשר להסתפק בנתינת צדקה בלבד, ועליו לדאוג שיהיו לו שיעורים בתורה בהתאם למעמדו ומצבו, וגם לומר כל יום לאחר התפילה בבוקר שיעור תהלים (כפי שהתהלים מחולק לימי החודש) וגם ללמוד בכל יום לפחות כמה פסוקים חומש עם פירוש רש"י מפרשת השבוע, והנני מקוה שגם בזה יוכל לבשר לי בשורות טובות.
בברכה לרפואה קרובה.]
(אג"ק ח"ה, אג' א'תלח)
***
חודש אדר ורפואה --ניתוח או ברכות או תקופות בשנה
… קבלתי מכתבו בו כותב שזה איזה שבועות שאינו מרגיש את עצמו בטו ודעת הרופא שיצטרך לנתוח...
הנני בזה להבעי ברכתי שיתן השי"ת שהכל יהי' בהצלחה וכשורה ובריאותו ישתפר והלוך ילך וטוב ויוכל בעצמו לבשר בשורות טובות בזה.
ובחדש אדר זה שרז"ל אמרו במדרש שמזלו הוא דגים שזהו ענין ליהודים ובפרט חסידים שעליהם נאמר וידגו לרוב בקרב הארץ, שגם בענינים ארציים וגשמיים נוהגים כמו דגים, שלא יפרשו ממקור חיותם (ברכות ס"א ע"ב) וכן לא יפרשו מדרך התורה ומצות כמו"כ מזלו יביא לו רפואה קרובה ובריאות הנכונה.
המחכה לבשורות טובות.
(אג"ק ח"ה, אג' א'תנא)
***
חיסרון תוקף הרוח --ברכות או עידודים
… נהניתי לשמוע מהטבת מצב בריאותו, ונצטערתי מההוספה בזה, אשר נחסר מתוקף הרוח שצ"ל אצל כל בנ"י, ובפרט באלו שזכו למאור שבתורה זוהי תורת החסידות ולידיעת אחד מהיסודות שלה, והוא ענין השגחה פרטית, כמבואר מהבעש"ט ובכתבי דא"ח של נשיאינו רבוה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע באריכות,
ותקותי חזקה אשר החסרון הנ"ל הוא אינו אלא מצב עובר ולרגע בעלמא, ותיכף ומיד הנה יעורר את האיתן שבנשמה, וימשיכו ג"כ בהכחות הדלוים, וכיודע פירוש איתן, שטארק, הארט און אלט, עי שרשו מדם ע"ב, עתיק, כי איננו מחודש ח"ו, וכמבואר בקונטרס לימוד החסידות במאמר רבינו הזקן על הכתוב משכיל לאיתן האזרחי.
ובימי אדר האלו, שהוא החדש שמרבים בשמחה, ולא נתנו רז"ל בזה כל הגבלה, אשר לכן אף אם נמצאים במצב של שמחה, עכ"ז יש עוד מקום לריבוי, ויהי רצון אשר יקוים בו, כסיום מד"ר אסתר: מדות טובות של הקב"ה בהשפע בפירוי וריבוי, הטוב בריבוי החסד בריבוי הרחמים ברובוי הצדקה בריבוי האמונה בריבוי הפדות בריבוי הברכה בריבוי השבח בריבוי והשלום בריבוי - ומסיים ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.
בברכת רפואה קרובה ושבתא טבא,
(אג"ק ח"ה, אג' א'תנט)
***
עצבים גשמיים ורוחניים --עצבים
… בעתו קבלתי מכתבו מהתחלת אדר, ונעם לי לקרות בו אשר השלום אתו ומשתדל בכל עת מצוא להפיע ג"כ על סביבתו להמשיך שלום בגבולם, ומובן אש השלום בגשמיות תלוי בהשלום ברוחניות, וכיודע ג"כ מהתגליות החדשות של חכמת הרפואה, עד כמה שנוגע לבריאות גוף הגשמי מצב הנערווין והשלום בנפש, וכיון ששתי הנפשות אשר באיש הישראלי הם במלחמה, כיון שהאחת ענינה רוחניות והשי' ענינה גשמיות, אי אפשר הלום ביניהם אלא באופן אחד הואו ע"י נצחן הנפש האלקית, כ"א ח"ו יהי' להיפך הרי אין זה שלום, כיון שאפילו בשעת החטא הרי הנפש האלקית הנההה באמנה אתו ית' כמ"ש בתניא סוף פרק כ"ד, ולא עוד אלא שאפילו יצה"ר הרי זה רק שניתן לו רשות לבלבל את האדם, אבל גם הוא רצונו שהאדם ינצח אותו שעל ידי זה ירבה גם זכרו, היינו שכר היצה"ר, ועיין בתניא סוף פרק כ"ט, בזהר פרשת תרומה תקס"ג.
מוסג"פ העתק מכתבי הכללי לחג הפסח הבע"ל אשר תקותי שיענין אותו, ואולי גם אלו האנשים אשר נפגש עמהם.
בברכת חג הפסח כשר ושמח.
(אג"ק ח"ה, אג' א'תעט)
***
מיחושים שונים --כאבים או ברכות
… קבלתי מכתבו בו מודיע ע"ד מר... וב"ב שיחיו שיש לו מיחושים שונים וגם זוגתו אינה בקו הבריאות ומבקש ברכה עבורם.
הנה צריך להסביר להם אשר ממה"מ הקב" הוא הבעה"ב היחידי בעולם ומלואו והוא עצמו ית' הטוב החסד והרחמים ואנו אין לנו אלא להכין כלים מתאימים כדי להמשיך ולקבל ברכות שמים מעל, והכלים של איש ואשר משיראל הם הענינים דתורה ומצות.
וכמו שבחיים הגשמיים הנה באכילת לחם כשהוא רעב ושתיית מים בצמא, אינו נוגע ההבנה בשכל איך הלחם משקיט את הרעבון והמים מרוים את הצמא, הנה כן הוא בחיים הרוחניים שכאשר הנשמה רעבה ומצאה לחם ומים של תורה ומצות העיקר הוא בועל, למלאות את רעבונה וצמאונה בתורה ומצות, וכאשר עי"ז נעשית בריאה וחזקה ביותר, במילא יש לה אפשרות להבין בנקל יותר ובמשך זמן קצר יותר הענינים דתורה מצות גם בשכלו האנושי המוגבל. אבל לא להפוך הסדר להכריז נשמע (ונבין, ורק אח"כ) נעשה.
וככל הדברים האלה הם בנוגע למר... שי' אשר בטח ישלח לו שי"ת רפואה אבל הוא מצדו אין לו להתנות תנאים שבתחלה יתרפא ואח"כ בעתותיו הפנויות ישתדל להבין ההכרח דתורה ומצות ואח"כ יוסיף אומץ בלימוד בתורה וקיום המצות. והוא בדוגמאת חולה האומר שלא יקבל כל רפואה לחליו עד שיגמור ללמוד את חכמת הרפואה ויבין בשכלו איך סממני הרפואה פועלים להקבל את חליו ורפואתו. ואדרבה ע"י לקיחת הסממנים מתחזק כח שכלו להבין בנקל ובהקדם יותר כשיתחיל ללמוד את החכמה.וכשיתחיל מר... שי' בקיום המצות ובפרט בהנחת תפילין ובאכילת כשר, וזוגתו תהי' זהירה בהנהלת הבית בכשרות ובהדלקת נרות בעש"ק וערב יו"ט וקודם הדלקת נרות תתן לצדקת רבי מאיר בעל הנס - רמבעה"ן - יזכם השי"ת לבשר בקרוב בשו"ט מהטבת בריאותם.
בברכת חג הפסח כשר ושמח לכת"ר ולכל הנלוים אליו שיחיו.
(אג"ק ח"ה, אג' א'תקיא)
***
הכח שאין צריך להפעיל בעניני רפואה --מצב רוח
… בעתו קבלתי שני מכתביו, ובהם כותב ג"כ על דבר מצב בריאותו, וכנראה מהם שמצב רוחו אינו כדבעי, נכון יהי' לבו בטוח בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות אשר ישלח דברו וירפאו, ואף שנוסף על זה הנה צריך לעשות כלים בדרך הטבע, היינו לשמור הוראות הרופאים, יש להבדיל בין שני הדברים, שבעניני רפואה צריך הוא להעסיק רק את כח המעשה שלו, משא"כ כח המחשבה וההרהור, כיון שאינו רופא, ויש לו חלק בלימוד התורה, צריך הוא להשתמש בכחות אלו רק בעניני תורה ומצות, והשקלא וטריא ופלפול בעניני הרפואה אין זה שייך אליו, ובמילא חבל על הזמן שנותן על זה וכיון שמיותר הוא כח שכלו במקצוע חכמת הרפואה, הרי בטח ניתן לו הכח להשתמש בו במקצוע אחר (שלדעתי הוא עסק בתורה וכו') וא"כ חסר הוא שם והעולה היא בשתים, חסרון במקום אחד ומיותר במקום השני, ובהתבוננות אפילו לשעה קלה בכל זה, הנה ישמח לבו אשר זכהו השי"ת שיוכל לעסוק בתורה ויוסיף אומץ בזה, ויאיר את הד' אמות שלו וע"ד פסק רז"ל אשר כל העיר היא כד' אמות שלו, ויאירם בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות.
בברכה לבריאות הנכונה לו, לזוגתו וב"ב שיחיו ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תריט)
***
פליאה אחר פליאה שנפל ברוחו והרהורים בעניני רפואה --מצב רוח
… נודעתי מזוג' שתחי' ע"ד המצאו בביה"ח וע"ד מצב בריאותו.
ונצטערתי לשמוע כי נפל ברוחו, ולפלא גדול על כת"ר אשר בטח למותר לבאר לדכוותי' מידת הבטחון, ובפרט שהוא מהאנשים אשר ראו נסי הקב"ה בגלוי ובעיני בשר ויודעים אשר השי"ת רופא כל בשר ומפליא לעשות, הנה פליאה היא אחר פליאה.
ולו יתחשב עם דברי יחדל להרהר מעניני רפואה ונכון יהי' לבו בטוח בהשי"ת שישלח לו רפואה קרובה ויקבע בדעתו אשר אין לו כל יסוד להיות אראפגעפאלן בא זיך ח"ו.
ואף שצריך לעשות כלים בדרך הטבע, היינו לשמור הוראות הרופאים, יש להבדיל בין שני הדברים, שבעניני רפואה צריך הוא להעסיק רק את כח המעשה שלו, משא"כ כח המחשבה וההרהור, כיון שאינו רופא, ויש לו חלק בלימוד התורה, צריך הוא להשתמש בכחות אלו רק בעניני תורה ומצות, והשקלא וטריא ופלפול בעניני הרפואה אין זה שייך אליו, ובמילא חבל על הזמן שנותן על זה, וכיון שבמקצוע חכמת הרפואה מיותר הוא כח שכלו, הרי בטח ניתן לו הכח להשתמש בו במקצוע אחר (שלדעתי הוא עסק התורה וכו') וא"כ חסר הוא שם. והעולה היא בשתים, חסרון במקום אחד ומיותר במקום השני.
ובהתבוננות אפילו לשעה קלה בכל זה, הנה ישמח לבו שזכהו השי"ת שיוכל לעסוק בתורה ויוסיף אומץ בזה, ויאיר את הד' אמות שלו וע"ד פסק רז"ל אשר כל העיר היא כד' אמות שלו, ויאירם בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות.
אקוה אשר יתקבלו אצלו דברי הנ"ל, ויחרות בלבו צווי הבעש"ט עה"פ עבדו את ה' בשמחה.
בברכה לבריאות הנכונה, המחכה לבשורות טובות.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תרכח)
***
לפעול עם שכניו בבית החולים --אשפוז?
… בנועם קבלתי מכתבו מי"ז סיון, אף שתוכנו אינו מסוג זה הגורם ענג, כיון שמתאונן ע"ד מצב בריאותו, אבל עצם קבלת המכתב אחרי השתיקה נעימה לי, ותקותי שבקרוב יהי' ג"כ תוכן מכתבו משמח בנוגע לבריאותו בגשמיות וגם בנוגע לבריאותו ברוחניות, וכידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שאין לדבר לה"ר על יהודי ואפילו על עצמו בכלל זה, וידוע ג"כ ביאור הפוסקים בחילוק הלשונות דל"ה ומוציא שם רע, דמוציא שם רע הוא דוקא שאומר שקר, משא"כ לה"ר באמירת האמת ובכ"ז לה"ר מזיק וכלשון רז"ל בתלתא, והוא ע"ד שמצינו בענין הנבואה שהנביא עשה איזה ענין בפועל בכדי שבאופן כזה יהי' קיום להדבר של הנבואה באשר כבר נמשכה בעשי' בפועל, גם ידוע מנהג גדולי ישראל שכשהי' נופל לו חידוש ענין בתורה הי' מוציאו בדבור בפה וביאר הטעם שהוא כדי להמשיכו בעולם התחתון, וזהו ג"כ ההיזק בלה"ר אפילו אם הענין אמת, כי ע"י שממשיכים אותו בגלוי ובעולם הדבור, יש לו שליטה יותר, משא"כ אם הי' נשאר בהעלם, ובמילא גם התוצאות לא הי' בא בפועל בנקל.
אקוה אשר לעת קבלת מכתבי זה, הנה נזדמן לו במשך זמן זה לפעול דבר מה עם שכניו בבית החולים ויוד[י]ע טובות גם בזה.
בברכה לרפואה קרובה ובריאות הנכונה.
נתקבל מכ' מכ"ב לחד"ז. ות"ח על הבשו"ט מבריאותו. וכל המוסיף כו'.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תרנח)
***
הכלים להחזיק את ברכות השם יתברך --מרה או ניתוח
[= ע"י הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה"ר … קבלתי פדיון נפש עבורו, בו כותב שבריאותו [של הנמען] אינה כדבעי בגלל המרה - גאל - ושרופאים מציעים לו לעשות ניתוח:
בטח יכול הוא לקבל דעת שני רופאים מומחים בתחום זה, והשי"ת יעזור שיהיה להם את הדעה הנכונה ושיהיו שלוחים טובים שיהיה לו על-ידם את הרפואה.
בודאי מיותר להביא לתשומת לבו שבכדי להמשיך ולהחזיק את ברכות השי"ת צריכים יותר כלים מתאימים לזה, שזהו ענינים של תורה ומצוות, שכל אחד לפי המעמד ומצב שלו - כפי שהוא מכיר את עצמו ללא רמאות - במצב הבריאות הרוחני שלו, יודע ממה להתחיל לחזק ובריא יותר את המצב שלו בתורה ומצות, וכשנעשים בריאים יותר ברוחניות - זה ממשיך תוספת ברכה ובריאות גם בגשמיות, אני מודה מראה עבור שתבשרו לי בשורה טובה מהטבת בריאותו בשני דברים, הן בגשמיות והן ברוחניות, שבאמת אצל יהודי שני הדברים הם דבר אחד, כפי שרז"ל שלנו אומרים, שרמ"ח מצות עשה קשורים עם רמ"ח אברים, ושס"ה לא תעשה קשורים עם שס"ה גידים, והשלימות ושמירת המצות עשה ולא תעשה, שומרים ועושים את הרמ"ח אברים ושס"ה גידים לשלמים.
בברכה שיבשר בקרוב בשורה טובה בכל הנ"ל.]
(אג"ק ח"ו, אג' א'תשלג)
***
עצות לילד שאינו בבריאות כדבעי ושאינו נולד בטהרה --לידה או ילדים או מחלת הנפילה?
… קבלתי מכתבו בשם האשה המבקשת תפלה וברכה בעד בנה... שי' שאינו בבריאות כדבעי, וכשאהי' על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אזכירו לרפואה קרובה,
צריכים לברר אצל אמו, אם נולד הוא בטהרה, ובאם ח"ו לא, תודיע תיכף, וגם לאמר לה שתראה שהבית שדר בה הבחור יהיו כל המזוזות כשרות, וגם לכרוך מזוזה כשרה בשלשה ניירות או מעטפות (ענוועלאפס) ושאחד יהי' מהם וואטערפרוף, וישא אותה הבחור על עצמו (כמובן שבכניסתו לביהכ"ס - טאילעט - או חדר המרחץ - באדע צימער - יפשוט אותה, וכן לא ישא אותה בש"ק וביום הכפורים), וכן לבדוק כל המזוזות בביתה שיהיו כשרות כדין, וגם ילבש טלית קטן וישא אותו. לא ידעתי כמה שנותיו של הבחור, אבל אם שייך הוא לתפלה, הנה יתפלל בכל יום, ואם אינו יודע עברית יהי' לכה"פ באנגלית, והאם של הבחור תתן קודם הדלקת נרות בכל עש"ק וערב יום טוב 1 פעני לצדקת רבי מאיר בעל הנס - רמבעה"ן.
וחוץ מזה האמור לעיל, צריכים לשאול ברופא מומחה למקצוע זה, כי בשנים האחרונות מצאו אמצעים שעוזרים לחולי נופלים ר"ל או כולו או שמקיל, ובטח ביאהאניסבורג, נמצאים רופאים שיודעים מזה, ואקוה לשמוע בשו"ט בכל הנ"ל,
בברכה - המחכה לבשו"ט.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תשסה)
***
ברכה לרפואה עבור אישה --ברכות או נשים
[= קבלתי את הפדיון נפש ששלח עבור מרת … תחי', שמרגישה לא כל-כך טוב, וכבר היתה כמה חודשים בבית הרפואה, ומבקש ברכה לרפואה:
כאשר אהי' על הציון של חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אזכיר אותה, שכ"ק מו"ח אדמו"ר יעורר רחמים רבים עלי' לרפואה קרובה.
אך עליו לבאר לה, שכדי לקבל ולהכיל את הברכות משהם יתברך, עלי' להכין את הכלים המתאימים לכך, שהם הכלים שהשי"ת אמר, שהדברים הללו מביאים חיים, בריאות ופרנסה ליהודים, הן אנשים והן נשים, הן זקנים והן צעירים, אלו הן המצוות שהקב"ה נתן לנו היהודים בהר סיני, שיש לקיים אותם בכל הזמנים ובכל המקומות, ובפרט אשה שבדברים רבים יכולה לפעול יותר מאיש, חשוב מאד בשבילה, שתרכוש לעצמה את אותו חלק של כלים - מצוות - שעדיין אין לה, את הכלים - מצוות - שכבר יש לה, תעשה אותם יותר טובים ויותר יפים, זאת אומרת, שהמצוות הללו שעד היום היתה זהירה בהן, מהיום והלאה תתחיל להיות זהירה בהן, והמצוות הללו שהיא כן שומרת, תעשה אותן בתוספת חיות ובתוספת שמחה, וזה יביא לה, מה שיותר מוקדם ומהר, את ברכות השי"ת לה ולמשפחתה.
