עצות והדרכות

… במענה על מכתבו מי"ז אייר והקודם לו, הנה מ"ש אודות גיסתו אחות אשתו - תחינה - והשידוך שלה עם האברך... הנה גם בעצמו מונה וסופר כל המעלות שבדבר ואעפ"כ נראית דאגה מבין השיטים ממה שלפי דעתו אין להם האמצעים הדרושים לשכור דירה כו' וכו' ויתאר הענין לעצמו אשר אמרז"ל שקשה לזווגם כקרי"ס ובכ"ז מצא את שידוכה המתאים בשבילה הן בגשמיות והן ברוחניות ואם נס כזה נעשה הרי דואג הוא מה יהי' עם מטבח רהיטים וכו'?! בה בשעה שבתור קרובה צריך הי' להודות ולהלל להשי"ת שהמציא לה אברך ירא אלקים לומד תורה כו' (וכמו שכותב במכתבו) ושלמרות שאיננו בעל הון נתנה הסכמתה על זה בלבב שלם, והלואי שמכאן ולהבא יודיע אך טובות כיוצא בזה.

בנוגע לענינו ולהסתדרותו הפרטית. הנה מכבר מלתי אמורה על יסוד הידוע מרבותנו הק' מתחיל מבעש"ט והנשיאים אחריו עד ועד בכלל כ"ק מו"ח

אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שמרה שחורה ועצבות צריך לגרשם כלה ממחנה ישראל יהי' מה שיהי' ואיננה מביאה תועלת ואדרבה הרי היא סיבה ומקום לכל עניני הירוס, וה"ה בענינו שחבל על מחשבותיו ממין זה וימסור עצמו לעבודה בחינוך הכשר למרות הטענות השונות שמציע שלא להתעסק בזה ואז הרי סו"ס ימצא סיפוק נפשי ויווכח אשר לא הי' יסוד לפקפוקים וספיקות והשי"ת יצליחו שיהי' זה בהקדם.

בברכת הצלחה בכל הנ"ל המחכה לבשו"ט בהנ"ל וכן בהנוגע לבריאות בנם שי'. ...

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תשכג)

***

צריכים להיות בשמחה שהדאגות פחתו בבריאות ועלו קצת בפרנסה

… מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ה אייר, ות"ח על הבשו"ט אשר בו מהטבת מצב בריאות אלו ששאלתי אודותם.

ב) מ"ש ע"ד נפילת הרוח של... הנה הזכות והחובה מוטלת על זקני אנ"ש לעודד את רוחם, ואדרבה לעודדם אשר כיון שמייסר אותם השי"ת בדאגות של פרנסה ותמורת זה הנה הולך מצב בריאות... הלוך וטוב ובטח גם בענין הפרנסה הנה יש בזה דאגה יותר מאשר הענין דורש ומחייב, הנה עליהם להיות בשמחה מתמורה וחילוף זה, ושמחה פורץ גדר אשר יבטלו ג"כ הדאגות מעליהם ויזכו לפרנסה בהרחבה, נוסף על בריאות הנכונה...

ובודאי ימצאו אותיות המתאימות וזמן המתאים לעידוד זה. ...

(אג"ק ח"ו, אג' א'תריח)

***

התורה והמצוה הן הצינורות והכלים לברכות השי"ת

… במענה על מכתבו מג' אדר שני, בו כותב שיש לו דאגה הרבה מאשתו וב"ב שיחיו וכן דאגת הפרנסה ובמילא אין לו מנוחה ללימוד בתורת ה'.

והנה לפלא שאין מזכיר דבר על דבר הצנורות והכלים לקבלת ברכות השי"ת בכל הנ"ל שהן התורה והמצוה. וכבר ידוע פתגם רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) ובעל השולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) שענה לאחד על התאוננות מעין הנ"ל, "אתה דואג בכל מה שאתה צריך ולא על מה שצריכים אותך", ומובא במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שנדפס בקונטרס נז. ומבואר שם ג"כ שכשמשתדלים באותם הענינים שהם תכלית בריאת האדם עלי אדמות, וכמרז"ל בסוף קדושין אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני, הרי ממלא השי"ת באותם הענינים שהאדם צריך אליהם.