הנני מקוה, שיבהיר את זה בהקדם האפשרי, והשי"ת יזכה אותו, שיוכל לבשר במהרה, שמצב בריאותה השתפר והיא לקחה על עצמה למלא את האמור בנוגע לקיום מצוות ועניני יהדות שבת ישראל צריכה למלא אותם בכלל.
בברכה.]
(אג"ק ח"ו, אג' א'תתיא)
***
עצות לרפואה קרובה --כללי
… נתקבל הפ"נ שלו בעד מר... וכשאהי' על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אזכירו לרפואה קרובה, והשי"ת יזכהו שיוכל לבשרני טובות מהטבת מצב בריאותו של הנ"ל, ועליו לעוררו שיחזיק סמוך למטתו מזוזה בדוקה שתהי' כשרה - כמובן שתהי' כלי בתוך כלי, כיון שנמצא הוא בבית החולים - וכן יבדוק המזוזות בביתו והתפילין והציצית של הט"ג והט"ק לו, ויקח על עצמו - בלי נדר - לשמור את שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר והם בחומש תהלים ותניא כידוע, ואם קשה עליו עתה הדבור, הרי אפשר אם הרופאים יסכימו ע"ז שיאמרם במחשבה, ואחכה לבשו"ט ממנו. ובטח זוגתו תחי' של הנ"ל מפרישה לצדקה בכל עש"ק וערב יום טוב קודם הדלקת הנרות, לקופת רבי מאיר בעל הנס.
מוסג"פ הקונטרס לח"י אלול וקטע מהר"ד דש"ק מברכים חדש אלול חדש הרחמים, אשר בטח יפרסמם באופן המתאים כדי שיגיעו לחוגים היותר רחבים,
בברכת כתיבה וחתימה טובה.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תתמו)
***
לחץ דם גבוה ועצות להעדר התרגזות --לחץ דם גבוה או כעס או מחשבות?
… בנועם קבלתי מכתבו מח' חשון, אחרי ההפסקה הארוכה, ות"ל אשר הוטב מצב בריאותו, ובטח ידוע לו חוות דעת הרופאים ורואים ג"כ זה במוחש, אשר לענין דלחץ דם גבוה, הנה העדר התרגזות, רפואה בדוקה ומנוסה היא, ובכדי להגיע למדת העדר התרגזות, מהנכון שילמוד בעיון המתאים האגרת הקדש לרבינו הזקן (הוא חלק הרביעי של התניא ונדפס וכרוך אתו) סימן כ"ה, והוא מובן ג"כ בשכל אנושי, וקצת הטעמה יש להוסיף, אשר רואים במוחש אשר התרגזות מעניני העולם, הנה לא לבד שאינה מביאה תועלת אלא שעוד מקלקלת. ...
ה) מ"ש במכתבו שהתדבר עם הרב... שי' מה שיהי' לאחר אריכות ימים ושנים וכו' - הנה פליאה גדולה לי עליו, שהרי עוד עליו לתקן ולפעול בעוה"ז רבות בשנים טובות. ויסיח דעתו ממחשבות כאלו ויעמיק בהתעמקות המתאימה איך לתקן חלקו בעולם מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת והשי"ת יצליחו גם בזה עוד רבות בשנים.
בברכה.
...
(אג"ק ח"ז, אג' א'תתקד)
***
רפואה מתקנת מכאן ולהבא אבל אפשר גם לעקור את הכל מעיקרו --רפואת הנפש
… ...ידוע, אשר רפואה מתקנת מכאן ולהבא (כתובות עד, ב) אבל אפשר גם לעקור את כל [הענין] מעיקרו (ראה חולין מח, א. שו"ת צפנת פענח ח"א סי"ד). והנה הגוף חיותו ובריאותו תלוים בנפש, וחיות ובריאות הנפש של איש הישראלי תלוים בתומ"צ, וכמרז"ל רמ"ח מ"ע כנגד רמ"ח אברים שס"ה מל"ת כנגד שס"ה גידים (זהר ח"א קע, ב) שאין זה רק דמיון במספר, אלא אדרבה מפני שייכות הענינים זל"ז משתוים הם במספרן (ראה תניא פרק נ"א).
והנה ברפואת האדם ברוחניות, רפואת הנפש, שמזה משתלשלת רפואת הגוף, ישנם ג"כ שני האופנים, אם רק תיקן המצב מכאן ולהבא, או עקירת הדבר מעיקרו והוא אם ע"י עבודה מיראה או מאהבה (יומא פו, א), אשר ע"י עבודה מאהבה לא נשאר גם רושם ממצב הבלתי מתאים הקודם ברוחניות, וחוזרים לאיתנם בגשמיות וברוחניות, לאיתן שבגוף ע"י גילוי איתן שבנשמה (ראה קו"א בתניא ד"ה וצדקה כנחל, לקו"ת ר"פ ראה, ד"ה אנכי נותן לפניכם היום ברכה).
(אג"ק ח"ז, אג' א'תתקיז)
***
כשהרופא עצמו יודע אשר הוא שלוחו של השם --רופאים
… בנועם מקבל הנני ידיעות מהרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מזקני רבני אנ"ש מוה"ר ישראל נח שי' בעליניצקי, על דבר יחסו של כבודו אליו טפולו בעניניו והעולה על כולנה שימת לבו לכל המצטרך להרב מוהרי"נ שי'.
וכבר ידוע מאמר רז"ל (בבא בתרא ט' ע"ב) אשר הנותן פרוטה כו' מתברך בשש, משא"כ המפייסו מתברך באחד עשר, ואם בכלל דרשו רבותינו ז"ל ורפא ירפא מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות אלא שהי' חשש בדבר שאולי יסמכו על הרופא בעצמו וישכחו אלקה עשהו שמטעם זה גנז יחזקי' ספר רפואות לדעת כמה מפרשים, הנה כשהרופא עצמו יודע אשר הוא הוא שלוחו של הרופא חולי כל בשר ומפליא לעשות הוא ה' אלקינו, הרי ממילא אין מקום לחשש זה ורפואותיו מצליחות ביותר, והשי"ת ישלח ברכה והצלחה במעשי כבודו להיות השליח הנכון להביא רפואה למכאובי האנשים אשר ההשגחה העליונה מביאם לידו, ושכר מצוה מצוה אשר גם בעניניו הפרטים תומשך ברכה והצלחה להמצטרך לו לזוגתו ולילידיהם שיחיו בגשמיות וברוחניות.
ומענינא דיומא אסיים, שיחוג את חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, בכשרות ובשמחה, הוא וכל בני ביתו שיחיו.
בברכת החג.
(אג"ק ח"ז, אג' ב'עב)
***
נפלאות השם יתברך --ניתוח או ברכות
… נודעתי על ידי בנו האברך הנעלה איש חי רב פעלים וכו' מו"ה יוסף שי' על דבר הניתוח שצריך להיות לכ', והזכרתיו לרפואה שיעלה הניתוח יפה והשם יתברך ויתעלה ישלח דברו לרפואה קרובה ויוכל להוסיף אומץ בלימוד התורה וקיום המצוות ולהיות ממזכי הרבים אשר זכות הרבים תלוי בהם.
בודאי למותר להעירו אשר כשרואים נפלאות השם יתברך ויתעלה צריך להודות לשמו הגדול, והודאה זו הוא על ידי תוספת אומץ בתורה ומצוה, ובטח אשר גם כ' ינהג במנהג ישראל טוב זה, ויוסיף על שעוריו בלימוד התורה, וכן במעשה המצוות בכלל, ומצות הצדקה בפרט מתאים ליכלתו.
מהנכון שינצל ימי היותו במדריד לחזק רוח הבחורים הלומדים במכללה שיהי' חקוק בלבם ומוחם תמיד מקור מחצבתם דורות על דורות של בני ישראל חרדים ויראים לדבר ה' ולמצותו, ובהיות ידיעה זו ומחשבה זו תקועה בלבם ומוחם תמיד גם הם חזק יעמדו נגד כל הנסיונות העומדים בדרכם, אשר זה אך זה הוא הדרך להצלחה ואושר לכל אחד ואחת מישראל.
ואחתום השיחה מעין הפתיחה לשלום וברכה ולרפואה קרובה ממקור הטובה ולרוב נחת מבני ביתו שיחיו ומבנו הנעלה מר יוסף שי' בפרט.
(אג"ק ח"ז, אג' ב'קיג)
***
שלהבת עולה מאליה --ניתוח
[= שימח אותי לקבל את הבשורה, שהניתוח עבר ב"ה כשורה. השי"ת ישלח לו רפואה קרובה ויחזק את בריאותו, שיוכל להוסיף אומץ בעסקנותו הציבורית בכלל, ולטובת המוסדות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בפרט, עוד יותר מלפני-כן.
בפרשת השבוע - בהעלותך את הנרות - מבארים חז"ל את הענין של בהעלותך, שנחוץ רק להדליק את המנורה בבית המקדש, ואז שלהבת עולה מאלי' - הלהבה מתגברת מעצמה. המקדש בלבו של כל אחד שלם גם עתה, אך צריך לפעמים להדליק את האש הפנימית ואז מתגברת מאלי'. רואים גם לעתים קרובות בחיים, כיצד מעט התעוררות שמעוררים יהודי, מובילה אותו לדרך ואת ההמשך הוא כבר עושה לבד.
אצל יהודי הגשמיות והרוחניות קשורות זו בזו. תקותי, אפוא, והנני מברכו שגם בגשמיות יהי' כך, שזה שהרופאים בעזרת השי"ת ביצעו את הניתוח בהצלחה, תהי' התחלה של שיפור הבריאות, שילך וישתפר מחיל אל חיל, כדי שיוכל להוסיף בעסקנותו הציבורית מתוך בריאות הנכונה ומתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות.
בברכת חזק וכ"ט בגו"ר. המחכה לבשו"ט.]
(אג"ק ח"ז, אג' ב'קכא)
שבת עצמה מרפאת --שבת
...רופא דתי - בטח יוכל לסדר שלא יוזקק לרחץ בש"ק. ושבת עצמה מרפאת וכל' רז"ל שבת היא מלזעוק (ובכ"ז ועי"ז) רפואה קרובה לבוא...
(אג"ק ח"ז, אג' ב'קלד)
***
רחיצה בשבת --שבת
… ...ומה שמתחיל מכתבו שהפסיד רחיצה אחת, הנה בטח לא הפסיד אלא נשתכר, וכמ"ש לו במכתבי, כמדומה, במרז"ל שבת היא מלזעוק - ואעפ"כ ודוקא עי"ז - רפואה קרובה לבוא. ועוד גדולה כ"פ מרפואה הבאה ע"י הרחיצה, כמובן...
(אג"ק ח"ז, אג' ב'קפח)
***
סגולה ותרופה למאור העינים --עיניים
...בנועם קבלתי פ"ש ממנו ע"י האברך הוו"ח אי"א מו"ה... שי' אשר ת"ל הוטב מצב בריאותו וראיית עיניו. ובטח גם על להבא ישמור את הענינים שכתבתי לו אודותם. ומה טוב שיוסיף ללמוד בכל יום או שילמדו לפניו איזה שורות בספר הזהר הקדוש ואיזה שורות בספר התניא הק' אשר בהם מורגל הלשון תא חזי שזהו ציווי תורתנו הק' שיראו אלקות במוחש שזהו גם כן סגולה ותרופה למאור העינים הגשמיים כדבעי ולראות איך שנתהוו ומתקיימים על ידי דבר ה' כח הפועל בנפעל.
בברכה לרפואה ולאריכות ימים ושנים טובות בגשמיות וברוחניות.
(אג"ק ח"ז, אג' ב'קלז)
***
הדרך לאושר גשמי ורוחני --ברכות
... כשאהי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אזכירו לרפואה קרובה, וצריך להתחזק בבטחונו בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות שיחזק את בריאותו והוא וזוגתו שיחיו יגדלו את ילידיהם שיחיו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך בריאות והרחבת הדעת, אלא שצריכים הם לחזק את ההתקשרות בהרופא כל בשר ומפליא לעשות על ידי אורח חיים מתאים לרצונו ית' אשר זהו גם כן דרך חיים המביא אושר גשמי ורוחני ולהיות חזקים בהחלטתם לגדל את ילידיהם בדרך התורה ומעשים טובים...
(אג"ק ח"ז, אג' ב'קמח)
***
וכשאהי' על הציון אזכירו לרפואה ולבריאות הנכונה --ברכות
... זה עתה קבלתי מכתבו מא' וישלח, בו כותב אודות מצב בריאותו, וכשאהי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אזכירו לרפואה ולבריאות הנכונה, ובודאי יעורר ר"ר להמצטרך לו.
...ובקשר עם חג הגאולה והנסים הוא י"ט כסלו הבע"ל אשר כלשון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (נדפס בלוח היום יום בתחלתו) הנה זהו יום המסוגל שפנימיות ועצמות א"ס יאיר בפנימיות נפשנו אשר כל עצמותנו העצם וההתפשטות יהיו אליו ית' לבד, הרי מעצמו מובן שכיון שזהו גילוי מהשלם בתכלית במילא מביא ג"כ שלימות בהגוף וכמאמר הכתוב תמים תהי' - עם ה' אלקיך, שזהו ע"י נשמה תמימה וגוף תמים, והשי"ת יזכהו לבשר טובות בכל הנ"ל.
בברכה.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'רצד)
***
עד שתבוא הרפואה - הרי הוא חלק מעולמו של הקב"ה ובמילא שלוחו להפיץ אור --מצב רוח
... מאשר הנני קבלת מכתבו מה' טבת, בו כותב אודות מצב בריאותו אשר פעל עליו נמיכת הרוח.
הנה כלך מדרך זו, והרי השי"ת הוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות, ואף שאין אתנו יודע עד מה כוונת הבורא, ובמילא לפעמים היצה"ר מעורר קושיות ומחשבות המבלבלות את האדם מבריאות הרוחנית ואפילו מבריאות הגשמית, צריך לדעת תמיד שאין זה אלא מתחבולות היצר, וצריכים להיות חזק בבטחון בהשי"ת אשר במשך הזמן ישלח רפואה בהמצטרך לו וגם עד שתבוא הרפואה הרי חלק הוא מעולמו של הקב"ה ובמילא שלוחו הוא להפיץ אור בסביבתו על ידי שיאיר את נפשו נפש האלקית והבהמית בעניני תורה ומצות ויאיר גם חלקו בסביבתו ובעולמו ע"י הפצתו שם אור התורה והיהדות, וכדי שיהי' כל זה באופן יעיל צריכה להיות הפעולה בשמחה וכמ"ש עבדו את ה' בשמחה וכשיתחזק בכל הנ"ל בודאי יסייעוהו מלמעלה שיבוא הדבר בפועל.
בטח יש לו קביעות לימוד בתורת הנגלה ובתורת החסידות ואומר ג"כ השיעור תהלים (כפי שנחלק לימי החדש) בכל יום אחר תפלת שחרית, ומה טוב אשר בכל יום שני וחמישי קודם התפלה יפריש איזה פרוטות לצדקת בקור חולים.
בברכה לרפו"ק המחכה לבשו"ט. ...
(אג"ק ח"ח, אג' ב'שנג)
***
נהניתי שמדפיס ליקוט מאמרי רז"ל בעניני רפואה רוחניים --רופאים או רפואת הנפש
... ג) כבקשתו הנה כשאהי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אזכיר את... שי' לרפואה קרובה, ובטח ינצל איזה הזדמנות לברר אם נולד הוא בטהרה. והוא ע"ד כשבאים לעו"ד או לרופא הרי צריכים לספר לו המצב כמו שהוא, כי באם לאו הרי זה היזק להשואל וגם היפך השכל. ועד"ז הוא ג"כ בנדון דידן. וכן יש להסביר גם להורי הילד שאין כוונתי ח"ו כלל וכלל בשאלה הנ"ל לעורר דין וכו' אלא שהתרופות צריכות להיות מתאימות להמצב ולהסיבות שהביאו למצב כזה, וכמבואר גם כן בחכמת הרפואה שרופא אמיתי הוא כשמרפא לא את התוצאות אלא את הסיבות, ובריפוי התוצאות לבדם אין זה אלא ענין זמני כיון שהסיבה נשארה כמקדם, והאריכות בזה אך למותר. …
ה) ואחרון אחרון חביב במה שרואה הנני שנמלאו לו ששים שנה וחגגו את יובלו זה וגם חבריו במקצוע מכירים את ערכו ואת פעולותיו, ויה"ר מהשי"ת אשר עוד רבות בשנים יקרב לבן של בני ובנות ישראל לאבינו שבשמים ויעשה זה מתוך בריאות הנכונה ומתוך הרחבת הדעת...
בברכת לאריכות ימים ושנים טובות וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, טובות עם כל הפירושים.
מוסג"פ העתק מאמר ומכתבי כללי שהו"ל בקשר עם יום הבהיר חג הגאולה י"ט כסלו, שתוכנו כל השנה זמנו הוא, שבטח יעניין את כבודו שי' ויגרום לו גם סיוע בעבודתו הנ"ל.
נהניתי מאשר מדפיס לקוטי מאמרי רז"ל ובטח יוסף עליהם ג"כ לקוטים מתאימים בעניני רפואה רוחניים היינו רפואת הנפש, וכמבואר בשמונה פרקים להרמב"ם בהשיווי שבזה לרפואת הגוף, והרי גם הרופאים בדורנו היותר אחרון נותנים חשיבות ההולכת וגדלה למדע הנפש ותכונותי' בכדי שיהי' האדם בריף בגוף.
מקורים וליקוט מרז"ל ברפואה בש"ס: זכורני שראיתי זה לפני כמה שנים ספר ליקוט מיוחד ע"ז כמדומה ששם מחברו היילפערן. כן בטח יעניין אותו הס' התלמוד ומדעי התבל להרב קאמעלהאר. - האחרון ע"ד כל המדעים. - שני המחברים, כנראה יר"ש.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'שנד)
***
ניתוח בעין --עיניים או ניתוח
... מסרו לי דבר מצב בריאותו ואחר כן גם כן אודות תוצאות נתוח העין אשר ת"ל הי' בהצלחה, ויתן השי"ת אשר ילך מצב בריאותו הלוך וטוב ויוכל להוסיף אומץ בתורה ועבודה כי הרי היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא.
בודאי שמע ע"ד פתגם הבעש"ט אשר מכל מאורע שמזדמן עם האדם ומכל דבר שהוא רואה או שומע הרי צפונה בזה הוראה בדרכי עבודתו להשי"ת, ובפרט כשזהו מאורע עיקרי וכמו בכגון הנ"ל שמאור עיניו של אדם הוא מענינים החשובים ביותר, וכידוע גם בדיני תורתנו הנגלית, אשר לכן (לדעה אחת) פקח דוקא מחויב וזוכה בצווי דכל המצות חי הוא וכו' וכו'. ובטח ידוע לו ג"כ לשון רז"ל בהנוגע לכח הראי' שהוא מאור עיניו של אדם, דכל ענין בדברי רז"ל הרי הוא מדוייק בתכלית כיון שאפילו תיבה אחת שבתורתנו הק' צ"ל שניתנה למשה מסיני וכפסק הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג' הלכה ח'.