בודאי ידוע לו משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והם א) אמירת שיעור תהלים - כפי שנחלק לימי החדש - בכל יום אחר תפלת שחרית, ב) לימוד פרשה חומש עם פירוש רש"י (ביום א' מהתחלת הסדרה עד פרשת שני ביום ב' מפרשת שני עד שלישי וכו'), ג) לימוד שיעור תניא בכל יום כפי שנחלק התניא לימות השנה.

בודאי בהזדמנות הבאה יודיע ע"ד כל הנ"ל. וכבקשתו אזכיר את כולם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר להמצטרך להם בגשמיות וברוחניות.

בברכה שיבשר טוב בכל הנ"ל ולפסח כשר ושמח. ...

(אג"ק ח"ח, אג' ב'תקמז)

***

אמונה בפרנסה, בלא דאגה, אבל שיהיה מעשה בפועל והשם יצליחו

… בודאי עוסק בעניני פרנסתו ככל הצריך כי הרי לפרנס את ב"ב וגם את עצמו זוהי מצות הבורא ית' ובמילא צריך לעשות בזה באמונה, ניט נאר פון יוצא וועגען אליין, ועאכו"כ לא לחפוץ לרמות את הציווי וברכך ה"א בכל אשר תעשה ומובן שצריך להיות זה בלא דאגה ובהלא השתקע בזה אבל לאידך גיסא שלא חסר המעשה בפועל והשי"ת יצליחו. ...

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תשמו)

***

אין מה לדאוג על מחר

[= במענה על מכתבכם מיו"ד מנ"א, מפליא אותי עליכם שאתם כותבים שההבדל בין פעם להיום הוא חוץ מדרך הטבע ועל פי סגנון המכתב אתם לא מתכוונים בצד הטוב.]

[= לפי דעתי, אם תיזכרו בהנוגע לבריאות ותשימו לב למה שאשתך תחי' מצפה בשעה טובה ומוצלחת, אזי דבר ברור שזה חוץ מדרך הטבע ת"ל אבל בצד הטוב.]

[= וזה שלזמן קצר הסכומים שמונחים בבנק מתקטנים, זהו לא חסרון בענינים בפועל, ??ובוודאי לא?? בעניני בני חיי ומזוני.]

[= וידוע מאמר רז"ל (סוטה מח:), שזה שיש לו הוצאה של היום ודואג עבור מחר הרי זה מקטני אמונה, אזי ב"ה כשדואגים במזומן לא רק עבור היום אלא גם על כל החודש, ושלא נדבר על כמה שנים, אלא שדואגים מה יהיה בעוד הרבה שנים, ושוכחים בעשת מעשה - שאין לזה ערך ושזהו לא מסוג של הטבת מצב הבריאות ומילוי משאלות לבבם לטוב, שזה לגמרי העלם והסתר נורא.]

[= מובן מאליו שאני לא מתכוון כאן בענין של הטפת מוסר, אלא שחבל וצער שיש לו עם מה להיות בשמחה לא רק בענינים רוחניים אלא אפילו בענינים גשמיים, זאת אומרת שהשמחה היא אז לא רק מהנשמה אלא גם מהגוף, הן מהנפש האלוקית והן מהנפש הבהמית - ותמורת זה [הוא] דואג ומצטער מה יעשה הזן ומפרנס לכל בחסד וברחמים בעוד כמה שנים בהנוגע לפרנסתו ופרנסת בני ביתו.]

[= היות ונמצאים כבר בימים שמחים, ולפי לשון הזהר (יתרו עח, ע"ב) שמעשירי האב עשו אתאבד ולא אשתכח, כך גם יאבדו ולא יימצאו כל ההעלמות ופתויים שבאים מצד עשו, שאז יקויים בכל לבבך, בלבב שלם, עם שתי ב', עבדו את ה' בשמחה.]

בברכה.

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתסד)

***

בשביל זה היו כל המס"נ והנסים, בשביל הדאגה להשיג פרנסה?

… נבהלתי שאין מזכיר אף מלה אחת אודות ימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז, שבודאי התועדו ובשעת מעשה עכ"פ התעוררו ובמילא הרי יש מה להמשיך על כל ימות השנה, והאומנם בשביל זה היתה כל המס"נ במדינתו לפנים, והנסים גלוים שהיו עד שבאו למקום עתה, בשביל שיהיו מושקעים בהדאגה איך להשיג הנצרך לפרנסתו ופרנסת ב"ב באופן שלא ישאר מקום בראש לרושם מחגיגת ימי גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר וגאולתנו ופדות נפשנו לאחר שעברו מ"ח שעות... ...

(אג"ק חי"א, אג' ג'תרמח)

***

סגולה להטבת פרנסה ובריאות

… מאשר הנני קבלת מכתבו מז' ניסן, ומובן אשר מה שכתבתי במכתבי הקודם שנכון להשתמט מבדיקת פנים, הנה זהו רק בימי עיבור ואינו שייך לפניו ולאחרי ההולדה.

במה שכותב שאינו יכול לקחת עוד עבודה בכרם חב"ד מפני מצב הפרנסה, הנה כבר כתבתי לכמה אנשים מאנ"ש שהעבודה בכפר חב"ד הוא לא שעושים הם טובה לכ"ק נשיאנו הק', אלא בעיקר הוא שעושים טובה לעצמם, ולא רק בעניני עולם הבא אלא גם בעניני עולם הזה בבריאות ובפרנסה, ובמילא אם נמצאים במצב שהבריאות או הפרנסה אינם כדבעי ח"ו, אחת הסגולות להטבתם הוא הוספה בעבות כרם חב"ד, ולא לאמר שלאחר שתכיר הנה"ב התועלת, אזי יקחו התרופה להמצב ופשוט, והוא ע"ד מאמר רז"ל מלח ממון חסר, ויה"ר מהשי"ת שיוקלטו דברי הנ"ל אצלו ע"מ לעשות, ויהי' טופח ע"מ להטפיח גם בחבריו בזה.

בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל ולפרנסה.

(אג"ק חי"א, אג' ג'תקנז)

***

פליאה הדאגה לפרנסה אחרי שראה נסים שהזן ומפרנס למליונים יפרנס גם אותו

… כן באתי להעיר אודות הרושם הכללי של מכתבו, שכנראה עוד הפעם נמצא הוא במצב רוח של דאגה, ובאמצע היא הדאגה פן יחסר לחמו ח"ו, ומובן שפליאה גדולה ביותר עליו בזה, כי הרי די ומספיק המובא בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט בהנוגע למדת הבטחון כו' וכו' (שכמובן אין זה סתירה בהשתדלות בעשיית כלים לפרנסה וכמ"ש וברכך ה"א בכל אשר תעשה, אבל העשי' צריכה להיות כלשון הכתוב יגיע כפיך כי תאכל ולא יגיעת המוח והראש והלב), ובפרט בדכוותי' שראה ניסים בעיני בשר עמו בפרט, הנה לפתע פתאום דואג אם הזן ומפרנס לכל שהוא לפי ערך אלף ושמונה מאות מליון אנשים, יפרנסו גם הוא ובני ביתו שיחיו בכשרות ובהרחבה וחבל על הזמן להאריך בדבר הפשוט, ויה"ר שיראה את המצב כמו שהוא, ובמילא יוסיף עוד יותר בחיזוק היהדות והפצתה בכל הסביבה, והשי"ת יוסיף במדתו של הקב"ה שהיא כמה פעמים ככה בהנוגע לשלום מנוחת הנפש ופרנסה ונחת חסידותי מכל ילדיהם ביחד עם זוגתו שיחיו.