והנה זאת התורה אדם, אשר כמו דאסתכל הק' באורייתא וברא עלמא עולם הגדול, ה"ה גם בהנוגע להאדם שהוא הנקרא ברז"ל עולם קטן (תנחומא פ' פקודי בתחלתו, ת"ז תיקון סט' דף ק' ע"ב ועוד) ומתאים למאור עיניו של אדם הנה נמצא ג"כ בתורה המאור שבתורה וכאמור באיכה רבה בתחלתו, המאור שבה מחזירו למוטב, שהמאור שבתורה הוא הנסתר דתורה סתים דאורייתא שהוא המביא ליראתו ואהבתו ית' וכמרז"ל (שבת דף ל"א סוף ע"א) ומבואר בלקוטי תורה לרבנו הזקן סוף פרשת ויקרא, ונתגלה בדורות האחרונים בתורת החסידות באופן שכל אחד ואחד יכול להבינו בטוב, וכמו שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בארוכה בקונטרס לימוד החסידות. ולא לדרשה קאתינא אלא בהנוגע לפועל, שעליו להחליט בעצמו בהחלטה גמורה לקבוע שיעור בלימוד תורת החסידות מכאן ולהבא, והחלטתו זו עצמה תמהר רפואת עיניו ויוכל להביאה בפועל בקרוב.
בברכה לרפואה קרובה.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'שפה)
***
לעודד את הנמצאים סביבתו --אשפוז?
... נתקבל מכתבו מי"ט טבת, בו כותב אשר נמצא בבית רפואה תחת פיקוח רופאים ומתאר מצב בריאותו ומודאג הוא עד"ז.
והנה בכלל ידוע אשר כל אחד ואחד צריך להיות חזק בבטחונו בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות, וככל אשר יגדל הבטחון תגדל ג"כ הטבת מצב הבריאות אלא שביחד עם זה אמרה תורתנו הק' ורפא ירפא שהרופא הוא שלוחו של הרופא כל בשר להביא הרפואה להנזקק לזה, וכדי לחזק הבטחון ולהוסיף בברכת השי"ת צריך גם כן להוסיף בענינים דתורה ומצות כל אחד ואחד לפי מעמדו ומצבו, ועוד זאת שלא להסתפק בהפעולה עם עצמו אלא לעודד את הנמצאים בסביבתו שבטח יכול להשפיע עליהם באיזה מדה ולעודדם גם כן בשני הענינים יחד, בבטחון ובהוספה בתורה ומצות, ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, שכשמוסיפין בבריאות רוחני או גשמי של חבירו הישראלי הרי מוסיף הקב"ה כמה פעמים ככה להמשתדל בזה והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל הנ"ל,
בברכה.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'שפז)
***
צביעת שערות לבנות --שערות
... מאשר הנני קבלת מכתבו מד' פ' בא, בו כותב ע"ד השאלה דבר סממני רפואה אשר לוקחים אותם בכדי ששערות לבנות יתחלפו לצבע שחור או צהוב אם יש בזה משום דלא ילבש גבר שמלת אשה.
והנה אין הזמן גרמא להאריך וכבר העיר כת"ר במכתבו שזהו דין דשתיית כוס עיקרין 0שבת קי, סע"ב) אשר לדעת רוב הפוסקים אסור מה"ת (הדעות בזה הובאו באוצר הפוסקים לאהע"ז ס"ה סק"ע).
וי"ל דאדרבה, בסירוס הרי דרז"ל לא תעשו קרי בי' לא תיעשו (שבת שם. או דרשו בכם. ועיין העמק שאלה סו"ס ק"ה) משא"כ בלא ילבש דלא מצינו דרשה זו, ואין לנו לדרוש מעצמנו ולאסור אם לא נגע בשערות.
וא"כ להמאירי (שבת שם), ועוד, דס"ל דדרשא הנ"ל אסמכתא היא ובכ"ז שתיית כוס עיקרית אסור מדרבנן, גם בנדו"ד אסור מדרבנן.
ואין להקשות מהא דנזיר (נט, א) דכיון שאינו נוגע בשערות מותר לכתחילה, דשאני שער בית השחי ובית הערוה דקיל דלא מינכרא מילתא (ראה שו"ת הצ"צ חיו"ד סצ"ג).
או י"ל דגם בנדו"ד שרי לגמרי כיון דלא מצינו בש"ס דאסור דגם אסמכתא אין לנו לומר מעצמנו.
מיהו כ"ז הוא לפירש"י בנזיר שם דמותר הואיל ואין נוגע בשער, אבל לפי' הרא"ש שם דההיתר הוא משום דע"י בגדו לא הוי תיקון אשה, א"כ בנדו"ד דתיקון אשה, הרי לוקח סממני הנ"ל להתנאות, ה"ז בכלל לא ילבש.
וכיון דסברא הוא וגם כ"ש וק"ו מאסור הסתכלות במראה (יו"ד סקנ"ו) יל"פ גם לשון רש"י כן אף כי הוא דוחק קצת.
ולהעיר: א) יש מחלקים בין שערות שחורות ואדום וכמבואר באחרונים הובאו בשדי חמד כללים למ"ד סקט"ו. ב) צביעת שערות לבנות לשחור אם זהו דאורייתא או דרבנן - בשו"ת שואל ומשיב קמא חלק א, שהוא דרבנן, אבל רוב האחרונים חולקים עליו, עי' שו"ת מנחת אלעזר חלק ד' ובספרים שנזכרו בהגהות הרב ברון שי' לקצשו"ע סקע"א.
ג) כיון שסממנים הנ"ל משתמשים בהם בכוונה ליפות השערות, אין שייך בזה כל השקו"ט בדין שלא במתכוון (אריכות בזה בהעמק שאלה שם). ופסיק רישא (הדעות בשד"ח שם).
ובמילא, גם אם פעולתם אינה ודאית לגמרי אסור להשתמש בהם.
מוסג"פ העתק המאמר שהו"ל זה עתה, והוא שנאמר ביום ההילולא אשתקד, אשר בטח יעניין את כת"ר שי'.
בכבוד ובברכה כרו"ע.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'שצז)
***
רפואה קרובה --ברכות
... קבלתי ידיעה מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מוה"ר... שמצב בריאות כת"ר שי' אינו כדבעי ומבקש להזכירו לרפואה. וכשאהי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אזכירו לרפו"ק והשי"ת יזכה את כל אחד מאתנו לבשר איש לרעהו אך טוב תכה"י.
...
בכבוד ובברכה לרפואה קרובה.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'תיט)
***
הלימוד מניתוח שיניים --ניתוח או שיניים או ייסורים
...קבלתי מכתבו מי"ז טבת, בו כותב ראשי פרקים מחייו ומסדר לימודו עד עתה.
ולפלא שאינו מזכיר אם יש לו שיעור בלימוד החסידות או מוסר, אשר אם בכל הזמנים הי' לימוד זה הכרחי, על אחת כמה וכמה בזמננו זה, דור דעקבתא דמשיחא, אשר גדולים בו ההעלמות והסתרים על ענינים דיראת שמים וקיום המצות מעשיות בפועל. ובפרט כשנמצאים במקום שאין שם הרבה יהודים חרדים. וחלק מההעלמות והסתרים הוא ג"כ הקושיות השונות ששואלים בעניני ההשגחה העליונה, והכוונה לא לתרץ הקושיות אלא למצוא אמתלא להקל בקיום המצוות, ולפעמים גם לתרץ על ידי קושיות הנ"ל רצון היצר הרע לפרוק עול מלכות שמים.
מובן שבמכתב קשה לבאר בארוכה כל הקושיות הנ"ל שאינם אלא בעצת היצר, ובפרט אשר, כאמור, רוב המקשים אין כוונתם לקבל התירוץ אלא למצוא אסמכתא ללכת בדרך עקלתון. עם כל זה אנסה בקצרה לבאר מה שהקשו לו שאיך אפשר להאמין בהשגחה פרטית, או בכלל שהקב"ה הוא אדון העולם ומנהיגו, בה בשעה שרואים, למשל, בהולנד בשנה שעברה ששטף הים חלק מהיבשה ונאבדו ר"ל כמה מאות אנשים נשים וטף, נוסף על ההיזק ברכוש ובנכסים.
וביאור הדבר הוא מדוגמא במקצוע אחר. יתאר לעצמו אדם שמעולם לא הי' בישוב, ונתגדל במדבר יחידי, ופתאום הביאוהו לחדר של רופא שינים, או של מנתח (כירורג), ורואה אשר ילד יושב על כסא וידיו ורגליו קשורות להכסא, והרופא שינים עוקר אחת משניו, והילד צועק בקול גדול, או בדוגמא של המנתח, רואה אדם קשור לשלחן באופן שלא יוכל לזעזע את אבריו להגן על עצמו או לברוח, ומנתחים אותו ושופכים את דמו. מובן מעצמו, שמי שאין לו כל ידיעה אם הרופאים הם אנשים בעלי יושר וצדק, ואין לומר שאין לו גם ידיעה בחכמת הרפואה, הרי תהי' אצלו החלטה גמורה שאלו האנשים המטפלים בילד או המנותח אינם אלא גזלנים שכל כוונתם לגרום כאבים גדולים ועצומים לאלה הנופלים בידיהם.
משא"כ אילו הי' לאורח זה הבא מהמדבר ידיעה באופני רפואה בגוף האדם, שלפעמים צריך לעשות ניתוח או לע[ק]ור שן מקולקלת, אף שבשעת מעשה הכאב גדול ביותר, כיון שעל ידי זה יצילו את האדם מיסורים ממושכים ואנושים ויהי' גופו בריא משך עשיריות שנים. ואפילו אם אין לו לבר נש זה כל ידיעה בחכמת הרפואה אבל בטוח הוא ברגש הצדק והטוב של רופא השנים או המנתח, הנה אף שהי' מצטער על הכאב של הילד או המנותח, אבל ברור הי' בעיניו שכדאי הכאב לשעה קלה בשביל התועלת לעשיריות בשנים.
והוא הדין בנידון דידן, אשר כל אחד מאתנו רואה מאורעות זמניים, המתחוללים משך איזה ימים, חדשים או שנים, ושוכח לגמרי אשר הנשמה היתה קיימת אלפים בשנים קודם לכן, וכיון שהנשמה נצחית תהי' קיימת גם לאחר זה לנצח, ואם על ידי יסורים של שעה קלה, קלה בערך הזמן דחיי הנשמה קודם מאורע זה ושלאחר מאורע זה, תבוא תועלת נצחית לכל הזמן העבר והעתיד, הרי לא לבד שלא הי' מערער על היסורים, אלא כלשון הנביא (ישעי' יב, א) הי' אומר 'אודך ה' כי אנפת בי'.
מובן שעדיין נשאר מקום לקושי' נוספת, למה בכלל סדר הבריאה הוא כזה שכדי לזכות לטוב צריך לעבור ענינים של לא-טוב, וכמו עקירת השן או הניתוח בדוגמאות הנ"ל, או בכללות יותר, מפני מה אין הקב"ה נותן לכל אחד ואחד כל צרכו במתנת חינם, בלי כל יגיעה מצד המקבל, ואדרבה, רז"ל אמרו לפום צערא אגרא, הרי מצד שהקב"ה הוא עצם הטוב לכאורה הי' צריך להשפיע כל הצרכים מבלי שהמקבל יעשה מה בזה? וגם ענין זה מבואר בארוכה בספרינו הק' ואין כאן המקום לזה.
והשי"ת יצליחו בתלמוד תורה ביראת שמים טהורה, מבלי להיכנס בפלפולים וקושיות, ויאמין בהוי' אמונה שלמה ותמימה שהוא עצם הטוב, ובמילא יש לסמוך בהחלט שכל דרכיו טובים וישרים והצור תמים פעלו, וילך לבטח דרכו, דרך התורה והמצוה, ובעומק יותר באים לעבודת הבורא בכיוון זה ובשמחה על ידי קביעת עתים ללמוד תורת החסידות.
בענין פרנסת אמו שתחי', מסרתי למשרדי לעיין אם אפשר לעשות דבר מה בזה, ויכתבו אליו.
בברכה.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'תכג)
***
כשם שמבשר מתוצאות טובות בגשמיות כן יבשר מתוצאות טובות ברוחניות --ניתוח
… נמסר לי בקשתו לברכת רפואה לאחד מתלמידיו... שי' כן ידיעתו השני' אשר הי' הנתוח והכל בסדר ויה"ר מהשי"ת אשר כשם שמבשר מתוצאות הטובות בגשמיות כן יבשר מתוצאות הטובות ברוחניות היינו שתלמידיו בריאים כדבעי ברוחניות.
וכיון שאצל איש הישראלי הגשמיות והרוחניות ביחד ילכו הנה אפ"ל ע"ד הצחות נשען על מ"ש רבינו הזקן באגה"ת פ"ג אשר בדורותנו אלה אינם בריאים כמו שהי' בדורות הראשונים ובמילא ריבוי הצומות מזיק שאפשר שיבוא עי"ז לחולי או מיחוש ח"ו, הנה עד"ז הוא גם בנוגע לרפואת הנפש שאם בדורות הראשונים אפשר הי' להסתפק בהסדר דסיגופים ברוחניות היינו עניני מוסר המשפילים את האדם ומצערים אותו כו' וכו' הנה בדורותינו אלה יוכל לבוא עי"ז לידי חולי או מיחוש ברוחניות, היינו שיפול ברוחו ביותר או שיעשה למיואש ח"ו או שהגוף ונה"ב ויצה"ר ימרדו נגד ההשפלה, ולכן מוכרח לאחוז בהדרך שהורה הבעש"ט דעזב תעזוב עמו, אשר מתחילים בהסברה שהנשמה היא חלק אלקה ממעל ממש כי הוא וחכ' אחד ובמילא שלוחו של האדם העליון כמותו (עיין לקו"ת ריש פ' ויקרא בזה) וניתנו לאדם כחות נעלים ביותר לא רק להתגבר על המכשולים אלא גם להאיר בתוספת אור את נפשו וגופו וחלקו שבעולם ולעשות כלים לאלקות מתוך שמחה, ובמילא חבל על זמנו הכחות שאינו משתמש בהם, שהסיבה לזה הוא שפלות גופו כו' וכו' ושמחה פורץ גדר אפילו הגדרים דגופו ונפשו הבהמית.
ומה נפלא הדיוק שנפסק להלכה ברמ"א שו"ע או"ח סי' צ"ח סוף סעיף א' וז"ל, ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה (ורק אח"כ הוא) ובשפלות האדם, והרי ידוע דגם סדר הדברים שבתורה, תורה היא, ואם עליו מוטל להמשיך סדר הנ"ל בתלמידיו עאכו"כ שאצלו צריכים להיות ענינים אלו טופח ע"מ להטפיח ואין לך דבר העומד בפני הרצון אפילו כשנצרכים לשנות הרגילות שכבר נעשה טבע.
בברכת הצלחה בכל הנ"ל.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'תעה)
***
השם רוצה לתת אך טוב לכל אחד ובריאות הגוף הוא אחד העיקרים בזה --כללי או אשפוז או ברכות
… נבהלתי להידיעה אשר מצב בריאותה אינו כדבעי זה משך שבועות. ותקותי שלעת קבלת מכתבי זה כבר הוטב מצבה ותוכל להודיע עד"ז בעצמה, כי הרי בכל עניני מצות, מצוה בו יותר מבשלוחו, והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא.
האמונה הפשוטה דכל איש ואשה הישראלים מכריחה להאמין גם כן אשר רק הקב"ה הוא בעל הבית היחידי של כל העולם ומלואו אשר גם עולם הזה הגשמי ואיש ואשה הפרטיים בכלל זה, וכיון שהשי"ת הוא עצם הטוב בודאי רוצה לתת אך טוב וחסד לכל אחד ואחת, אשר בריאות הגוף הוא אחד העיקרים בזה, וכמבואר ברמב"ם הלכות דיעות סוף פרק ג' וריש פרק ד'. וידועה ג"כ תורת הבעש"ט על הפסוק כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וגו' עזב תעזב עמו, ונתבאר במאמר דיו"ד שבט תשי"ג.
וכשמרגישים (לא רק יודעים) את כל הנ"ל במילא נחדרת הנפש בשקט פנימי המביא אחריו הטבה מיידית בבריאות ורפואה קרובה. והשי"ת יצליחה לבשר טוב בכל הנ"ל, ויה"ר שיהי' זה בהקדים האפשרי.
המחכה לבשו"ט.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'תקי)
***
השי"ת הוא עצם הטוב בודאי רוצה לתת אך טוב וחסד לכל אחד --כללי או אשפוז או ברכות
… נבהלתי לקבלת מכתבו מג' אדר שני בו כותב מצב בריאות... תחי' שכבר ששה שבועות שנמצאת בבית החולים. וצריך הי' למסור לה שהאמונה פשוטה דכל איש ואשה הישראלים מכריחה האמונה ג"כ אשר רק הקב"ה הוא בעל הבית היחידי של כל העולם ומלואו אשר גם בעולם הזה הגשמי ואיש ואשה הפרטיים בכלל זה. וכיון שהשי"ת הוא עצם הטוב בודאי רוצה לתת אך טוב וחסד לכל אחד ואחת אשר בריאות הגוף הוא אחד העיקרים בזה וכמבואר ברמב"ם הלכות דיעות סוף פ"ג וריש פ"ד. וידוע ג"כ תורת הבעש"ט על הפסוק כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו וגו' עזב תעזב עמו, ונתבאר במאמר דיו"ד שבט תשי"ג. וכשמרגישים (לא רק יודעים) את כל הנ"ל במילא נחדרת הנפש בשקט פנימי המביא אחריו הטבה מידית בבריאות ורפואה קרובה.
והשי"ת יצליח את כת"ר שי' לבשר טוב בכל הנ"ל, ויה"ר שיהי' זה בהקדם האפשרי.
ואף שכתבתי לה בפ"ע כנ"ל, הנה כיון שכת"ר הי' שליח להודיע את הנ"ל בודאי יסביר לה בתוספת ביאור גם המענה שלי.
המחכה לבשו"ט ובברכת פורים שמח לאחותו ולכת"ר וכל ב"ב שיחיו.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'תקכב)
***
כשיש חלישות בגשמיות - צריך לעסוק ברפואה רוחנית -- כללי
… לאחרי הפסק גדול נעם לי לקבל מכתבו ממוצש"ק שושן פורים, בו כותב ע"ד מצב בריאותו שהי' שלא כדבעי ועכשיו הוטב, וכן כותב ע"ד השיעורים שיש לו. ולפלא שאינו מזכיר ג"כ אמירת תהלים לאחר התפלה שחרית (שהוא מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו תקנה השוה לכל נפש), וכן אשר משתתף בחלוקת הש"ס, שע"פ האמור בכמה מלקוטי דבורים הנדפסים ע"י מחנה ישראל שזהו מנהג עתיק והחזיק בו ופרסם אותו ג"כ נשיאנו נשיא חב"ד. ותקותי שאין זה רק חסרון בכתיבה אבל בפועל יש לו גם שיעורים הנ"ל.