המחכה לבשו"ט.

(אג"ק חי"ב, אג' ד'ט)

***

פרנסה במנוחה

[= הגיעה אלי בקשת ברכה עבורו למנוחת הנפש ופרנסה במנוחה.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, לאמור לעיל.

וכיון שכדי לקבל את הברכות מהשם יתברך יש לעשות כלים טובים כדי לקבל את הברכות, מהנכון לבדוק תיכף את התפילין שלו, כדי שיהיו כשרות כדין, ובכל יום חול לפני הנחת תפילין להטיל שניים-שלושה סנט בקופת צדקה, ולאחר חליצת התפילין לומר לכל הפחות פרק תהלים אחד, וכשמניחים תפילין, הצריכות להיות על הראש ועל היד כנגד הלב, יש לזה השפעה טובה על השכל ועל הרגש של המבצע והם מביאים רגיעה ברגשות ותוספת בהירות בשעל ובמחשבות, ובדרך ממילא, ישתפר המצב וילך מטוב ליותר טוב.

מבוסס על יסוד פתגם הבעל שם טוב ששמענו פעמים רבות מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שמכל דבר אפשר ללמוד מוסר איך להתנהג בחיים, ובפרט מענין שנפגשים בו יום יום.

גם בעיסוקו … הרי הוא בשעונים, יש ללמוד, השימוש והניצול של שעונים הוא שבאמצעותם אדם יכול לסדר את מהלך חייו שיהי' בסדר ותכנית כפי שהוא קבע מראש, שכן כך יגיע אל המטרה והתכלית שאליהם הוא שואף.

מנוע השעון מופעל ע"י כך שגלגל אחד נוגע ומניע את הגלגל השני, וכך זה הולך מאחד לשני עד שמגיע לגלגל שעליו מורכבים המחוגים\ המציינים את הדקות והם מניעים גלגל אחר המורה את השעות, שעל פיהם האדם עושה את מעשיו כפי שתכנן מראש, שבעצם אין לקפיץ המניע את הגלגל הראשון כל דמיון ושייכות והתייחסות מצד עצמו עם האדם ועבודתו, שהוא צריך [לעשות] ועושה בשעה המתאימה על פי מחוגי השעון, אין זה אלא שבאמצעות השעון, שע"י הסדקים והחריטות שישנם בגלגלים מניעים הם זה את זה, ומגיעים בסופו של דבר להנעת המחוגים, מושפעות עבודת האדם ותכניותיו.

והאמור לעיל מסיר את השאלה והקושיא: איזה קשר יש להנחת תפילין, שהן רק פיסות קלף שעליהן כתובות אותיות מסויימות ומונחות בקופסאות המעוצבות בצורה מסויימת, לרגש ושכל האדם, כאשר מניחים אותם, ובכל זאת יודעים ורואים שזה משפיע על האדם ועל מעשיו, והנמשל מובן.

בברכה לבשו"ט בכל האמור לעיל.]

(אג"ק חי"ב, אג' ד'כג)

***

פשיטת רגל

… במענה למכתבו, בו כותב ראשי פרקים מאשר עבר עליו ובעיקר לאחרונה מפשיטת הרגל של אחת הפירמעס וכו'

והנה פשוט אשר אין כל מקום ליאוש ח"ו ובפרט לאנשי דורנו זה אשר נשארנו כאודים מוצלים מאש ע"י נסי השי"ת בגלוי ממש, שעי"ז נתחזקה בשכלו של כל אחד יותר וביותר האמת המוחלטות אשר ממנו - השי"ת - לא יבצר כל דבר, אלא שרצה בורא העולם שיעשו כלים בדרך הטבע, ואז שולח ברכתו והצלחתו גם למעלה מדרך הטבע, וכמה שכתוב וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה, אשר עפי"ז עצתי שישתדל בעניני מסחר או משרה דוקא באם תהי' בסוג שיכול לנצל כשרונותיו או ידיעותיו, ויעשה זה מתוך חוזק הבטחון,

וכיון שעפ"י הנ"ל אין זה אלא כלי מובן שעליו להוסיף בעניני תורה ומצות, ויוסיף השי"ת נותן התורה והמצוה בברכותיו בהמצטרך לו, ובזה גם החלטתו להפריש יותר מעט ממעשר מהרוחים שלו לצדקה, ומה טוב שיתן מיד איזה סכום ע"ח הרווחים שימציא לו השי"ת בקרוב והרי זה משמש הוכחה על בטחונו בהזן ומפרנס לכל.

ע"פ המבואר בכ"מ, מזמנים המסוגלים לנתינת צדקה הוא בכל יום חול לפני תפלת הבקר.

בטח יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכה" ...

(אג"ק חט"ז, אג' ה'תתטו)

***

אין מקום לדאגה זמן רב מראש, הקב"ה עצם הטוב

… במענה למכתבו מיום /10;8amp&, בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו ואשר נמצא עתה בשנה בה צריך לסיים לימודו מקצוע מהנדס, ואינו יודע באיזה מדינה יסתדר, לאחרי גמר הלימודים, וכן אשר מדאיג אותו, מה שאמו תחי' נמצאת לעת עתה במצרים ועליו להתבונן גם על דבר הסתדרותה היא ופרנסתה בבוא הזמן לזה.

ובודאי, מתאים לתוכן מכתבו, למותר האריכות ביסוד אמונתנו, אשר בורא העולם הוא מנהיג העולם בהווה ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, והוא יתברך עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב, ובלבד שיתנהג מתאים להוראות תורתנו תורת חיים, שהנהגה כזו היא הצנור והכלי לקבלת ברכות השם יתברך, וכיון שעוד כמה וכמה חדשים עד לגמר לימודו, שאז יהי' עליו להחליט מקום הסתדרותו וכו', מובן שההתעסקות בזה צריכה להיות רק חדשים אחדים קודם הגמר, ולא כעשרה חדשים לפני זה, והדאגה בטח מבלבלת ללימוד ולכל הענינים, וכעבור איזה חדשים, נכון שיתכתב עם ידידיו בהמדינות אודותן כותב, וכן לברר המצב במדינת צרפת בה נמצא עתה, ובודאי שאז, ז.א. שלאחרי איזה חדשים, יעלה בידו לברר יותר מאשר עתה, ובהתאם להבירור יחליט להסתדר במדינה זו או אחרת.

ועל דרך האמור הוא גם בהנוגע לענין השידוך אודותו מזכיר, שהרי נאמר, ומה' אשה משכלת, ולכן אין מקום לדאגה, כי אם התענינות בבירור הפרטים כשיבוא הזמן לחשוב על דבר שידוך בפועל ואז כמובן צריך לברר על דבר השקפת עולמה שלה של זו שכותב או כיוצא בה, האם מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים, שהרי רק אז - איש ואשה השכינה ביניהם, כשחייהם מיוסדים על יסודי התורה והמצוה וק"ל ואין להתרשם ממה שיש חילוק בתכונת נפשם שהרי דבר רגיל הוא וכשהענין מתאים אין כלל הפרעה מהאמור.

מהנכון בקשר עם מצב רוחו שלו שלפעמים אינו בסדר, לבדוק את התפילין שלו שיהיו כשרים כדין, וכן אשר בכל יום חול קודם לבישת התפילין יפריש פרוטות אחדות לצדקה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחג שמח. ...