וכן גם תקותי [שמה] שמשמע ממכתבו בקריאה שטחית אשר מפני שהי' מצב בריאותו שלא כדבעי נעשה חלישות בהשיעורים, הרי אין הפירוש כן, כי אדרבה אם חש בראשו כו' הרי פסקו רז"ל שאז עוסקים בתורה בתוספת. והוא מובן ע"פ המאמר אף שתורה נקראת מאכל ומזון ה"ה ג"כ מביאה רפואה לעולם, ואצל איש הישראלי שגשמיות ורוחניות יחד ילכו, הנה כשיש חלישות בגשמיות בודאי זהו הוראה גם על הרוחנית וצריך לעסוק ברפואה רוחנית היינו הוספה בלימוד התורה, שאז מקיימים הציווי תמים תהי' עם ה' אלקיך הן בגשמיות והן ברוחניות, וכמבואר בלקו"ת על פסוק זה (נצבים מה, ג).
למותר להעירו אשר בטח עינ[ו] טובה גם בשל אחרים לעוררם ולהמשיכם גם הם לתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי', והשי"ת יצליחו בכל הנ"ל.
בברכה לחג פסח כשר ושמח.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'תקמג)
***
כשמוסיפים בבריאות הסביבה בבריאות הרוחנית - הקב"ה מוסיף בריאות גשמי ורוחני --ברכות
… זה עתה נתקבל הפ"נ שלו אודות זוגתו הרבנית מרת... תחי' וכשאהי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אזכירה לרפואה קרובה ויה"ר מהשי"ת אשר יבשר טובות בזה.
ובודאי לדכוותי' אך למותר להעיר על מרז"ל שמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה וכשמוסיפים בבריאות מושפעיו היינו סביבתו וקהלתו בריאות ברוחניות ע"י קירוב לבם יותר ויותר לאבינו שבשמים הרי הקב"ה מוסיף בריאות הגשמי והרוחני (אשר אצל איש הישראלי יחד ילכו והא בהא תליא) בהמצטרך לו ולאשתו דאשתו כגופו דמיא וזהו נוסף על ענין זה שגדול ערכו בפ"ע וכמובא הביאור במרז"ל שכר מצוה מצוה, אשר עצם היכולת לעשיית המצוה בפועל זהו שכר היותר גדול שנברא יכול לקבל בחסד חנם של הקב"ה המאפשר לאדם קרוץ מחומר למלאות רצון ממה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו.
בכבוד ובברכה לבשר טוב בכל הנ"ל.
(אג"ק ח"ט, אג' ב'תרלד)
***
הכרת תודה להשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות --ברכות
[= לפני שבועות אחדים הראה השי"ת את חסדו במה שקרה לה שאפשר לקרוא לזה בשם נס, באופן נורמלי זה צריך לעורר הכרת תודה להשי"ת שהוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות. והתודה צריכה לבוא לידי ביטוי בדרך שהשי"ת רוצה, ורצונו נאמר באופן מדויק לכל ישראל ללא הבדל בין איש לאשה בתורתו הקדושה. ולכן קויתי שזה יעורר אצלה רצון ללבוש פאה שלימה; שבזה מקדשים את השם ברבים, ואם נדמה שזה קשה, הרי ביטוי התודה להשם יתברך בזה עוד יותר גדול, במילא יש לעשות זאת ביתר שמחה.
גם קיויתי שבנוגע לאחרים יהי' ביטוי להכרת תודתה להשי"ת כל פי מה שהוא - ברוך הוא - תובע בתורתו הק', להשפיע גם על סביבתה, שהם יהיו יותר יהודיים ובפרט בדברים הנעשים בפרהסיא, היינו שאנשים רבים רואים זאת.
לכן הפליאה אותי מאוד השמועה שהגיעה אלי, שהנס שאירע עמה התקבל כאירוע נורמלי, ולא זו בלבד שזה לא הביא עמו כל הכרת תודה והכרה של חסד השי"ת להיות בעצמה נלהבת יותר וקרובה יותר ליהדות, אלא עוד מנצלים את ההשפעה שישנה על קרובים שהם יתייצבו נגד השולחן ערוך, שכאשר הולכים לחתן בת שחתונה היא יסוד לכל החיים, ירצו לעשות לזאת הפוך ממה שאומר השם יתברך בשולחן ערוך שלו. ומחשש שמא הכלה עצמה כן תרצה לעשות כפי שהשולחן ערוך מצוה, מחפשים להשפיע על ההורים שיעשו הפוך מהשולחן ערוך, וזוהי הכרת התודה לאחר הנס שהשי"ת עשה.
רצוני לקוות שהשמועה לא נכונה ומשהו לא מתאים. אבל כיון שהשמועה הגיעה אלי והרי כל דבר הוא בהשגחה פרטית, הנני מוצא כחובתי לכתוב את השורות האמורות לעיל והנני מקוה שאקבל ממנה בשורה טובה, שגבר לבשה פאה שלימה לפחות מהיום והלאה כמנהג בנות ישראל הכשרות, וגם שמנצלת את השפעתה להשפיע על סביבתה בכלל ועל הקרובים אלי' בפרט שיתנהגו כפי שהשולחן ערוך מורה, והשי"ת יעשם מאושרים.
בברכה,]
(אג"ק ח"ט, אג' ב'תרלז)
***
לאריכות ימים ושנים טובות ילמד תורת הנגלה ותורת החסידות --ברכות
[= קבלתי מכתבו מח"י לעומר בקשת ברכה בעד הרב … שי', וכשאהי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אזכירו לרפואה קרובה.
אך עליו לבאר לו, ובטח ימצא את המילים המתאימות לזה, שהנשיאים רבותינו הק' אמרו פעמים רבות שהקשר עמם הוא ע"י תורתם, וכמאמר אסתכל באורייתא וברא עלמא, שהכוונה היא על העולם [הזה] בכללות, ובזה נכלל גם העולם קטן הוא האדם , במילא עליו להחליט מיד, ואחר כך גם לעשות, שתהי' לו קביעות בלימוד תורת הנשיאים שהיא חלק מתורתנו הק' שניתנה למשה מסיני, ושיתחיל מלימוד תניא, שבטח יוכל לייעץ לו בזה,
ויהי רצון שלאריכות ימים ושנים טובות ילמד הרב הנ"ל תורת הנגלה ותורת החסידות …
בברכה המחכה לבשו"ט.]
(אג"ק ח"ט, אג' ב'תרלט)
***
רפואה קרובה המחכה לבשורות טובות, אין מעניני להקפיד, הלוואי שיתלו בי כל המאורעות הטובים --ברכות
… נתקבל מכתבו מט' אייר וכן המברק, ובודאי קבל המענה שלי במברק, רפואה קרובה המחכה לבשו"ט, ויה"ר שימלא בקשתי בהקדם האפשרי.
נבהלתי לקרות במכתבו אשר תולה הענינים בקפידא ח"ו שלי, כי אין זה מעניני להקפיד כו' וכו' והלואי שיתלו בי כל המאורעות הטובים בגשמיות וברוחניות, והשי"ת יצליחו שגם הוא יהי' בין אלו...
המחכה לבשו"ט בכל הנ"ל ובברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
(אג"ק ח"ט, אג' ב'תרפ)
***
כיון שאיקלע לבית הרפואה - עליו לנצל הזדמנות זו ולהשפיע על הנמצאים שם --ברכות
… לאחרי ההפסק נעם לי לקבל מכתבו הכתוב בכתב ידו. ובודאי יקויים בו פסק רז"ל כל מי שמטיבין עמו (ב"ב יב, ב). ובודאי ידוע לו השקפתנו, על ענינים כמו אלו, וע"פ תורת הבעש"ט (שבאמת, בנוגע לאיש הישראלי מוסכם ג"כ מחוקרי ישראל הקודמים לו), הרי כל פרט ופרט שבפרט מחיי האדם והדצ"ח בכלל, הוא בכיוון ולשם תכלית.
וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה באחד המאמרים שלו בדא"ח, משלים הכוונה העליונה.
וע"פ עיקר מעיקרי יסודות אמונתנו שהיא הבחירה חפשית, הרי יש לכל ענין חלק הטוב שבו, עד שאפילו חשוכא - שעפ"י תורה היא חשך - אפשר להתהפך לנהורא ומרירו למיתקא. וכיון שאיקלע כת"ר לבית הרפואה... הרי עליו לנצל הזדמנות זו ולהשפיע על הנמצאים שם - בקירוב לבם לתורה וליהדות בכלל, ולחסידות הדרכותי' ומנהגי' בפרט.
וככל שימהר ויזדרז בזה - הרי תושלם שליחותו במקום זה, ובמילא יפטרוהו משם בבריאות ולשלום והצלחה. וזריזין - מקדימין. ובפרט כפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אז חסידים זיינען קלוגע און לייגען ניט אפ אויף מארגן דאס וואס מען קען אפטאן היינט, ויה"ר מהשי"ת שמכאן ולהבא ישלים כל עניניו בדרכים שיהיו אך טוב וחסד בטוב הנראה והנגלה.
בברכה לרפו"ק ולרפו"ש.
(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתלג)
***
מובטחני שיוכל לבשרני בשורות טובות, אחר מדת הדין מתעוררת מדת הרחמים
… זה היום קבלתי ידיעה אשר מצב בריאותו אינו כדבעי ובהשגחה פרטית נתקבלה הידיעה היום וטרם נסיעתי על ציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והזכרתיו שם לרפואה קרובה ובודאי מעורר כ"ק מו"ח אדמו"ר ר"ר להטבת בריאות כת"ר ומובטחני שיוכל לבשרני טובות מאשר הולך מצבו הלוך וטוב וע"פ מאמר רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) - הועתק בספר המצות להצ"צ קי"ד ע"ב ונמצא ג"כ במכתביו כמצוין בהערות שם - אשר ע"פ השתלשלות מדות העליונות הקדושות וסדרן כך חסד דין רחמים ולזאת אחר מדה"ד מתעוררת מדת הרחמים שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה כנודע שהיא מדתו של יעקב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה כו' הנה תהי' בשורת כת"ר ע"פ הנ"ל.
בכבוד וברכה המחכה לבשו"ט.
(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתלה)
***
זכות נדבתו לקופת ביקור חולים - יעמוד לו לרפואה קרובה ולאריכות ימים
… נעם לי לקבל מכתבו... ומובן שיכול לכתוב לי באידיש, וכמו שהי' כ"ק מו"ח אדמו"ר אומר, אז טיף הארציקע זאגען זיך ארויס אין אידיש, ובזה הסביר אשר בתניא באגרת הקודש בסופו דף קס"ג ע"א, הנה לאחרי התעוררות שכותב רבנו הזקן הנה אומר גוואלד גוואלד דוקא באידיש, והעיקר שתוכן המכתב יהי' שמח, וזה שלא שבע רצון מהמצב בגשמיות וברוחניות הרי ידוע אז מען עפענט א עפענונג אפילו נאר כחודו של מחט הנה עוזר השי"ת ופותח כפתחו של אולם שהי' עשרים על ארבעים אמה, והשי"ת יעזר שיעשה את זה מתוך שמחה ובריאות הנכונה הן ברוחניות והן בגשמיות.
נדבתו נמסרה לקופת בקור חולים וזכות זה יעמוד לו לרפואה קרובה ובריאות ולאריכות ימים ושנים טובות.
בברכה.
(אג"ק ח"י, אג' ב'תתקפז)
***
חיזוק בביטחון בהשי"ת בעצמו מביא הטבה בבריאות
… ע"י דודו הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ כו' עוסק בצ"צ מוה"ר... שי' נמסר לי אודות מצב בריאותו בצירוף בקשת ברכה, ובלי נדר כשאהי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל אזכירו להטבת מצב הבריאות ובודאי למותר לעוררו אשר השי"ת הוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות, וכנוסח שקבעו אנשי כנסת הגדולה בברכת השחר וכיון שקבעוה בברכה בשם ומלכות אף שספק ברכות להקל בודאי אין כאן שום ספק כלל (וע"ד מה שכותב רבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה דתורה - באגרת התשובה שלו פרק י"א יעיין שם) ובמילא כשיתחזק בבטחונו בהשי"ת הרי זה עצמו מביא הטבה בבריאות נוסף על תוספת הצלחה בעניני הרפואה, אלא שהצנור והכלים לזה הם תורה ומצות בכלל והוספה בהם בעת הצורך והדוחק בפרט, ובודאי יעשה בזה כמתאים למעמדו ומצבו ומאן דמוסיף מוסיפין לו.
בודאי ישמור שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והם, א) אמירת שיעור תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - בכל יום אחר תפלת שחרית. ב) שיעור לימוד פרשת חומש עם פירוש רש"י מהסדרה של השבוע - ביום א' מהתחלת הסדרה עד פרשת שני, ביום ב' מפרשת שני עד שלישי וכו'. [ג)] ושיעור לימוד תניא בכל יום כפי שנתחלק התניא לימות השנה, והשי"ת יצליחו.
בברכה להטבת הבריאות ומחכה לבשו"ט,
(אג"ק ח"י, אג' ג'לג)
***
בחודש הגאולה והניסים (כסלו) יחזור לאיתנו
… נמסר לי בקשת ברכה בעדו באשר בריאותו צריכה להיות איתנה יותר מאשר היא עתה.
ובטח שומר הוא הוראת הרופא. כי הרי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות שבזה נכלל גם אופן הרפואה, והוא האופן העיקרי לא אשים עליך כי אני ה' רופאך.
ובחדש הגאולה והנסים הזה, הנה יחזור לאיתנו ויוסיף אומץ בהנהגת תורת החסידות אילנא דחיי והדרכותי' נוסף על לימוד תורתה מתוך בריאות הנכונה ברוחניות ובגשמיות גם יחד. ומה זאב טורף מלפניו ומאחריו (מכילתא יתרו) הנה יצליחו השי"ת גם בעבודה, וכמבואר בלקו"ת תורת שמואל ספר תרכ"ו בתחלתו.
בברכה לבריאות הנכונה ולבשורות טובות.
(אג"ק ח"י, אג' ג'עד)
***
התורה נתנה רשות לרופא לרפאות - דאורייתא, ולא כהטועים שאומרים שירא שמים צריך לא להישמע
… שמחתי בקבלת הידיעה אשר ברשיון הרופא חזר הביתה. ויהי רצון מהשם יתברך שילך הלוך ומצבו הלוך וטוב.
בודאי למותר לעוררו, אשר התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ובמילא זהו ענין דאורייתא, ולא כאלו הטועים לאמר, שירא שמים צריך לא להשמע להרופא אלא וכו', ונהפוך הוא. והרי ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) שאמר לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, בהראותו על ידו הק' "זע ווי טייער דאס איז, אז אויף דעם האט מען אויסגעגאסען אזויפיל תורה ומצות", ופתגם רבנו הזקן "מי האט גאר קיין השגה ניט ווי טייער עס איז בא השם יתברך א גוף פון א אידען". והשי"ת יצליחו וימהר חזרתו לאיתנו על ידי הנהגה כפי הוראת הרופא, שלוחו של הרופא כל בשר ומפליא לעשות. וכן אותן הימים ישולם לו כמה פעמים ככה - על ידי הצלחה נוספת, לאחרי שיחזור לאיתנו, בלימוד התורה וקיום המצות.
בברכה לרפואה קרובה ולרפואה שלימה,
(אג"ק ח"י, אג' ג'קסו)
***
תרגום שו"ע הלכות בקור חולים ורפואה יד אורח חיים של אנשים בריאים
… בנועם קבלתי מכתבו מכ"ט שבט ואח"כ גם טופס מספרו על שו"ע יו"ד בסימנים האחרונים בו מתרגם השו"ע וקיצור מנ"כ בשפת המדינה. ויה"ר מהשי"ת אשר מתאים לתפקידו של רב בכל הדורות ובפרט בדורנו יתום זה, אשר כמה מבני הדור הנה לדאבוננו ולצערנו אומר לאביו ולאמו (ולהמסורת שלהם) לא ראיתיו מפני כי שמרו (האב והאם) אמרתך ובריתך ינצורו.
יצליח להחדיר רוח יראת שמים בחיי היום יומים של בני ובנות קהלתו, יראת שמים המתבטאת במעשה בפועל ולא רק במליצה יפה ע"ד רגשות הלב וכיו"ב,
וילך מסיפא לרישא אשר מהלכות אבילות על מתים ר"ל יחי' אותם בדברי אלקים חיים, להלכות בקור חולים ורפואה וכו', עד שיבואו לאורח חיים של אנשים בריאים בגשמיות וברוחניות, שהוא ע"י שויתי ה' לנגדי תמיד (טושו"ע או"ח בתחלתו).
בטח אינו מסתפק בדברים הנדפסים, אלא מחפש כל האופנים והדרכים לפעול בכיוון הנ"ל, ע"י מלה חי' - בלי פשרות ואופנים למחצה לשליש ולרביע, כ"א בדרך חיים הסלולה בשבילנו ע"י תורתנו תו"ח.
בברכה.
(אג"ק ח"י, אג' ג'שלב)
***
כדי שהגוף יעמוד בפני מחלות - מזריקים דוגמא קלושה ממחלה זו - ועד"ז הוא ברפואת הנפש
… במענה על מכתבו מעש"ק שילהי חדש המלומד בנסים והתחלת חדש זיו שנולדו בו זיותני עולם. נעם לי לקרות בו אשר.. נגש לעבודת בקדש במקצוע חינוך הכשר וגם במחוז דעיר שיקאגא חדש, ויה"ר שלא יתרשם, ע"פ מרז"ל כל התחלות קשות, מקישויים הרגילים בענינים כמו אלו, ואדרבה זה יעורר בו תוספת כח וגילוי כחות הנעלמים, וכידוע ג"כ בתגליות חכמת הרפואה בתקופה האחרונה, אשר בכדי שהגוף יעמוד בפני מחלות תקיפות ל"ע, הנה זורקים בו מעין ודוגמא קלושה ממחלה זו, ועי"ז יוצא הגוף כלי זיין וכלי מלחמה נגד המחלה שלא תבוא כלל בגבולו, והוא הנקרא בשם וואקסניישאן (Vaccination), ועד"ז הוא ברפואת הנפש, וכידוע מאמר המורה הגדול רבנו הרמב"ם בשמונה פרקים שלו, בהדמיון שבין רפואת הנפש ורפואת הגוף, ע"י העלם מדומה קלוש יוצרת הנפש כלי זיין וכלי מלחמה, שמבטלים ההעלמות והסתרים אמיתיים.
ויה"ר שיצליח בעבודתו הנ"ל לזרוע ולנטוע גם בר[ו]בע העיר שמתכונן לייסד שם בית חינוך הכשר, וישפיע בהמתחנכים אהבת השם אהבת התורה ואהבת ישראל, וכבר ידוע אשר גם על ימינו אלה חל מה שנאמר, אחד הי' אברהם וירש זרעו את כל הארץ, והרי זרעו האו לאו דוקא בנים בדור שלאחריו אלא גם זריעתו ותוצאות פעולותו.