(אג"ק חי"ט, אג' ז'מד)

***

דאגה על פרנסה - מפריעה ומקשה

[= ... מובן מאליו שאין מה לדאוג על לפרנסה, כפי שמוסבר בספרים, שהדאגה על פרנסה לא רק שהיא לא עוזרת לפרנסה, אלא ??שבמובן מסויים?? זה מפריע ומקשה, ובפרט שגם יש כבר כלי, ולפי כתבכם שבחנוכה נהיה שנה, אז לפי דעתי עליכם לקחת החלטה חזקה ללמוד לכל הפחות עוד שנה בהתמדה ושקידה ופשוט שעות ארוכות, ללא שום מחשבות על דברים אחרים חוץ מהלימוד, ומובן מאליו שלימוד התורה הוא לימוד תורת הנגלה ולימוד תורת החסידות שהוא נותן חוזק במחדת הבטחון ענין האמונה, וחיות בעניני תורה ומצוות, ולאחרי ראש השנה וחדש תשרי הבע"ל להתיישב עם עצמו על סדאים להבא, והשם יתברך יצליחו.

בטח אתם שומרים על שלושת השיעורים בחומש תהלים ותניא הידועים ??ולכל הפחות?? תשמרו עליהם מכאן ולהבא]

(אג"ק חי"ד, אג' ה'יז)

***

דאגה לפרנסה עקב קשיים בשפה

… בשמחה קבלתי מכתבו מז' באד"ר, בו כותב אודות הטבת בריאותו ואשר כבר הסתדרו בדירה, ויהי רצון אשר ההסתדרות בכלל בהנוגע לעניני פרנסה תתגשם ג"כ בקרוב ממש מתאים לרצונו.

במה שכותב אשר כמה ענינים באה"ק ת"ו בכדי להשיגם צריך להזקק להיכירות ופראטעקציע, בטוחני אשר אנ"ש שם בודאי יסייעו בידו ככל אשר יציע להם, ומובן ופשוט שאם ביכולתי לעשות מה בזה אעשה בחפץ לב, ובלבד שיודיעני הפרטים למי, ואודות מה.

ומ"ש בהנוגע להשפה, בטח רוב העולים ידיעתם בשפה קלה מאד ובכל זה סו"ס מסתדרים, וכפי הנשמע כאן גם במשרדים השונים ובאחרית השנים מתחשבים עם זה שאי אפשר לעולה בזמן האחרון שתהי' לו ידיעה רחבה בשפה, שהרי זה דורש כמה זמן, ואם במדינתנו לפנים בה היו קישוים מבהילים ובכ"ז הזן ומפרנס לכל המציא הפרנסה מחיתו ומחית ביתו, בודאי שאין מקום כלל לדאגה בענין זה, וכפי שראינו במוחש, ככל שתתגדל מדת הבטחון גדל ג"כ המרץ, ובמילא מתקדמת ג"כ ההסתדרות.

ת"ח על הפ"ש מכמה אנ"ש שמזכירם בסיום מכתבו, ואם לפי דעתו רצונם ומותר ע"פ המצב שם לשלוח להם חבילות, אולי יהי' בטובו להודיעני הכתובת על שמה תושלחנה החבילות, ואשתדל לעשות בזה.

המחכה לבשו"ט בכל האמור, ויה"ר שכמו שראה הוא וזוגתו תי' חסדי השי"ת עד עתה, כן ימצאם אך טוב וחסד במקומם העכשוי להסתדרות טובה מתוך בריאות והרחבת הדעת.

החותם בכבוד ובברכה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'רד)

***

לא להתרשם ולדאוג ולחשוב על קשיי הפרנסה

… ...ובמ"ש אודות מצב הפרנסה שאינו כדבעי, בודאי לכוותי' למותר לבאר שאל יתרשם מזה כללו כלל, וכידוע דיוק הכתוב וברכך ה"א בכל אשר תעשה, שצריכה להיות העשי' בפועל - (למען תהי' אחיזה לפרנסה בדרכי הטבע, ולא יתמהו הבריות בראותם מעשי נסים), אבל לא ח"ו דאגה, וגם אין להשקיע כח המחשבה והתבוננות, וכלשון הכתוב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, ולא יגיעת הראש והמוח, ויעוין ג"כ בספר תניא ריש פרק מ"א, ענין מצות תפילין שהוא שלא להשתמש בחכמתו ובינתו שבנפשו בלתי לה' לבדו, והוקשה כל התורה לתפילין, כי עד"ז הוא ענין ומטרת כל התורה כולה.