בודאי ידוע להם פתגם רבותינו נשיאינו - ווי מען שטעלט זיך אוועק אזוי גייט עס, ובמילא יקנו מגרש מתאים לבנין בהרחבה וכן הבנין עצמו יהי' באופן כזה, ודייק הכתוב הרחב פיך ואמלאהו.
בברכה כפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע צו א געזונטער זומער לו ולזוגתו שיחיו.
(אג"ק חי"א, אג' ג'תלו)
***
מיחושים מ-עצבים - הסחת הדעת ועיסוק בענינים אחרים, ביטחון בהשם ומילוי הוראות הרופא
… במענה על מכתבו מיום שני, הנה כבקשתו יזכירו את זוגתו... על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לרפואה קרובה, וכפי שמתאר המצב במכתבו הנה כנראה שחלק גדול במיחושה הוא מצד העצבים (ניערווין), ולכן מובן שככל שתסיח דעתה מזה על ידי עסק בענינים אחרים, והעיקר, ככל שתתחזק בבטחונה בהשם יתברך הרופא כל בשר ומפליא לעשות ימהר זה הטבת בריאותה, ומובן שאין הנ"ל שולל כלל מילוי הוראת הרופא, כי הרי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ולכל דבר צריך להיות אחיזה גם בדרך הטבע.
ועל פי מה ששמענו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר פתגם הבעל שם טוב, שבכל דבר שאיש ישראל רואה ושומע יש בזה הוראה בעבודתו את קונו, הנה כיון שמשרתו על פי מכתבו היא במשטרה, עליו לנצל כל הזדמנות שבאה לידו לקדש שם שמים, על ידי שיראה אשר האלקים שם שמטרו בארץ (איוב ל"ח ל"ג) הן בחייו הפרטים והן במשרתו, ויהי רצון שגם זה יוסיף בהמצטרך לו בכלל ובהנוגע לבריאות אשתו תחי' בפרט.
בברכה.
(אג"ק חי"א, אג' ג'תצב)
***
אומן לא מרעי אומנתו, סגולה מיוחדת בימים שמתקרבים למתן תורה
… ז"ע נתקבל מכתבו מיום ההילולא דרשב"י, ובינתים בטח הגיעו מכתבי מענה על מכתבו הקודם שלו.
במ"ש אודות רופא מומחה א"י שיש לו שם טוב גם בנין בני ישראל, ושואל חוות דעתי - לא הבנתי מה הספק בזה, כי בעניני רפואה אין מבדילים בזה, ואומן לא מרעי אומנתו, וכמו שראינו במעשה בפועל אפילו מנשיאינו הק', ובפרט שכותב שהוא דתי.
וישלח השי"ת דברו וייטיב מצד בריאותו ע"י איש פלוני וטיפולם פלוני.
וסגולה מיוחדת לימים האלו, שמתקרבים אנו לזמן מתן תורתנו שמביאה רפואה לעולם, וכמובאר בארוכה גם בשמו"ר, שכל ישראל היו בריאים ושלמים לקבלת התורה.
בברכה- בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר - לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
ת"ח על משלוח החוברת "הרופא העברי" שבטח תתקבל ימים אלו.
(אג"ק חי"א, אג' ג'תקיב)
***
הפצת חומר מתאים בין שכניו בבית הבראה
… נעם לי לקבל מכתבו מיום א' במדבר עם הפ"נ המוסגר בו, בו כותב אודות חוו"ד הרופא מהטבת מצב בריאותו, ויה"ר אשר הלוך ילך וטוב עדי יחזור לאיתנו..
מ"ש אודות הפצת חומר מתאים בין שכניו בבית הבראה, הנה צריך הי' לברר: א) אם יש יתן הנ"ל בתור מתנה להספרי' דשם בכדי שבטופס אחד ישתמשו בו רבים, כי מובן שאין הקופה מספק[ת] ליתן במתנה לכאו"א וגם אין תועלת בזה כ"כ, ואדרבה מילתא דמגן מגן שויא בעניני המקבל. ב) בהתייעצות עם היודעים תכונת נפש הנמאצים בבית הבראה לערוך רשימה מספרי קה"ת המתאימים בשבילם, וכשיתקבלו ידיעות אלו בטח ישתדלו בזה.
ומסוגלים ימים אלו שמתקרבים אנו לזמן מתן תורתנו המביאה רפואה לעולם, וכמובאר בארוכה גם בשמו"ר שכל ישראל היו בריאים ושלמים לקבלת התורה.
לברכה בבריאות בגו"ר.
(אג"ק חי"א, אג' ג'תקכג)
***
איחוד רופאים דתיים
… בנועם קבלתי הידיעה על דבר אסיפתם שמטרתה לארגן התאחדות של רופאים דתיים. ואם בכל הזמנים איחוד חרדים לדבר ה' דבר טוב הוא, על אחת כמה וכמה בדורנו זה, דור בלבול המוחות לרגלי המאורעות המזעזעים, אשר גרמו והביאו רבים לאכזבה מלאה בדיעות שקר ואידיאולגיות שלהם, ועוררום לחיפוש האמת ברציניות.
יש בידי איחוד רופאים דתיים להשפיע על מהלך זה של הרוחות, על ידי הצהרה גלוי' בהנוגע לכמה נקודות שרבים טועים ותועים בהן,
להצהיר אשר המדע האמתי, שמטרתו אך ורק האמת, המסקנות שלו אינן יכולות להיות בסתירה לתורתנו תורת אמת, אלא להיפך - ככל אשר יעמיקו חקור - כן תגדל ההכרה באמיתיות העקרים וגם הפרטים של דתנו דת ישראל.
בתור רופאים ביחוד - לשלול בהחלט את שיטת ממשלת החומר, בשים לב עד כמה בריאות הגוף תלוי' בבריאות הנפש. אם מקדמת דנא הדגיש הפתגם הרפואי על "נפש בריאה בגוף בריא", הנה בימינו נוכחו לדעת עד כמה קלקול קל בנפש מביא לידי קלקול גדול בגוף, וכל מה שהנפש בריאה יותר, כן גדלה שליטתה על הגוף ואפשריותה לתקן חסרונות בגוף, עד שגם כמה מטיפולים גשמיים משפיעים ומועילים הרבה יותר ברפואת הגוף אם מצטרף עמהם גם תוקף והרצון וכחות הנפש של המתרפא.
ועקרון זה של הגברת הצורה (האיכות) על החומר (הכמות) - מודגש גם בזה שאפילו בעניני הגוף הולכת ומתגברת ההכרה, כי הפעולות החיוניות בגוף אינן תלויות בכמות, שכן הבלוטות (דריזען) והתוצרת שלהן (הארמאנים, וויטאמינים וכיו"ב) זעירות הן ביותר, בכמות.
- ובתור הערה: נאמר מבשרי אחזה אלקה - מן הכרת שלטון הנפש בגוף (עולם קטן) - רק צעד קטן להכרת שלטון הקב"ה בעולם (אדם גדול). ובלשון חכמינו ז"ל: מה הנפש הזו ממלאה את הגוף, סובלת אותו, רואה ואינה נראית - כך הקב"ה ממלא את העולם, סובל אותו, רואה ואינו נראה.
* * *
והנה האמור לעיל - נקודות כלליות הן. ורבות השאלות הנוגעות באופן ישיר במקצוע עבודתו של רופא, ומהן כמה שהן הלכה למעשה, ולדוגמא:
פרסום התועלת הכי גדולה בשמירת דיני טהרת המשפחה,
בשמירת דיני כשרות המאכלים,
מילה.
אברי ההולדה בכלל: שלילת טיפול הגורם לסירוס והחלפתו בטיפול אחר.
ובפרטיות - בניתוח הפראסטאטע.
סמי רפואה - כמה מהם שאפשר להכינם באופן שיהיו כשרים, ורק מחוסר התענינות ושימת לב - נעשה באופן אחר.
ניתוח מתים וניוולם: ללימוד מבנה הגוף - להשתמש באמצעי תבניות או מודלים.
לדעת סיבת המיתה: בהרבה מקרים אין ידיעה זו הכרחית כלל. במקרה ונוגע להצלת נפש על אתר (ביטול האשמה בהרעלת המת על ידי בדיקת גופו וכיו"ב) - לנתח רק במקום ההכרחי וקבורת החלקים לאח"כ.
ועוד כהנה.
* * *
למותר להדגיש אשר בהאמור לעיל - בענין התועלת לבריאות שיש בקיום המצוות, אין כוונתי לבאר טעמי המצוות, כי, כידוע, צריך לקיים המצוות משום שהן ציווי ורצונו של הבורא ית', ושכר מצוה - קיום המצוה, כי זה כל האדם, להתקשר ולהתאחד עם בוראו, על ידי קיום מצותיו,
אבל כוונתי בהנ"ל, היא בשביל אלה שהם חולים בנפשותיהם ר"ל, אשר באופן אחר אי אפשר עדיין לקרבם לקיום המצוה, שיש לעשות כל האפשרי להביאם לידי קיום המצוות בפועל, ולו גם על ידי ההדגשה בתועלתן הגופנית.
ואחתום באיחולי, אשר יקויים באם אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, וחפץ ה' בידם יצליח להביא לתוצאות ממשיות. וכסיום הכתוב - ויכתב בספר זכרון לפניו, לזכרון לפני ה' ולזכות הרבים, אשר זכות הרבים תלוי בהם.
(אג"ק חי"א, אג' ג'תקצד)
***
לברר פרטי הצלחת הרופא
… במענה על מכתבו מז' תמוז, בו כותב ע"ד מר... המרפא אנשים בשיטת רפואה מיוחדת והצליח בכמה מהם, וגם אחדים הידועים לו אישית.
הרי בכגון דא יש לברר הפרטים, והעיקר מפרטי הצלחתו בהנוגע לאחרים - באיזה ענין של בריאות פנו אליו ובאיזה אופן הצליח. ואז יציע זה לשלשה מידידיו וכעצתם יעשו, והשי"ת יתן להם הרעיון הנכון לייעצו כטוב לאמו שתליט"א.
בברכה,
(אג"ק חי"א, אג' ג'תרלה)
***
כל הזהיר ביין של קידוש וביין של הבדלה הרי זה מוסיף במאור עיניו
… על ידי הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר בן ציון שי' שם טוב שד"ר, קבלתי ידיעה בהנוגע למצב בריאותו, ותקותי חזקה אשר הכל הי' בסדר ובהצלחה ויבשרני טוב בזה. ובודאי למותר לעוררו על מרז"ל אשר כל הזהיר ביין של קידוש* וביין של הבדלה** הרי זה מוסיף במאור עיניו.
ובימי חדש אלול חדש החשבון של כל השנה, יש לומר בזה גם על דרך הרמז והמוסר, אשר כל הזהיר ביין (נכנס יין השכל וההבנה - יצא ונגלה סוד האדם והבריאה) של קידוש (במה שעליו לקדש בחייו ובחלקו בעולם על ידי עשה טוב (מצות עשה)) ובהבדלה (במה שעליו להפרד ולהבדל מזה על ידי סור מרע (מצות לא תעשה)) הרי זה מוסיף במאור עיניו של אדם, אשר יראה את האמת בכל סביבתו ובקרבו פנימה אמת הוי' לעולם, וכלשון הרמב"ם (תחלת יסודי התורה) הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמיתו (ומקודם לזה) וכל הנמצאים לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו.
בברכה לרפואה קרובה ולבשורות טובות ולכתיבה וחתימה טובה.
ובהבדלה הוא ע"י השירים, כיון דעד עת קץ שאת רוח הטומאה אעביר מן הארץ - הוא רק שמעכבים את הפורעניות, כלשון הפדר"א, ולא שמבטלין כליל מכל הארץ, שזוהי פעולת מצוה עצמה. ואכמ"ל.
(אג"ק חי"א, אג' ג'תשנז)
***
עצות לריח פה
… במענה על מכתבו מתחלת אלול, בו כותב אודות מצב בריאותו ובעיקר בנוגע לריח הפה.
והנה ידוע אשר ע"פ תורתנו תורת חיים הרי בכל דבר בגוף הצריך תיקון, צריך לעשות הן בגשמיות והן ברוחניות, וברוחניות הנה יזהר ויוסיף בענינים התלוים בפה, היינו להזהר מלשון הרע, דברים בטלים, באוכלין ומשקין וכיו"ב, ובהקו דועשה טוב להרבות באותיות התורה והתפלה ובדברי התעוררות גם לזולתו לחיזוק ביהדות בתורתנו ומצותי', וככל שידייק ויוסיף בזה תתקדם הטבת מצב בראותו גם בגשמיות, וישאל חוות דעת רופא מומחה לסדר לו סדר באכו"ש ותרופות רפואות המתאימות, כי יש מקום לאמר שזהו תלוי באופן עבודת אברי העכול.
ובימים האלו בפרט צריך לבדוק את התפילין שלו כון המזוזות בדירתו ושתמיד - וכן בלבד במקרה יוצא מן הכלל - יהי' לבוש טלית קטן כשר בציציות בדוקות בכל יום כדין.
בברכת כתיבה וחתימה טובה,
(אג"ק חי"א, אג' ג'תשע)
***
הרופא כל בשר מפליא לעשות יתן להרופא הרעיון הנכון איך לייעצו
… ע"י הוו"ח אי"א נו"נ מו"ה יהודה יוחנן שי' ספרנאי נמסרה לי בקשתו לרפואה קרובה ולבריאות, ובעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל. וכיון שברכה היא כמו גשם, וכלשון רז"ל גשמי ברכה, הרי עליו מצדו להכין את עצמו להיות כלי לקבלה, והוא על ידי הוספה בלימוד תורתנו תורת חיים וקיום מצותי' והשפעה גם על הסביבה בכיוון זה. והנה לכל דבר צריכה להיות אחיזה גם בדרכי הטבע, ולכן ישאל מחדש חוות דעת רופא מומחה במקצוע זה וכהוראתו יעשה, והרופא כל בשר ומפליא לעשות יתן להרופא הרעיון הנכון איך לייעצו.
ואחכה לבשורה טובה בכל האמור לעיל.
מהנכון הוא שהי' שיבדקו את התפילין שלו וכן של אביו - שיחיו.
בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל,
(אג"ק חי"ב, אג' ג'תתכז)
***
הלימוד מחולה
[= במענה על מכתבה ממוצש"ק ברכה:
בטח קבלה בעתו מענה על שאלתה במכתבה הקודם.
ומה שכותבת אודות אחי' שי', הסיבה למה לא ענתה על מכתבי, שיבדקו את התפילין שלו, ברור שהסיבה מחזקת את ההצעה שיבדקו בהקדם האפשרי את התפילין, ובעיקר את הפרשיות שיהיו כשרות בהחלט ולעשות זאת מה שיותר מהר, ומובן מאליו שנחוץ ביותר שיניח אותם בכל יום מימות החול לפחות לכמה דקות.
השם יתברך רצה שיהודי יקיים את מצוותיו מרצונו האישי (בבחירתו) לא בכפי', וכן גם בנוגע לאחי', אבל יש להסבירו, שכאשר כותבים לחולה תרופה, אין הגיון שימתין עד שילמד רפואה ובעוד כמה שנים כשיהי' רופא ויבין כיצד התרופה משפיעה, אזי יקח את התרופה, ובפרט שככל שדוחים את השימוש בתרופה, מתרחקים מהבראה, ובמילא גם מהבנת דברים כפי שהם במציאות לאמיתתם, והשם יתברך יצליחה, שהיא וידידיהם ימצאו את המילים המתאימות איך להעמידו על הדרך הטובה עבורו הן בגשמיות והן ברוחניות.
בברכה,]
(אג"ק חי"ב, אג' ג'תתסד)
***
עצבים
… מאשרים קבלת מכתבו משני בשבת, ובמ"ש אודות הסיפור בהנוגע לעניני רפואה ומבנה הגולגולת. כנראה הכוונה למה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והוא:
אביו כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, פנה אליו אחד מבני הבית בהתפעלות גדולה אשר זה עתה קרא ע"ד תגלית חדשה ע"ד מהלך העצבים (ניערווין) בראש, וענהו כ"ק, אדמו"ר, שנמצא הענין בכתבי חסידות של אדמו"ר האמצעי בנו של כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, והוציא את הביכל כתבים והראה לו בפנים, וסיים, שידע אדמו"ר האמצעי בזה לא מפני מומחיותו בעניני הרפואות, אלא שידע הענינים כמו שהם באדם העליון, שאדם התחתון הוא בדמותו ובצלמו.
וחייב אדם לומר בלשון רבו, שהוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהאמירה מבן הבית הזה היתה בעת שנגב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב את ידיו לנטלת ידים, ובכלל לא היתה דעתו נוחה שיפנו אליו אז בדברים, ולכן בשעת האמירה רק הביט על האומר, ולאחרי ברכת המוציא ענה כנ"ל.
ומילתא אגב אורחא קמ"ל, שיש כוונה לא רק בעת אמירת ברכת הנטילה אלא גם בעת הנגיבה, ובמילא דבור זולתו מבלבל.
מוסג"פ הקובץ ליובאוויטש שי"ל זה לא כבר, ובטח יענין את כת"ר ויזכה בתוכנו גם את הרבים, וזכות הרבים תלוי בו.
בברכה.
(אג"ק חי"ב, אג' ג'תתקיח)
***
ענין רפואה צריך להקדים להשתמש בכדי למהר הרפואה
… מאשר הנני קבלת מכתבו מועש"ק, בו כותב אודות התחלת תו"ת והלימודים במחנו הט', ויה"ר שיצליחו בענין זה ועי"ז גם בהפצת המעיינות חוצה שהוא מענינים דיומא אילין וזכות כל המתעסקים בכגון דא אין די באר.
ומזה מובן ג"כ אשר סיום מכתבו שמה שכתבתי אודות פב"פ, שילמוד תורת חב"ד מקוה הוא למסור לו זה לאחר שיבוא מבית החולים, אין נראה בעיני: א) ענין של רפואה צריך להקדים להשתמש בו בכדי למהר הרפואה. ב) ענין של ת"ת בכלל הרי כל יומא ויומא הוא דבר האבוד, כיון שת"ת אין לה תשלומין כי כל רגע ורגע דיו שיפקיע את עצמו. ג) ידוע ורואים גם במוחש דיומא קגרים ומגלגלין זכות ליום זכאי, וכלן בימי כסלו, ובפרט בימים הקרובים דיו"ד וי"ט כסלו. ההצלחה בהפצת המעינות היא גדולה יותר.
בהמשך לזה תמהתי ג"כ קצת בנוסח כתבו בהנוגע לזוגתו הרבנית תחי' שהיא "מבטיחה לעזור בעזה"י" - נוסח פושר וביותר, ובפרט כשמביאין בחשבון צור מחצבתה, ההשפעה שהיתה צריכה לקבל (ובטח גם קבלה) מבעלה חניך תומכי תמימים בענינים אלו וכו' וכו'. אבל כיון שארז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה הרי רצוני לקוות שכל הנ"ל לא ימנע כלל בהמעשה בפועל שיעשה ככל הדרשו להעשות בכדי למעט המניעות ההעלמות וההסתרים.
בודאי ינצלו יום הי"ט כסלו ונר חמישי דחנוכה במיוחד והשי"ת יצליחם.
בברכת חג הגאולה.
(אג"ק חי"ב, אג' ג'תתקמ)
***
התורה מביאה רפואה לעולם
… ...אחכה לבשו"ט בהאמור וגם במה שכתבתי לו מאז, אשר כיון שמצליח בחזרת דא"ח ברבים, מההכרח שיעשה זה לפעמים יותר תכופות, והרי אין אתנו יודע עד מה ובמרז"ל התורה מביאה רפואה לעולם, הרי הכוונה בזה גם לעולם קטן זה האדם (יעויין דרך חיים שער התפלה ספל"ה. תו"א ס"פ בראשית. ועוד), ואפשר שיפעול זה גם על האמור לעיל.
בברכה.
(אג"ק חי"ב, אג' ד'כה)
***
תרופת קורטיזון
… במענה על מכתבו מכ"ח שבט, בו כותב אודות הקס"ד בהנוגע לתרופה החדשה, מטיקורטן - ואשר ישנם ספיקות עדיין אם להשתמש בה.
לדעתי יש לשאול דעת הרופא בהנוגע להתרופות הידועות הידרא-קארטיזאן, שהם ממשפחת קארטיזאן, אלא שטובים יותר, ולכן הספיקות בהנוגע להשימוש בהן קלות יותר, ובמקרים ידועים משתמשים בזה כאן זה כמה חדשים, אף שאינני יודע אם זה נוגע לטפול זוגתו תחי'.
במ"ש אודות חזרת דא"ח שצריך לזה הכנה ויגיעה והטרדות שלו מפריעים בזה, בודאי למותר לעוררו על מרז"ל שקבלת עול תורה מקילה ומעבירה ענינים של עול דרך ארץ, ורואים זה גם במוחש אפילו להבדיל בעניני שכל אחר שהעמקה בענין שכלי מכשירה את האדם לקבל הדאגות והטרדות באופן מחושב יותר ולהגיב עליהם מבלי להגזים אותם ומבלי להגדילם, ועאכו"כ בתורה שהיא מביאה רפואה לעולם גם בדרך סגולי.
במ"ש שאין לו ספרים וגם זה מונע בהנ"ל, יודיעני איזה ספרים מספרי הוצאת קה"ת הנמצאים אצל הרה"ח מו"ה אברהם שי' פאריז נדרשים לו, ובלי נדר ימציאו אותם לידו...
בברכ לבשו"ט.
(אג"ק חי"ב, אג' ד'קמט)
***
רפואה ואמונה קשורים זה בזה באיש הישראלי
… זה מכבר נתקבל מכתבו מחדש טבת ובו מוסגר פ"נ כתוב בתחלת שבט, וכנראה שמ"ש טבת הוא פליטת הקולמוס, ועכ"פ פליאה שמאז ועד עתה אין ממנו ידיעות, אף שבודאי ניצלו ימי ההילולא וכן ימי הפורים והימים שבינתים באופן המתאים כפי דרישת השעה, ובטח יכתוב בפרטיות הדרושה בקרוב.
בודאי למותר לעוררו אודות חלוקת כזית מצה שמורה בשמי לשכניו, ובודאי יקבל ההוצאות על זה מהמגבית המיוחדת מש"ב הרה"ח הרע"ז שי' סלונים, וכן ההוצאות לקניית השעון-שבת, ומובן שיכול להראות או להעתיק לו שורותי אלה בהנוגע להשמורה (מובן שכוונתי לאלו שנאפו ביד), וכדאי שינצל הזדמנות זו לבאר הענין אשר מצה היא מיכלא דאסוותא ומיכלא דמהימנותא, אשר רפואה ואמונה קשורים זה בזה באיש הישראלי...
בברכה לבריאות ולבשו"ט בכל האמור.
(אג"ק חי"ב, אג' ד'קעז)
***
כשמתחדשת מחלה ר"ל בעולם - מוכרח להוסיף ברפואות
… במענה על מכתבו בו כותב שמצאו בית מתאים לפניהם והגישו בקשה כנהוג בכגון דא.
הנה יה"ר שתהי' התחלה בשעה טובה ומוצלחת ויוגמר בכי טוב בטוב הנראה והנגלה בשבילו ובשביל כל ב"ב שיחיו.
לפלא שאינו מזכיר דבר ע"ד הענינים דהפצת המעיינות חוצה, פעולות אנ"ש דלונדון בכלל בזה ופעולתו הוא וזוגתו בפרט ובודאי ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה.
בברכה לחג פסח כשר ושמח ולבשו"ט בכל האמור וכן בהנוגע לחמותו שתליט"א.
מכ' הקודם בעתו נתקבל. ופשיטא שצריך לדבר עם הזולת ע"ד הכרח לימוד דא"ח, כי מהעדר הדיבור בודאי לא תהינה כל תוצאות. אבל פשיטא ג"כ, שהדיבור צ"ל בדברי נועם ומתאים למצבו הפרטי בתומ"צ של כאו"א מהשומעים.
מה שדוקא עתה מוכרח יותר לימוד דא"ח - מבואר בכ"מ. ונקודה השייכת ומובנת לכל בנקל: כשמתחדשת מחלה, ר"ל, בעולם או מתחזקת מחלה הישנה - מוכרח להוסיף ברפואות. ואפילו הבריאים - אם מחלה מתדבקת היא ועל כאו"א אמרז"ל אל תאמין בעצמך.
מה שבתקופתנו אין מספיק כלל לימוד חסידות פולין - מובן עפהנ"ל, כי הרפואה צ"ל מתאימה להמחלה. וכיון שהאחרונה עיקרה עתה תלוי בשקו"ט שכליות גם הרפואה צ"ל ע"י ענין וואס זאל פארנעמען און פארחאפען דעם שכל וחב"ד שבנפש. וק"ל.
(אג"ק חי"ב, אג' ד'קעט)
***
מצה היא המאכל המביא רפואה ליהודים
[= שמחתי לקבל פ"ש ממנו ע"י אחיו הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"מ באמונה כו' מו"ה יעקב שי' כ"ץ.
ולקראת חג הפסח, הנני מאחל לו ולבני-ביתו שיחיו פסח כשר ושמח.
מצו"ב שיחה בה מדובר אודות חלוקת מצה שמורה בסביבה, וכיון שאינני יודע אם יש מצה שמורה בסביבתו, שולחים לו בחבילה בפ"ע כמה מצות שמורה, והשם יתברך יצליחו בחלוקת המצה שמורה ובד בבד בחלוקת אמונה וחיזוק היהדות, וכידוע שמצה היא המאכל המביא רפואה ליהודים והמאכל המביא חיזוק באמונה.
בברכת החג.]
(אג"ק חי"ב, אג' ד'קפג)
***
מצה היא המאכל המביא רפואה ליהודים
[= שמחתי לקבל פ"ש ממנו ע"י אחיו הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"מ באמונה כו' מו"ה יעקב שי' כ"ץ.
ולקראת חג הפסח, הנני מאחל לו ולבני-ביתו שיחיו פסח כשר ושמח.
מצו"ב שיחה בה מדובר אודות חלוקת מצה שמורה בסביבה, וכיון שאינני יודע אם יש מצה שמורה בסביבתו, שולחים לו בחבילה בפ"ע כמה מצות שמורה, והשם יתברך יצליחו בחלוקת המצה שמורה ובד בבד בחלוקת אמונה וחיזוק היהדות, וכידוע שמצה היא המאכל המביא רפואה ליהודים והמאכל המביא חיזוק באמונה.
בברכת החג.]
(אג"ק חי"ב, אג' ד'קפג)
***
עבודה בחינוך - תחזק הבריאות עוד יותר
במענה על מכתבה ממוצש"ק, בו כותבת שלא השתתפה בפעולות נשי ובנות חב"ד מפני שלא נעשו פעולות בזמן האחרון. - ומובן שאין תירוץ זה מספיק, שהרי על כל אחת ואחת מהחבירות להתענין בהרחבת הפעולות ולהרבות יזמה (אינציאטיב) בזה, ועאכו"כ שזהו מחובתן של כל אחת מהחבירות במצב כדברי' שלא נעשו כל פעולות, וכיון שאין צועקין על העבר, הנה יה"ר שתתנהג באופן כזה בהנוגע על להבא ובודאי כשיסתכלו בהמצב בסביבתן ימצאו כמה ענינים ואופנים איך לפעול בהצלחה.
נכון במאד מה שעובדת בשטח חינוך בנ"י על טהרת הקדש, ובודאי גם על ידי זה יתחזק בריאותה עוד יותר, ובפרט שמתקרבים אנו לזמן מתן תורתנו אשר התורה מביאה רפואה לעולם ומחזקת את האדם הישראלי ולא רק ברוח אלא גם בגוף.
בברכה לבשר טוב בכל האמור לעיל,
(אג"ק חי"ג, אג' ד'שפח)
***
כיון שהגוף והנפש מקושרים ומאוחדים הרי מובן אשר כל תופעה בנפש גורמת לתופעה בגוף
בנועם קבלתי מכתבו מה- 15 לחדש מאי, ונהניתי לקרות בו ע"ד התענינותו בתורת החסידות ואיזה פרטים מהשקפתו בזה, ובפרט בענין השמחה.
ובמה שכותב שרגש השמחה מקושר עם פעולות בלוטות הפרשה הורמונלית כו' המגיעות עם הדם אל המוח כו'. הנה כיון שהגוף והנפש מקושרים ומאוחדים ממש ומהוים אחידה אחת, הרי מובן הוא אשר כל תופעה בנפש גורמת לתופעה בגוף. ואקוה שיסכים עמדי שענין האחדות שבזה העולם קטן, המשמש משל ודוגמא לאחדות האמתית שבעולם הגדול, הוא לא כדעת שיטת הפאנטעאיזם שהכל הוא טבע וחומר, אלא להיפך שהכל הוא רוחניות. ולמעלה מזה, שהכל הוא אלקות, וכמו שמעיר בעל התניא בקצרה בפירושו על הכתוב גוי אחד בארץ, שגם בעניני ארץ לא יפרידו מאחד האמת ח"ו (אגה"ק סי' ט', ע' קי"ד, א).
וכדאי להעיר, אשר אלו שאחזו בשיטת המאטעריאליסמוס כשהיו מוצאים איזה ענין נפשי שהי' קשור בשנויים בגוף, כגון תגובות אלקטריות וכדומה, היו שמחים בזה כמוצא שלל רב, כאלו מצאו בזה סמך לשיטתם.
אבל באמת, לא רק שאין בזה כל סתירה, אלא אדרבה, זהו תוצאה שכלית מן האמת המוחלטת של אחדות הבורא, היינו שה' אחד ואין עוד מלבדו, ולא רק שאין אלקות מלבדו ח"ו, אלא אין עוד (שום מציאות) מלבדו, שהוא אחד מהרעיונות היסודיים של תורת החסידות, כמבואר בשער היחוד והאמונה לרבינו הזקן.
ואשר לסיום מכתבו, בו כותב אשר אין הגאולה יכולה להיות שלמה עד שיחדל אביון מקרב הארץ וכל בני אדם יעבדו בעבודה משותפת ואחריות הדדית ללא עניים ועשירים, אין אני מסכים לדעתו, כי בטבע האדם הוא אשר רגש אושר אמתי בא לו כשיכול להטיב לזולתו, שזה אפשר רק כשאחד עשיר והשני עני. אבל אין בזה סתירה לטענתו הצודקת על העוול שבעצם ההבדל, וכמבואר בתורת החסידות, אשר כל נברא, אם רק הנהגתו מתאימה לבריאתו, הריהו לא מקבל בלבד אלא גם משפיע, זאת אומרת, אם עני הוא בדבר אחד עשיר הוא בדבר שני. ונפלא רעיון זה, אשר אפילו בהנוגע לבורא עולם ומנהיגו אומרת תורתנו אשר, כביכול, גם הוא לפעמים מקבל ולא רק משפיע, וכמבואר במאמרי חסידות על הכתוב למעשה ידיך תכסוף ומאמר רז"ל עבודה צורך גבוה.
איננו כותב באיזה מקצוע משטח הרפואה עוסק, ואתענין לדעת את זה. ובכל אופן, תקותי שכשמתעסק ברפואת הגוף של הבאים אליו, מביא בחשבון גם תכונת נפשם ורפואתה, וביחוד של אלה שאינם יודעים כי נפשם חולה היא ולכן זקוקים ביותר לטיפול רפואי.
בכבוד ובברכה.
אם הוציא לאור איזה ספרים או מאמרים באי איזה מקצוע או לשון, אתענין לקבלם בעד הספרי' שלי ות"ח מראש.
(אג"ק חי"ג, אג' ד'תקא)
***
שם היהודי המלא ושם האם לבריאות הנכונה
[= על פי בקשתו, יזכירו את אביו שי' לרפואה קרובה ולרפואה שלימה - כשיכתוב את שמו היהודי המלא ואת שם אמו של אביו - וגם אותו עצמו לבריאות הנכונה, על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והשי"ת יצליחו לבשר בשורות טובות בכל האמור לעיל, וגם אודות בני ביתו שיחיו.
בברכה.]
(אג"ק חי"ג, אג' ד'תקג)
***
ד"ר מומחה במקצוע
… ... הד"ר שפירא שי', שמזכיר אודותו, כפי הנשמע הוא מומחה במקצוע דנדו"ד. ואם הוא דורש בדיקה באופן ישר לאחרי שכבר בדק בלקיחתו אח"ת מן האשה, ואומר שזה נוגע לקביעות דרכי הרפואה, ישנה הוראה למעשה בזה מכ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר "מען דארף זיך מסנ"פ זיין און טאן דאס".
(אג"ק חי"ג, אג' ד'תקנז)
***
מילוי הוראות הרופא גם בנוגע לאכילה ושתיה
… תקותי חזקה אשר הוטב מצב בריאותך, ומיוסד על מאמר רז"ל התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, בודאי ממלא אתה אחרי הוראות הרופאים, לא לבד בעניני רפואה כפשוטה, אלא גם בנוגע לאכילה ושתי' אשר גם זה בכלל רפואה. ואין להחמיר בזה כיון שחומרא זו קולא היא, שהרי נצטוה כל אחד מישראל על שמירת הגוף ובריאותו, ודבר המותר על פי שולחן ערוך מפני שהוא נצטוה על זה מהרופא צריך להחמיר ולקיים הציווי. ובפרט על פי המובא פתגם רבינו הזקן מען האט גאר קיין השגה ניט ווי עס איז טייער ביי השי"ת דער גוף פון א אידען.
ולכן אותם המאכלים והמשקים אשר הרופא אומר שעליך לאכול אותם ורב מורה הוראה מתירם, על פי זה צריך אתה לאוכלם און זאל זיין צו געזונט בגשמיות וברוחניות.
בברכה לבשורות טובות בכל האמור, ולכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
(אג"ק חי"ג, אג' ד'תשכה)
***
כל המחלה וגו' לא אשים עליך - אופן הרפואה הכי נעלה
… במענה על מכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה - בו כותב אודות שאלת הרופא במקום, ועיין ג"כ סנהדרין סוף פרק א', ובפרט ע"פ פירוש הרמב"ם (הלכות דיעות סוף פרק ד'), ומובן שבכגון דא צריכים להתדבר כולם יחד כמו בכל ענין הנוגע לרבים לכללות כפר חב"ד, ובכל אופן יהי רצון שיקוים בתושבי הכפר בתכ"י אופן הרפואה דהרופא כל בשר ומפליא לעשות, וכדבריו בתורתו תורת חיים, אני ה' רופאך - ולכן - כל המחלה וגו' לא אשים עליך, שהוא אופן הרפואה הכי נעלה.
לפלא שאינו מזכיר במכתבו זה ע"ד עבודתו בקדש בהגהת סת"ם אשר בודאי ממשיך בזה.
ובהזדמנות זו אתענין לדעת אם יודע ברור צורת האותיות הנהוג בין חסידי חב"ד ע"פ רבנו הזקן ואם כן, ממי קבל מסורה זו, והסמכות של זה שמסרו זה, וכל המפרט בכגון דא ה"ז משובח.
(אג"ק חי"ד, אג' ד'תשפט)
***
אין להתרשם שעדיין לא נתעברה, אבל אם רוצה ללכת לרופא - יש למלאות רצונה, לא שמעתי שיקפידו בעניני רפואה אם הרופא גבר
… במענה על מכתבו מי"ד חשון, - בו כותב אודות מצב רוח זוגתו תחי', ואשר לכן רצונה להבדק ע"י רופא, ואין נראה לו החפזון בזה.
הנה אף שדעתי כדעתו, שאין להתרשם שעדיין לא נתעברה, אבל כיון שזוגתו מתרשמת מזה יש להסבירה הנמוקים שלו. ואם יתקבל אצלה בטוב ובשמחת לבב, טוב הדבר. אבל באם מאיזה טעם שיהי' ישאר אצלה הרושם, יש למלאות רצונה להתבקר ע"י רופא. ומ"ש החשש כיון שהוא ע"י רופא גבר, לא שמעתי שיקפידו בעניני רפואה על זה. ולכל היותר - יש לחקור אחרי זה אפשר ישנה רופאה אשה מומחה במקצוע.
במ"ש בהנוגע לפב"פ שבדקו תפיליו ונמצאו הפרשיות כשרות ומהודרות, - הנה מובן ופשוט, שבדיקת התפילין כוללת הפרשיות וגם הבתים והרצועות. ועוד זאת, אשר אף שתמיהני בדבר, הנה כבר כ"פ בכגון דא, שהודיעוני מאה"ק ת"ו בנתינת התפילין לבדיקה לסופר אחד והכשירם, ואח"ז מצא סופר שני לאחריו חסרון אות וכיו"ב. ז. א.
פסול לכל הדיעות.
לפלא שאינו מזכיר במכתבו אודות הפעולות בהפצת המעינות חוצה, וגם לא אודות פעולות צעירי אגו"ח בכלל. ובטח ימלא עד"ז בהזדמנות הכי קרובה.
בברכה,
(אג"ק חי"ד, אג' ד'תתנד)
***
שאלות על חיסונים
… במענה על מכתבו מי"ד חשון (והקודמו), בו שואל:
א) אם מותר לעסוק בטפול רפואי רק לחולה, או שמותר גם להשתמש באותן הרפואות שהם מונעים ממחלות, זאת אומרת המחסנים את הבריאות שלא יחלה.
והנה מעשים בכל יום שעושים כן גם גדולי ישראל ומנהיגיו, ועיין ג"כ הלכות דיעות להרמב"ם פרק ד'. ומקרא מלא דבר הכתוב, כל המחלה גו' לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך, שגם זה בכלל הרפואות.