כבקשתו בעת מצוא, אעורר את אנ"ש שי' מתאים לכתבו, אף כי בטח אין זקוקים לכגון דא, כיון שיודעים ומכירים אותו, ובכ"ז לעשות רצונו חפצתי גם בזה, ויה"ר שבקרוב ממה יבשר טוב מהרחבת הפרנסה, ויזכה לקיים הוראת רבנו הזקן, אשר השי"ת נותן ליהודים גשמיות והם עושים מהגשמיות רוחניות.

בברכה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'ריג)

***

לפלא הדאגה עתה איך יסתדר לאחרי החתונה

… במענה למכתבו מד' כסלו, בו כותב אשר הוא בגיל י"ז וחצי שנה, ורוצה להמשיך בלימוד וגם לאחרי החתונה, אבל דואג כיון שהוצאות דירה לאחרי החתונה עולות בדמים מרובים, ולכן נולדה סברא, שיסע לחו"ל וכו'.

ומובן שלפלא הכי גדול הדאגה שלו עתה איך יסתדר לאחרי החתונה, ודאגה עד כדי כך שמבלבלת להתמדה ושקידה בלימודו!

ואם את דעתי ישאל, הרי ילמוד באחת הישיבות אשר על טהרת הקדש באה"ק ת"ו בהתמדה ושקידה הכי גדולה, ובסילוק כל המחשבות המבלבלות מלימוד התורה ומעבודת ה' בעבודת התפלה. ומובן וגם פשוט שבסדרי הלימוד צ"ל שיעור קבוע בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות [אשר בפרט בתקופתנו הכרח חיוני הוא לימוד זה, ובקביעות לא רק בזמן אלא והוא העיקר קביעות גם בנפש, וכמבואר בארוכה בקונטרס עץ חיים לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מיוסד על מאמרי רז"ל בכמה מקומות, ועיין דברים נפלאים ומבהילים בהקדמת רבנו חיים וויטל תלמידו של האריז"ל ונדפס בההוספות לקונטרס האמור], וההתמדה ושקידה בלימוד האמור יוסיפו ג"כ בברכות השי"ת בכלל ובפרט בהמצטרך לו ולכל אלו שכותב אודותם, אשר בעת רצון יזכרו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בודאי יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

(אג"ק חי"ח, אג' ו'תקפז)

***

על-ידי החלטה ורצון חזקים - יכולים להתגבר על קשיים גדולים

… יתן ה', שתסתדרו עם משפחתכם כראוי, בגשמיות וברוחניות, ובפרט שאתם גרים בארץ, הקרוי' גם ע"י לא יהודים בשם ארץ הקודש".

ואם לפעמים יש צורך להוכיח למישהו, שיש לו מספיק כוחות להתגבר על קשיים הקשורים עם הסתדרות טובה לא רק בגשמיות אלא גם ובעיקר בענינים רוחניים, הרי יהודים שהגיעו משם, כל אחד מהם הוא הוכחה חי', שע"י החלטה ורצון חזקים, הם יכולים להתגבר על קשיים גדולים, וכ"ש קשיים הקשורים עם המצב הרוחני של חיי היום יום בהתאם למסורתנו ותורתנו – תורת חיים – הוראה בחיים – הוראה במשך כל חיי היהודי מן העריסה.

יתן ה', שהתאקלמותכם והסתדרותכם יעברו בקלות הרבה יותר משאתם מתארים לעצמכם ויתאימו עם הנכתב לעיל.

בברכת בשורות טובות וחג שמח. ...

(אג"ק חכ"ז, אג' י'תקמה)

***

Anchor 1