ב) אותם הסממנים שמזריקים בתוך הגוף, אם מותר להשתמש בהם, וכנראה ששאלתו בהנוגע לאלו שנעשים מדברים בלתי כשרים.
והנה גם בהנ"ל מעשים בכל יום אשר אנשים יראים וחרדים נוהגים ככה מבלי כל פקפוק, והרי מותר ליהנות מדברים האסורים באכילה ומותרים בהנאים.
ג) איך לנהוג בהנוגע לתרכיב של סאלק, שמתחילים עתה להזריק לילדים.
כבר נהגו כאן זה כו"כ חדשים, וגם כנ"ל בחוגי הכי חרדים, ז. א. שאין כאן שאלה בהנוגע לכשרות וכיו"ב, אבל מובן שיש לברר שיהי' התרכיב ממעבדה טובה בת סמכא.
בודאי שומר קביעות שיעורי לימוד בנגלה ובחסידות ומוסיף בזה מזמן לזמן וכציווי הידוע מעלין בקדש.
מובן אשר שאלה בפ"ע היא - עירוי דם, שהורגלו בזה בזמן האחרון והולך ונוהג זה ורווח יותר ויותר. שאין מדקדקים כלל מי הוא נותן הדם. ומסברא ה"ז מטמטם יותר ממש"כ בשו"ע יו"ד ספ"א ס"ז בהגהה. ואפשר הטעם לאי הדקדוק בזה, מפני שלפעמים תכופות משתמשים בעירוי בחולי שיש בו סכנה ועכ"פ חולה רציני. ועוד שהוא ענין חד פעמי - משא"כ ביו"ד שם.
- להעיר: הקזה המוזכרת בש"ס - ברוב הפעמים המדובר הם בבריא המקיז דם.
דיני רפואה - ראה שו"ע יו"ד סי' קנה, שלו.
לימוד פנימיות התורה בזמננו זה הוא, כמבואר בארוכה במ"א, בלימוד תורת החסידות, ומהנכון שיתחיל בתניא ח"ג אח"כ שם ח"ב, ואח"כ קונטרס ומעין, דרך מצותיך להצ"צ וכו'.
במש"כ מי הוא להשפיע בסביבתו כו' - מפורש הדין בשו"ע אשר אפילו עני בישראל מחויב במצות הצדקה, וכן הוא גם בצדקה רוחנית.
תפקידו של כל אחד הוא כדבר משנה נבראתי לשמש את קוני - אופן השימוש מבואר בשו"ע. ועיין שו"ע חלק או"ח סרל"א. ומובן שצ"ל מתאים לכשרונותיו ולסביבתו.
בברכה,
(אג"ק חי"ד, אג' ד'תתסב)
***
דיאטה במקום ניתוח
[= במענה על מכתבה מד' פ' ויצא, בו כותבת אודות מצב הבריאות וחוות דעת הרופא.
מובן הוא, שמכיון שהוא - הרופא - אומר שאם ישמרו את הדיאטה, אפשר להסתדר ללא ניתוח שנה שנתיים או יותר, אין מקום לחשוב על ניתוח, ובפרט שמזמן לזמן נוספות דרכים חדשות בטיפול במצב כזה, ולכן יתכן מאוד מאוד שכלל לא יהי' צורך בניתוח, וזה תלוי בשליטה העצמית שלה, לא להתרגז ולשמור פחות או יותר את הדיאטה ובאופן כללי את הוראות הרופא המומחה, ואם תתבונן ולו לזמן קצר באלו מקומות היו לפני שנים אחדות, ומאות אלפי יהודים נמצאים שם גם היום, מצבם שם ושלה כאן, אזי ימים שלימים לא יספיקו להודות להשם יתברך על חסדו, ואז רואים איזה מקום קטן תופסים הקשיים שישנם כעת לעומת חסדי השם יתברך האמורים לעיל, ובטוחני שבהחלט מיותר להרחיב הביאור בזה.
בברכה, כיון שעומדים עתה בחודש כסלו, שהוא חודש של נסים וטובות, תבשר בשורות טובות בכל האמור לעיל, וגם אודות בעלה והילדים שיחיו.
בברכה לרפואה ולבשורות טובות,]
(אג"ק חי"ד, אג' ד'תתקח)
***
משל מחולה
… לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבלו קטעי המכ"ע מהירחון עם-וספר, והצופה מל' כסלו. ולפלא שבמשך כל הזמן אין ממנו כל ידיעות בענין האניות.
והנה קבלתי מא' מענה: סיבה לשתיקה בכגון דא ומחקו"ד זו - שאין הזמן מתאים לדון על כגון הנ"ל מפני המאורעות בשבועות האחרונים וכו'! - ואמרתי לו שהוא בדוגמת חולה האומר להרופא אשר כיון שחלוש הוא ומצב בריאותו רעוע, אין זמנו פנוי לקבל סממני הרפואה, וימשיך בהנהגתו דעד עתה, אף שהיא מסכנת המחלה, ולכשיבריא - יתענין בסממנים המוצעים, - והנמשל מובן.
ומובן שעיקר הטענה היא לא אליו, אלא לפלא שאלו שהוראה בענינים כהנ"ל הוא תפקידם העיקרי, ולמרות זאת מנצלים מצבם ומרצם בענינים השייכים לאחרים, ומובנות התוצאות וגם נראות בהשטח שהם אחראים עליו.
וכבר מלתי אמורה במ"א, שבעצם כל איש ישראלי ער הוא לקיום התורה ומצותי' במרץ וגם בהנוגע למעשה בפועל, אלא שהיצה"ר שאומן הוא - המציא המצאה שמכוון את המרץ והפעילות לענינים שאינם שייכים כלל לפלוני, ובזה מרויח בשתים, א) פלוני אינו מרגיש שיש כאן חסרון - כיון שמנצל כל המרץ שלו. ב) הענין העקרי חסר לגמרי, כי אחרים - הרי אין זה מתפקידם, ואלה שתפקידם נפשי ועיקרי הוא, טרודים בעבודה אחרת.
וע"ד פתגם הרמב"ם שחולי הנפש הוא ע"ד חולי הגוף, דוגמא להנ"ל הוא - כשהמוח והלב יתחילו להתעסק בעיכול המאכל, בירור האוכל מן הפסולת או הפרדת הפסולת מן האוכל. אלא שבגוף ניכרות התוצאות מזה תומ"י, שהיא סכנה מידית הכי גדולה לקיום כל הגוף, נוסף על שהעיכול אינו נעשה ואינו מצליח, משא"כ בהנוגע לנפש, מפני הרצון להניח מקום לבחירה חפשית, נותנים ארכא ומאריכים גם את הארכא ודוחים המועד מזמן לזמן. ובהמצאנו בדרא דעקבתא דמשיחא אשר מתבררים ומתלבנים ומצורפים רבים, הנה כל הנ"ל נראה בעליל, ואין נדרש לביאורים והתבוננות עמוקה.
ומי שאמר לעולמו די יאמר די לחילוף הסדרים (אשר "בבית המקדש" משורר רוצה להיות משוער ולהיפך (ערכין יא, ב), ומזה בא בהשתלשלות למטה מטה - אותו המצב בו אנו נמצאים כעת), ויביא לנו גואל צדק אשר תקופתו היא כולו חייב ר"ל כולו זכאי - בלי בלבולים.
בטח הוא וכל ב"ב שיחיו בסדר ובשלום. ותקותי אשר כבר התחיל להשתתף בהתועדות אנ"ש, וביום הבהיר הוא י"ט כסלו העבר בכלל זה.
בברכה לבשו"ט בהנ"ל
נתקבל הס' חידושי הרש"ש על הרמב"ם. ות"ח ת"ח. ולכאורה באם הי' נדפס באותיות מרובעות - הי' מתרבה מספר המשתמשים בו בדורנו דור יתום ז. מוסג"פ הוספה להגש"פ.
(אג"ק חי"ד, אג' ד'תתקח)
***
יהי רצון שילך הלוך וטוב
… ז"ע הגיעתני הידיעה ע"ד הנתוח ואשר הוטב מצבו, ויהי רצון שילך הלוך וטוב והרי זוהי ג"כ הוראת ימי חנוכה דאזלינן מני' שצריך להיות מוסיף והולך בעניני טהרה וקדושה, וגוף הישראלי הרי הוא כלשון רז"ל נכסיו של הקב"ה וקדוש הוא, ובגוף החומרי בחר בורא עולם מכל עם ולשון וקרבו ובחמלה גדולה ויתירה כמו שהאריך רבנו הזקן בספר תניא קדישא סוף פרק מ"ט, עיי"ש, ויהי רצון שיבשר טוב בהאמור וכן מהוספה בשיעורי תורה ומהם בשלשת השיעורים הידועים בחומש תהלים ותניא השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
בברכה לרפואה ולבשו"ט.
(אג"ק חי"ד, אג' ה'כב)
***
צדקה תמהר רפואת בנו
… מוסג"פ הקבלות על שילוחו מתאים להוראותיו, ויהי רצון אשר חפץ ה' בידו יצליח אשר מזמן לזמן יעלה במצות הצדקה מחיל אל חיל, צדקה כפשוטה בגשמיות [וצדקה ברוחניות ע"י השפעה בסביבתו לרומם גוי (עיין תו"א בתחלתו ובלקו"ת לג' פרשיות שם)]. וע"פ המבואר באגה"ק בכ"מ ימהר זה רפואת בנו... שליט"א רפואה בפועל למטה מעשרה טפחים וכמבואר באגה"ק שם סגולת הצדקה בזה, ויש לקשר הדברים עם המבואר בתניא פרק ל"ז (מ"ח ע"ב ואילך) במעלת הצדקה.
בברכה לבשו"ט בכל האמור.
(אג"ק חי"ד, אג' ה'נג)
***
צריך להשתמש בזריקות מבתי סממני רפואה הבדוקה ומנוסה
… מאשר הנני קבלת מכתבו מי"א שבט (והקודמו) וממהר הנני לענות עליו שלא בתור אפילו של מכתבים התכופים מפני ענין הזריקות לחיסון, אף שלפלא שאלתו בזה שהרי כמה מאה"ק כבר שאלוני ועניתי להם בחיוב כיון שכאן עושים זה רובם ככולם ובהצלחה, ומובן שבאם ישנם זריקות מתוצרת בתי סממני רפואה שונים צריך להשתמש בזו הבדוקה ומנוסה.
ת"ח על הבשו"ט מהטבת מצב בריאות הוו"ח אי"א מו"ה... ולפלא שבעצמו לא הודיע עד"ז, והרי זהו אחד האופנים בקיום מצות ואהבת לרעך כמוך ע"י שמשמחים לב איש הישראלי בבשורה טובה ובפרט זה שהודיע מקודם ע"ד המצב שלפני הטפול, וק"ל, וכנראה שפתגם רבנו הזקן אשר ואהבת לרעך כמוך היא כלי וגם חד עם ואהבת את ה' אלקיך, עדיין לא חדר לכל החוגים.
ומענין לענין באותו ענין, במ"ש אודות היחסים שבין... שגם זה הסתעפות משלילת הציווי ר"ל של ואהבת לרעך כמוך, ואין עדיין ביטוי חריף זה מספיק לחשיבות הענין ולהתוצאות שלו, וע"פ מה שכבר כתבתי כ"פ הבטחת הכתוב כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם אין הכתוב מחלק מי לראשונה משנה לבו, וכל הקודם זכה בכלל גדול בתורה כמאמר רבי עקיבא הידוע בזה, ובהעשות מרכבה לשני הואהבת שחד הוא ע"פ פתגם רבנו הזקן האמור, וכידוע שבעשות מצוה נעשה האדם מרכבה למצוה זו, וכמבואר בכ"מ ומהם בספר התניא, ואין להאריך בדבר הכי פשוט...
בברכה המצפה לבשו"ט.
(אג"ק חי"ד, אג' ה'קלא)
***
כשהרופא בחמימות ובלבביות - מחזק התקוה ומתווסף בהשפעה על החולה
[= מאשר הנני את קבלת מכתבו בו כותב אודות מצב הבריאות של מר … שי' ושמחתי לקרוא במכתבו ולהסיק מאופי כתיבתו שעושה בזה בחמימות ובלבביות. הגם שהדבר נדרש מכל רופא, אך בנוסף לכך שלמרבה הצער ישנם כאלה שאין להם אלא גישה רגילה, גם בין בעלי הגישה החמימה והלבבית קיימות דרגות רבות ושונות, וכאשר רואים תוספת בזה, מחזקת היא את התקוה שלאחר מכן יתוסף עוד ועוד, ועי"ז יתוסף גם בהשפעה על החולה.
בזה עצמו בטח ידוע לו שבינתיים היו שינויים במצב החולה שהודיעו לי אודותו, ובטח גם מסרו לו את תוכן המענה שלי שמתאים גם להצעתו, שיציית להוראות הרופאים. הנני מחכה לידיעות נוספות, והשם יתברך הרופא כל בשר ומפליא לעשות יעזור, שיהיו בשורות טובות.
בטח מיותר לעורר, שרוחניות וגשמיות קשורות אחת עם השני', וגם חכמת הרפואה מכירה בכך שבריאות הגוף קשורה בבריאות הנשמה, ולא רק עם הנשמה במובן הפשוט, אלא גם עם הנפש האלקית, ולכן הנני מקוה שתוך כדי ריפוי החולים שם הוא לב למצבם בנושא האחרון, ומשתדל לרפא גם את נשמתם, הנפש האלקית, ולא רק את הגוף ונפש הבהמית. ואף אם חולים אחדים לא מרגישים את נחיצות הדבר, ואפילו מתנגדים [לכך], הרי זה עצמו ההוכחה האמיתית שהם זקוקים במידה גדולה עוד יותר לרפואה בזה, ויהי רצון שגם בזה יצליח.
בכבוד ובברכה.
(אג"ק חי"ד, אג' ה'קס)
***
צריך להשתמש בזריקות מבתי סממני רפואה הבדוקה ומנוסה
[= מאשר הנני את קבלת מכתבו בו כותב אודות מצב הבריאות של מר … שי' ושמחתי לקרוא במכתבו ולהסיק מאופי כתיבתו שעושה בזה בחמימות ובלבביות. הגם שהדבר נדרש מכל רופא, אך בנוסף לכך שלמרבה הצער ישנם כאלה שאין להם אלא גישה רגילה, גם בין בעלי הגישה החמימה והלבבית קיימות דרגות רבות ושונות, וכאשר רואים תוספת בזה, מחזקת היא את התקוה שלאחר מכן יתוסף עוד ועוד, ועי"ז יתוסף גם בהשפעה על החולה.
בזה עצמו בטח ידוע לו שבינתיים היו שינויים במצב החולה שהודיעו לי אודותו, ובטח גם מסרו לו את תוכן המענה שלי שמתאים גם להצעתו, שיציית להוראות הרופאים. הנני מחכה לידיעות נוספות, והשם יתברך הרופא כל בשר ומפליא לעשות יעזור, שיהיו בשורות טובות.
בטח מיותר לעורר, שרוחניות וגשמיות קשורות אחת עם השני', וגם חכמת הרפואה מכירה בכך שבריאות הגוף קשורה בבריאות הנשמה, ולא רק עם הנשמה במובן הפשוט, אלא גם עם הנפש האלקית, ולכן הנני מקוה שתוך כדי ריפוי החולים שם הוא לב למצבם בנושא האחרון, ומשתדל לרפא גם את נשמתם, הנפש האלקית, ולא רק את הגוף ונפש הבהמית. ואף אם חולים אחדים לא מרגישים את נחיצות הדבר, ואפילו מתנגדים [לכך], הרי זה עצמו ההוכחה האמיתית שהם זקוקים במידה גדולה עוד יותר לרפואה בזה, ויהי רצון שגם בזה יצליח.
בכבוד ובברכה.
(אג"ק חי"ד, אג' ה'קס)
***
אחד הענינים שרואים עתה ברור יותר הוא הקישור ההדוק בין הגשם והרוחני
...וכבר כתבתי לאיזה מאנ"ש, אשר למרות שמחד גיסא גדול החשך מאשר לפנים בדורותינו אלה חשך כפול ומכופל, הרי לאידך גיסא בכמה ענינים רואים במוחש יותר ברור ובבהירות מאשר לפני זה [וכמ"ש על סוף ימי הגלות, יתבררו ויתלבנו ויצרפו וגו'], ואחד מהענינים שנראים עתה ברור יותר אפילו לאלו הרחוקים מתורה ומצות, הוא הקישור ההדוק שבין הגשם והרוחני, הפנימיות והחיצוניות, שדיעה זו הולכת ורווחת אפילו בין האינם יהודים, בחכמת הרפואה, בחכמת התכונה, בחכמת הפיזיקה וכו' ופשיטא בין בני ישראל (שעי"ז מובן עוד יותר ההכרח דהפצת המעינות נשמתא דאורייתא, וביחוד בין אלו העוסקים בגופא דאורייתא).
ובהנוגע לנידון דידן, הנה כל אלו שזכו וזוכים לקחת חלק בעניני תורה ומצוה ובפרט במוסד חינוך על טהרת הקדש וביחוד מוסד המייחד נשמתא דאורייתא וגופא דאורייתא, בריאות הגוף שלהם תלוי' בבריאות הנשמה שלהם שהיא בעיקרה תלוי' באותו הענין שהוא השער שלהם להעלות כל עניניהם מלמטה למעלה ולקבל כל ההשפעות שלהם מלמעלה למטה. ועד"ז הוא בהנוגע לכת"ר שמוכרח הדבר שיוסיף אומץ כו"כ בעבודתו בקדש בביסוס והתפתחות המוסד הק' בו זוכה לעבוד, ועי"ז יתוסף בבריאות הגוף גם כפשוטו. ויתוסף גם הצלחת הטפולים הרפואים שייעצו אותו, ומ"ש שציווהו לנוח, אפשר למנוחה בכמה אופנים, ובנדון זה צריכה המנוחה לא רק שלא תחליש בהעבודה בתו"א, אלא שעוד תוסיף בזה.
...ואחרון חביב - להודעתו מהכנס נכדו בקרוב לעול מצות, ואשר התחיל להניח תפילין חדש לפני זה, - יהי רצון שיקבל עליו עול תורה ועול מצות בשלימות, ויגדל להיות חסיד (בדוקא) ירא שמים ולמדן.
בברכה, ...
(אג"ק חי"ד, אג' ה'רמג)
***
לגבי פרנסה - מחפשים עתה בארץ ישראל לעזור בעניני רפואה
...במענה על מכתבה מיום 3/5.
כאשר תודיע שמה העברי בצירוף שם אמה, יזכירוה לברכה למילוי משאלות לבבם לטובה ובפרט בענין שידוך טוב ומתאים, ומענינים העיקרים בזה שימהרו ברכות בורא העולם ומנהיגו בהאמור, שתחליט בתוקף הכי גדול, אשר כשתמצא זיווגה המתאים ותנשא, תנהיג ביתה על יסודי התורה והמצוה כיאות לבנות יהודים אמיתיות, בשמירת חוקי ודיני טהרת המשפחה, כשרות, שמירת שבת וכו'. ורואים במוחש שכל זה תלוי ברצון האשה בעלת הבית, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, וכאשר השם יתברך הרואה ללבב יראה שהחליטה בזה על מנת לקיים כן בפועל. תתקרב על ידי זה ברכתו ברכת השי"ת שתמצא זיווגה בקרוב ממש.
במה שכותבת אודות עניני פרנסה, לפלא קצת, כיון שלפי המצב בארץ ישראל עתה, מחפשים אחרי אלו שיכולים לעזור בעניני רפואה בבתי חולים ובבתי הבראה וכיוצא בזה.
ובמה שכותבת שצריך לדבר בעברית, בטח למדה השפה קצת והשאר הרי אפשר ללמוד גם במשך עבודתה, ואפשר שאינה מחפשת משרה במרץ הדרוש, ויהי רצון שגם בעניני פרנסה תצליח ותבשר טוב.
בברכה, ...
(אג"ק חי"ד, אג' ה'רנט)
***
כשהאמונה מביאה רפואה - מלכתחילה לא חולים
… לקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמיתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח - מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב.
ועבודת השם הרי היא במשך כל היום והלילה כולו ובכל עניני האדם, וכמו שכתבו בכל דרכיך דעהו, וביאר זה הרמב"ם בארוכה (הלכות דיעות סוף פרק ג') והובא להלכה בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א. עיין שם.
ויהי רצון שימשיכו מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה.
מתאים ללשון הזהר הידוע, אשר מצה היא מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא, בקשתי אשר ישלחו בעוד מועד מכאן מצה שמורה באופן אשר יהי' לכל הפחות שני זיתים לכל אחד ואחד מקהלתם הקדושה.
ויהי רצון שיקויים בזה פתגם רבנו הזקן בעל השולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה - והתניא - פוסק בנסתר דתורה - ששמענוהו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, אדמו"ר הזקן אמר: מיכלא דמהימנותא - לילה הראשון, מיכלא דאסוותא - לילה השני. אז די רפואה בריינגט די אמונה, וואס ער זאגט א דאנק דיר ג-ט פאר מיין רפואה, איז ער דאך געווען קראנק, אבער אז די אמונה ברינגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראנק.
בברכה לחג הפסח כשר ושמח.
(אג"ק חט"ו, אג' ה'שמו)
***
חכמת היד
… במענה על מכתבו מח' ניסן, בו שואל אם האמת כדברי האומר בענין זיווגים שצריך להתאים וכו' וכן בהנוגע למה שאומרים אודות חכמת היד שרטוטי היד, ואם כל הנ"ל סותר להציווי תמים תהיה עם ה' אלקיך.
התאמת הזיווגים וחכמת היד, מדובר אודותם בספרי קבלה ופנימיות התורה, ולאיזה מהן מצוין בשולי הגליון*, ומזה מובן שאין זה היפך הציווי דתמים תהיה עם ה' אלקיך, ועל דרך עניני שמירת הגוף והנפש, עניני רפואה וסגולות בדוקות וכיו"ב, ויעוין גם כן בשולחן ערוך יורה דיעה סי' קע"ט כמה פרטים בהנ"ל.
אבל במה דברים אמורים כשיודעים הענינים הנ"ל על בורים, שרשי הנשמות שרטוטי היד וכו' אבל מי שאין לו בזה ידיעה ברורה, [שבדורנו זה יכולה להיות רק על ידי קבלה מפי רב ולא מדעת עצמו], כמובן גם על זה נאמר רבים חללים הפילה, מי שלא הגיע להוראה ומורה, ותמה אני אם יש בדורנו זה מי שיאמר ויפרסם שבקי הוא בענינים אלו**.
תקותי שקובע הוא עתים בלימוד תורת החסידות פנימיות התורה, וכלך מעניני קבלה מעשית ואביזרייהו, וכמפורסם האזהרה שבזה בכמה ספרים הקדושים.
(אג"ק חט"ו, אג' ה'שפג)
***
אף שלפעמים עולה מחשבה שמבזבזים זמן על עניני רפואה ומנוחה - אבל בהתבוננות קלה מובן שאין זה בזבוז
… נמסרה לי הידיעה אודות מצב בריאותו, ותקותי שמיו ליום רואים הטבה בזה, ובודאי לדכוותי' למותר להדגיש ציווי תורתנו הק' תורת חים שהיא הנותנת רשות לרופא לרפאות, שמזה מובן שצריך למלאות הוראת הרופא, ואף שלפעמים עולה מחשבה שמבזבזים זמן על עניני רפואה ומנוחה שכיו"ב, אבל אפילו בהתבוננות קלה מובן ע"פ מאמר רז"ל האמור שאין זה בזבוז אלא אדרבה, כי על ידי שעה קלה ש(לעיני בשר) מבזבז, נשכרים כמה זמן לאחר זה, שיכול לנצל בשמחה ובטוב לבב לעבוד את השי"ת בכל דרכיך דעהו.
בברכה לרפואה קרובה ולבשו"ט בכל האמור.
(אג"ק חט"ו, אג' ה'שצג)
***
שמירת טהרת המשפחה כסגולה נוספת לבריאות
[= במענה על מכתבו מר"ח אייר עם המצורף בו.
על פי בקשתו יזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע את מרת … שתליט"א לרפואה קרובה ולזחו"ק.
ובטח ימצא את המילים המתאימות להסביר לה, וגם לבעלה שי', את הנחיצות המוחלטת, מצד הדבר עצמו, לשמור את חוקי ודיני טהרת המשפחה כהוראות תורתנו הק' וכל מצוות התורה, ובפרט במצב בו היא נמצאת, יש בזה סגולה נוספת, להמצטרך לה בשעה זו.
בוודאי מיותר לתת לו את המילים כיצד להסביר להם את זה, לאחר שנתבאר בזה רבות במקומות רבים. אך ברצוני להוסיף רק נקודה, אף שזהו פסוק מפורש, האדם יראה לעינים, ולכן אם ישנו ספק אצלו גופא אודות השפעת הדברים, הרי זה מהדברים שרק הקב"ה בעצמו יודע בדיוק, שהרי הוא זה הרואה ללבב, ובוודאי יודע את מאמר רז"ל שגם כאשר אני ישנה בגלותא, גלות חיצוני או גם גלות פנימי, הרי גם אז, לבי ער להקב"ה לתורתו ולמצוותיו, יש למצוא את המילים המתאימות ולומר להם בלבביות, ודברים היוצאין מן הלב כו'. וכיון שזה נאמר על כל בני ישראל, הרי זה רוב וחזקה וכו'.
בברכה לבשו"ט.]
(אג"ק חט"ו, אג' ה'תכח)
***
טיפולים בתרופות חדשות
… במענה על מכתבו [מ]יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
בעת רצון יזכירו את מרת... שתליט"א על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
ובטח נמצאת בטפול רופא מומחה, וצריך להתענין אם משתמשים בסממני רפואה ואופני טפול שנתחדשו בכגון דא בזמן האחרון ומצליחים בהם הרופאים בארצוה"ב, ובטח ידועות גם להרופאים שבמדינתם.
ומהנכון בהזדמנות זו שיבדקו את התפילין של הבעל שי' וכן את המזוזות בדירתם, ושזוגתו תפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב.
וכיון שכל דבר הוא בהשגחה פרטית, ובעלה של הנ"ל בקשו שיכתוב אלי, אף, שלא רופא ולא בן רופא אנכי, בודאי הכוונה בזה שיוסיף הנ"ל ע"י פניתו לכאן בעניני חסידות חב"ד, ואם על כל חוקי התורה נאמר גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, מכש"כ בהנוגע לתורת החסידות שמדגישה את ההכרח של בכן מכל ענין שבה, שבנדון דידן, ז.א. לא לבד שיוסיף בשיעורי לימוד תורת החסידות אלא גם הוספה בהליכה בהדרכותי' ומנהגי'.
ובטח ימצא אותיות המתאימות להסביר את כל הנ"ל ויבשר טוב בכל האמור.
בברכה לבשו"ט.
(אג"ק חט"ו, אג' ה'תלא)
***
להשתמט מבדיקה שאין בה תועלת
[= בנוגע לבדיקת הרופא, בכלל כל ענין הבדיקה הוא רק ליתר שאת, ולכן יש להשתמט מבדיקה פנימית עד כמה שאפשר, וכמדומה ברור, שמלבד תוספת בידיעת הרופא, אין בכך כל תועלת אחרת, ולכן בעדינות, כדי לא לפגוע ברגשות של הרופא, יש להשתמט מזה, והתקוה שהד"ר לא יתעקש על כך, בראותו שלא מרוצים מזה, ובידעו בעצמו עד כמה זה לא הכרחי מבחינה מעשית.
בנוגע להנקת הילד בעצמה, זהו דבר נכון במאוד מאוד, ובפרט שבשנים האחרונות, גם רופאים אמריקאים התחילו לדבר ולהדפיס עד כמה זה טוב הן עבור האם והן עבור הילד. ומה שכותבת שהיא רגישה, בזה כלל אין מה לדאוג. זה דבר נורמלי וכך זה צריך להיות, וכמה שכתוב עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו וגו'. והשם יתברך יעזור שהלידה תהי' באופן קל ובשעה טובה ומוצלחת ולד שם ובריא ולגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.
בברכה לבשו"ט …]
(אג"ק חט"ו, אג' ה'תעח)
***
בטוח שרבותינו מעוררים רחמים רבים על כל אחד מהתלמידים במה שנחוץ וברפט בבריאות בגשמיות ובריאות ברוחניות
[= קבלתי פ"ש אודותו ע"י הוו"ח אי"א נו"נ תלמיד תומכי תמימים חנוך הענדיל שי' ליברמן וגם ע"י הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מו"ה אברהם דוב שי' קרמר, שגם סיפרו אודות מצב בריאותו.
ובעת רצון אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להטבת הבריאות, ובפרט שזכה ללמוד בישיבה תומכי תמימים, שכן שום דבר הרי לא הולך לאיבוד אפילו בענינים גשמים ועל אחת כמה וכמה ענינים רוחנים, וביחוד שרבותינו נשיאנו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע השקיעו כל כך הרבה כוחות בישיבה.
הרי בטוח שגם עתה הם מעוררים רחמים רבים על כל אחד מהתלמידים במה שנחוץ להם, ובפרטי בבריאות בגשמיות ובבריאות ברוחניות, כידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה, שרמ"ח אברי האדם הם כנגד רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה הגידים הם כנגד שס"ה מצוות לא תעשה, ובהיותו רופא בעצמו, בטח מיותר להדגיש, שגם אם אבר הוא לפעמים לא כראוי, אין להתייעף מלרפא אותו, על אחת כמה וכמה שכן הוא ברוחניות, ובהוספה, כפי שאדמו"ר הזקן כותב, שישנם דברים לא בריאים בגשמיות שרפואה לא מועלת להם, אבל ברוחניות אין דבר שרפואת הנפש לא תוכל לרפא אותו, עד שהתיקון יכול להיות באופן כזה, כאילו מעולם לא הי' מיחוש (חלישות), ואין לך דבר העומד בפני הרצון ואין לך דבר העומד בפני התשובה.
בטוחני שמיותר להאריך בהאמור לעיל, ורק להוסיף נקודה שבטח גם זה ידוע לו, וזוהי ההדגשה של תורת החסידות מהבעל שם טוב ורבותינו הקדושים דחב"ד שבכל עניני האדם צריך להיות עבדו את ה' בשמחה, וכשנמצאים בשמחה [מכך] שהשם יתברך נותן את האפשרות לעבדו, רואים הצלחה בכל הענינים הן בגשמיות והן ברוחניות.
בציפי' לבשורות טובות בכל האמור לעיל, ובאיחולים לקראת חג השבועות, בתוך כלל ישראל, לקבל את התורה כנוסח וברכת חמי כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
בברכה לרפואה.]
(אג"ק חט"ו, אג' ה'תפא)
***
הלימוד מאחד המתחיל ללמוד רפואה
במענה למכתבו מיום ה' שמסיים בשתים עשרה שאלות וכותב שיש עוד לשאול, אבל אין לדבר סוף.
הנה לבד זאת שלא במכתב יכולים לענות על שתים עשרה שאלות כאלו, העיקר שכאשר ישיבו על אלו השתים עשרה, הנה היצר יציג אחרות במקומן ועוד גדולות במספרן מן הסתם.
והעיקר שלבחור כגילך אין זה ענין לחפש שאלות ולחשוב שזה שלא קבלת ע"ע תשובה על כל השאלות, זוהי הסיבה מה שחסר בהתמדה ושקידה. ענינו של בן ישיבה בכלל - הוא ללמוד תורה ולחפוץ להבין מה שכתוב בה, וכלל וכלל לא לחתור (גריבלען) אפשר יכולים לחדש קושיא שאחרים לא עמדו על זה, ולחקור מי יוכל לתרצה.
ולדוגמא כמו אחד שמתחיל להתלמד חכמת הרפואה להבדיל, ולמחרת אחר ההתחלה, יודיע למוריו שמוכרחים לתרץ לו מדוע כאשר מרפאים ענין זה וזה נותנים כדורים מרים, אפשר יכולים להיות הכדורים מתוקים, מדוע צריכים לנתוח, ירפאו בלי ניתוח וכו' וכיו"ב, ומבלי הבט על זה שכותב הנך שכבר שתי שנים שלומד אתה בישיבה, הנה לגבי העומק שישנו בתורתנו הק' - הנה זה אפשר רחוק יותר מאשר הידיעה של המתחיל ללמוד חכמת הרפואה יום הראשון, לגבי ידיעת רופא שגמר.
מובן שאין כוונתי בזה לאמר, שלא צריכים להבין מה שכתוב בתורה, ואדרבה זהו חיוב ללמוד תורה באופן ובדוקא להבינה, אבל מוכרח להיות הקדמת נעשה לנשמע, ענין של קבלת עול, שאז אין מניחים עצמו לבלבול מהיצר מללמוד תורה בהתמדה ושקידה, ואז אפילו אם ישנה איזה קושיא, אין פועל זה על ההתמדה והשקידה, ובפרט כאשר תעבור עוד הפעם על השתים עשרה קושיות, הנה כמו שכותב אתה בעצמך בתחלת מכתבך, זה דברים שבודאי גדולי ישראל עמדו על זה, ויודעים אנו שלמדו תורה בהתמדה ושקידה וקיימו מצות בהידור הכי גדול, שמזה מובן א) שישנו תירוץ משביע רצון, ב) ואם יש פרט שלא מובן כולו, בשכל, אין זה נוגע לגמרי לההנהגה כמו שיהודי צריך להתנהג ע"פ התורה, כי מהו הפלא שאדם לא מבין מה שהקב"ה מבין כביכול, אדרבה הפלא הוא בנהפוך, שיש ענינים מחכמתו ורצונו של הקב"ה שהיא התורה, שאדם שהוא בעל גבול מבינו בשכלו הגבולי.
ויהי רצון שתעזוב דרך החתירה (גריבלען זיך) ולחפש קושיות, שזה לגמרי לא מענינך, ותתן עצמך לקיים מאמר המשנה אני נבראתי לשמש את קוני, ובפרט כאשר מתקרבים אנו לזמן מתן תורתנו שכנ"ל קבלוה ע"י הקדמת נעשה לנשמע וכמרז"ל שכן דוקא צריך להיות שאז תומת ישרים תנחם, ובאם אחרת ח"ו וכו' (עיין מסכת שבת פ"ח סע"א)
בברכה לבשו"ט,
(אג"ק חט"ו, אג' ה'תפו)
***
אף שקשה לימוד כשהגוף כואב, יש להשתדל עכ"פ בלימוד למיגרס, ולכל הפחות חת"ת
במענה על מכתבו מכ"ה אייר עם המוסגר בו.
בטח ימצא אותיות להסביר ל... שמה שענהו שעתה אינו שייך ללימוד מפני שיש לו כאב, הרי זה בדוגמת חולה האומר שאין לו לקחת סממני רפואה כיון שחולה הוא, והרי הודיעו חז"ל אשר התורה מביאה רפואה לעולם וחש בראשו בגופו יעסוק בתורה, ואף שמובן שקשה הלימוד לעיונא בשעה שהגוף כואב, בכל זה יש להשתדל גם בזה ופשיטא עכ"פ בהלימוד למיגרס, ולכה"פ שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים, ויהי רצון שיבשר טוב שדבריו יצאו מן הלב ונכנסו ללבו של הנ"ל ואשר הביאו לפועל ממש.
ובקרוב ממש יבשר טוב גם בענינו הפרטי, שהרי עשה כבר אחיזה בטבע ומבקר אצל רופא. ומה שהנ"ל אומר שצריך זמן רב, בודאי שאין זה כן וכידוע דיוק מרז"ל התורה נתנה רשות לרופא לרפאות אבל לא לדחות ח"ו הרפואה לזמן, ואצפה לבשו"ט בכל הנ"ל.
בברכה בנוסח הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולהצל' שניהם גם בענין הקעמפ יומי.
(אג"ק חט"ו, אג' ה'תפז)
***
התורה נתנה לרופא רשות לרפאות ולא ח"ו לפעול נמיכת רוח, כנגד השכל הבריא להגיד עתידות
… במענה על מכתבו מערב חג השבועות זמן מתן תורתנו, בו כותב ממה ששמע מהרופא והרושם שפעל עליו ועל זוגתו תחי'.
ולפלא שכנראה נשמט מזכרונו פתגם אדמו"ר הצמח צדק בדיוק מאמר רז"ל התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ודייק לרפאות יש לו רשות, ולא ח"ו לפעול נמיכת רוח וכו' ובפרט שבתקופתנו זו שבכל יום מתחדשים טפולים חדשים בעניני רפואה, מוצאים סממני רפואה חדשים וכו', כנגד השכל הבריא הוא להגיד עתידות בדוגמת אלו שכותב, והלואי יהיו חזקים בבטחונם בבורא עולם ומנהיגו המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית, שבעתיד הקרוב יווכחו במוחש ששקר דברי הנ"ל, אף שמובן שצריכים לעשות איזה אחיזה בדרך הטבע וראה ג"כ קונטרס ומעין מאמר כ"ה בזה, ולכן יש להתענין גם בדיעטא צמחונית.
נהניתי במאד מזה שזוגתו תחי' דרשה לפני הנשים והשפיע זה גם על בריאותה כפשוטה, והרי גם זה ראי' היפך מדברי הרופא הנ"ל, והרי ישראל הם גוי אחד בארץ והטבה ברוחניות מוכרחה שתביא הטבה גם בגשמיות.
בברכה לו ולכל ב"ב שי' לעבוד את השי"ת בכל דרכיך ובשמחה ובטוב לבב.
(אג"ק חט"ו, אג' ה'תצט)